מתי החלטת להיות רופאה?

"עוד משחר ילדותי אספתי כל יצור חי, וטיפלתי בו עד כמה שניתן. לא היה לי ספק מהו הכיוון העתידי שלי. הבנתי שעל מנת שאוכל לתרום ולאפשר חיים נכונים יותר, בריאים יותר וארוכים יותר – עליי ללמוד באופן מעמיק את יסודות תהליכי החיים, להבין את המנגנונים המופלאים של עולם החי, לצד הבנת טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות להרגיש ולהנגיש את השינויים האמיתיים ולהיות חלק מאתגרי הרפואה הרבים. מדובר באחד המקצועות המרתקים והמספקים ביותר בעולם".

איך משלבים חיי משפחה עם קריירה רפואית אינטנסיבית?

"זה דורש בעיקר כישורי ניהול והרבה הבנה והתאמה בין בני הזוג, תוך שיתוף מתמיד כולל שיתוף הילדים – גם באופן קבלת ההחלטות ובמיוחד בנקודות מפנה. במהלך לימודי לדוקטורט הבאתי לעולם 3 ילדים. בעלי גם הוא מהתחום, והוא מומחה ברפואה פנימית ורפואה דחופה, וניהל למעלה מ-20 שנה את חדר המיון במרכז הרפואי שמיר. מבחינתי, המפתח להצלחה הוא ניהול נכון של הקריירה המשפחתית כמו גם הקריירה המקצועית. התקשורת, השיתוף וההבנה, במיוחד כאשר בני הזוג מתחומים קרובים, תורמים לכך מאוד. כדי לתמרן כראוי נדרש גם תכנון מוקפד עוד יותר שיאפשר לשני בני הזוג להתקדם במסלול הנכון בעיתוי המתאים".

הדבר החשוב ביותר שלמדת במהלך השנה האחרונה?

"כמנהלת חטיבת המעבדות בבית החולים, זיהיתי מיד עם פרוץ הקורונה את הצורך בהקמת מחלקה ייעודית לביצוע בדיקות מולקולריות לאבחון נוכחות הווירוס בחשודים למחלה. למדתי שזיהוי הצורך בזמן הנכון מביא עמו הזדמנויות אדירות המהוות אתגרים מעצימים שצריך להוביל - והתוצאות ניכרות בשטח".

רגע משמעותי שחווית במהלך השנה האחרונה?

"היום בו הקמנו את היחידה לביצוע בדיקות מולקולריות לאבחון וירוס הקורונה. תוך שעות בודדות נרתמו למהלך סטודנטים מכל מקצועות הפרא-רפואה והרפואה. הייתה התרגשות ונכונות בקרב כל העוסקים במלאכה, מה שאיפשר למעבדה לקלוט אלפי דגימות מכל רחבי הארץ. עם תחילת האירוע, התחושה הייתה של התגייסות למלחמה, ללא תחושת פחד מהווירוס הלא נודע".

מסר אחד שתבקשי להעביר לקהל הקוראים?

"המסר העיקרי שלי הוא להאמין שהכול אפשרי. צריך רק להאמין, לרצות ולא לפחד לנסות. תעשו את מה שאתם אוהבים ותאהבו את מה שאתם עושים. תאמינו בכל ליבכם, כי רק אז תוכלו לשנות, להשפיע ולשפר את המצב הקיים".