מזל טוב לממשלת ישראל, יום הולדת מאה, מאה ימים, עד מאה ועשרים. לכבוד יום ההולדת, כדאי לחזור מאה ימים לאחור, ל-29.12.22 ולהאזין לנאום ההשבעה של ראש הממשלה הנבחר נתניהו, בו הוא מפרט את יעדיה של ממשלתו החדשה. נאום מפורט ומלא חזון שכל קשר בינו לבין המציאות של ימינו מקרי בהחלט, הנאום נשמע כאילו נכתב לפני עשר שנים, לא מאה ימים. 

הכול יש שם, איראן, השקעה בפריפריה, בניית תשתיות, חינוך והרחבת מעגל השלום, הכול חוץ מדבר אחד, פעוט, זניח. המהפכה המשפטית לא מוזכרת ברמז, אפילו לא מילה על הצורך בשינויים במערכת המשפט, אפס התייחסות לוועדה למינוי שופטים או פסקת ההתגברות, כלום. לשמוע ולא להאמין.

ובמבחן התוצאה, לאחר מאה ימי החסד, כל ההבטחות שהופרכו לאוויר בנאום נזרקו לפח, ההפיכה המשפטית פגעה אנושות בחוסנה הכלכלי, החברתי והמדיני של ישראל, בכל התחומים עליהם דיבר נתניהו, במקום התקדמות נרשמה נסיגה.

מיד בפתח נאומו, נתניהו מפרט את שלושת המשימות המרכזיות עבור ממשלתו החדשה:
״המשימה הראשונה: לסכל את מאמציה של איראן לפתח ארסנל פצצות גרעין״ - בפועל, מאז כינונה של הממשלה, היחסים עם אירופה וארה״ב נמצאים בשפל חסר תקדים, נתניהו הוא אישיות בלתי רצויה בוושינגטון, האמריקנים התלוננו כי ההפיכה המשפטית והעימות מול הפלסטינים לוקחים אנרגיה ומפריעים להם במאמצים מול איראן ובכל הפגישות והשיחות שהיו לנתניהו עם ראשי המדינות באירופה, נושא הדמוקרטיה הישראלית היה בלב השיחה, והנושא האיראני נדחק לשוליים.

במקביל, חידשה איראן את היחסים הדיפלומטים עם סעודיה ואיחוד האמירות וכעת לא נותר לה רק להתבונן בהשתאות כיצד ישראל מצליחה במו ידיה להחליש ולבודד את עצמה. האיראנים לא יכלו לייחל לסיטואציה טובה יותר.

״המשימה השנייה, לפתח את תשתיות המדינה, ותקשיבו טוב, תגחכו ותקשיבו טוב למה שאני אומר, לפתח רכבת בזק שתיסע במהירות מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, נחושים להביא פריחה כלכלית לכל מקום במדינת ישראל״ - במציאות, ישראל בעיצומו של משבר כלכלי קשה, השקל נשחק, האינפלציה לא נבלמת, הריביות עלו, יוקר המחייה לא טופל ורוב הסעיפים הנוגעים לו נותרו מחוץ לחוק ההסדרים. הציבור הישראלי רואה כיצד המשק נחלש במהירות, החסכונות נשחקים, המחירים עולים והכנסות המדינה הצפויות  מתכווצות, קטסטרופה של ממש.

״המשימה השלישית להמשיך להרחיב את מעגל השלום עם מדינות ערב במטרה לסיים את הסכסוך הישראלי ערבי״ - במציאות, לא רק שהסעודים מתרחקים מישראל וגינו אותה לא פחות מעשר פעמים, גם שאר מדינות המפרץ החתומות על הסכמי אברהם קיררו מאוד את היחסים עם הממשלה. ביקורו המתוכנן של נתניהו באיחוד האמירויות בוטל עם עלייתו של בן גביר להר הבית, פסגת הנגב שתוכננה להתקיים במרוקו בוטלה, מדינות המפרץ גינו מספר פעמים את מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים והצהרות שריו, כשהבולטת בהן היא הצהרתו של סמוטריץ'. תחת הממשלה החדשה ניזוקו הסכמי השלום הקיימים, על הרחבתם אין על מה לדבר.

נתניהו ממשיך ומפרט את יעדיו: ״הממשלה נחושה להחזיר את השקט, הביטחון האישי והמשילות״ - בפועל גל הפיגועים התעצם, 15 ישראלים נהרגו מאז הושבעה הממשלה, נתוני הפשיעה בכלל ובחברה הערבית במגמת עלייה, 8 נשים נרצחו, והשר לביטחון פנים עסוק בהצהרות לתקשורת ומאבק במפגינים, במקום בעבודת מטה מסודרת וברורה למיגור הפשיעה, הנתונים מדברים בעד עצמם.

בנאומו חוזר נתניהו על הבטחות הסרק לטיפול ביוקר המחייה, דבר שאין לו שום ביטוי בתקציב המדינה ומבטיח שיפור מערכת החינוך לכלל תלמידי ישראל.

עוד ב-

מהפכה ברשות המסים: זה השינוי שנכנס לתוקף החל מהיום

לכתבה המלאה

את הרמז המתרים היחיד למה שעוד צפוי להגיע במאת הימים הקרובים, להקצנה, לפילוג, לשיסוי, לפיטורי גלנט ולריצת העמוק של נתניהו ימינה, אפשר למצוא בסוף הנאום. מילותיו האחרונות של נתניהו האב יכולות לרמוז על מעמדו של הבן ועל מי באמת ינהל את הממשלה בשלושת החודשים שיבואו. נתניהו מסיים את נאומו בהתרגשות ואומר: ״את הכוח להנהיג קיבלתי בראש וראשונה ממשפחתי היקרה ואהובה, מרעייתי שרה, מבניי יאיר ואבנר, הם תמיד עומדים לצידי, ולכם יקירי נפשי, זאת הזדמנות נוספת לומר תודה, אתם משענת חיי ואני אוהב אתכם מאוד מאוד״.