מתי החלטת להיות רופאה?
"המקצוע הזה משך אותי מאז שאני זוכרת את עצמי. אני זוכרת שעוד בגיל 4 אמרתי לכולם שאהיה רופאה כשאגדל.  בהתאם להצהרה הזו מגיל 16 אני כבר עובדת בבתי חולים. התחלתי כעובדת סיוע רפואית, בהמשך התקבלתי לאוניברסיטה ובמקביל עבדתי כאחות. בזמן הלימודים עבדתי גם כמיילדת, ואני רופאה בפועל מאז 1991".

איך משלבים חיי משפחה עם קריירה רפואית אינטנסיבית?
"זה בהחלט לא פשוט. למעשה, כל חיי המשפחה הם סביב העבודה של אמא. אם אני בתורנות, או צריכה לעבוד במשמרת לילה, אז הכול נסוב סביב העבודה שלי והמחויבות שלי למערך הלידה של ברזילי. לכן כולם אצלי במשפחה נמצאים במעין תפקיד של תומכי רפואה – כדי לאפשר לי לבצע את התפקיד שלי".

הדבר החשוב ביותר שלמדת במהלך השנה האחרונה?
"השנה האחרונה הייתה מאתגרת במיוחד במערך חדרי הלידה של ברזילי. צריך להבין, אישה בהריון עם מחלה זיהומית זה לא משהו שלומדים באוניברסיטה. לקלוט יולדת מאובחנת בקורונה ולבצע לידה עם התמגנות מלאה נגד המגפה, כשבחלק מהמקרים אנחנו גם מבצעות ניתוחים קיסריים, זה דבר מאוד יוצא דופן ובלתי שגרתי בעולם הרפואה.
גם בסיטואציה המורכבת הזו, על עיקרון אחד ברור ומשמעותי הקפדנו שלא להתפשר: הבטחת חוויית לידה נעימה, איכותית ובטוחה לכל היולדות, בכל תנאי ובכל מצב, כאילו דבר לא השתנה. חשוב שגם יולדת חולת קורונה תצא מכאן עם חוויה בטוחה, נעימה ומעשירה, למרות הכול – בדיוק כמו שאנחנו יודעות לתת".

רגע משמעותי שחווית במהלך השנה האחרונה?
"במהלך השנה האחרונה היו לנו בברזילי רגעים באמת לא שגרתיים – בעיקר לאחר ניתוחי יולדות עם קורונה. יולדות רבות הגיעו אליי לאחר הניתוח, מאוד נרגשות, ובאמת בתקופה הזו קיבלתי המון מכתבי תודה מרגשים. אני אסירת תודה על הזכות הגדולה שניתנה לי להעניק חיים, ובמיוחד בתקופה של מגיפה עולמית – כל רגע ורגע כזה, בשנה האחרונה, היה רגע מאוד משמעותי עבורי".

מסר אחד שתבקשי להעביר לקהל הקוראים?
"מבחינתי המסר החשוב ביותר מיועד לנשים בהריון – לכו להתחסן. בכל יום אנחנו מביאות כאן חיים חדשים לעולם, וכולנו צריכים להמשיך את החיים לצד הקורונה, כמו שאנחנו חיים לצד השפעת. השורה התחתונה היא אחת: להתחסן, לשמור על הכללים, ולהמשיך את החיים. אני מאוד אופטימית".