במקביל לגינויים השנאה וגל האנטישמיות נגד ישראל ברחבי העולם, מתקיימים גם מהלכי תמיכה ברחבי העולם. מדינות רבות זועקות את תמיכתן בישראל ובמלחמה הצודקת נגד החמאס.
בין המדינות ניתן למצוא מדינות שתומכות בשגרה בישראל כמו: ארצות הברית, בריטניה, וצרפת וגם מדינות שבדרך כלל לא נוקטות עמדה בנוגע לישראל כמו יפן, צ'כיה ועוד רבות אחרות.
בזירה המדינית, מדינות כמו צרפת ובריטניה, לקחו את תמיכתן בישראל צעד אחד קדימה, כאשר נשיא צרפת עמנואל מקרון, יצא ביוזמה: "להקים קואליציה אזורית ובינלאומית כדי להילחם בקבוצות הטרור המאיימות על כולנו". בנוסף, בבריטניה ראש הממשלה רישי סונאק, פיטר עוזר בכיר לשר הטכנולוגיה בשל קריאתו ל"הפסקת אש קבועה" בין ישראל וחמאס.
לצד בנות הברית הוותיקות של ישראל, גם בצ'כיה שרת ההגנה יאנה צ'רנוכובה, קראה בשבוע החולף למדינתה לפרוש מהאו"ם בתגובה לכישלון העצרת הכללית לגנות את חמאס או לדרוש את שחרור בני הערובה המוחזקים בעזה.
צ'רנוכובה, כתבה בחשבון הטוויטר שלה: "לצ'כיה אין למה לצפות מארגון שתומך בטרוריסטים ואיננו מכבד את הזכות הבסיסית להגנה עצמית. השואה חזרה, ואסור לנו לשתוק שוב".
מאוחר יותר אמרה כי האו"ם זקוק לכל הפחות לארגון מחדש, כדי למנוע מצב כפי שקורה היום, שבו איראן זוכה לשבת בראש הפורום החברתי במועצת זכויות האדם באו"ם. בצ'כיה, מדינה קטנה יחסית במזרח אירופה, נערכה גם שורה של הפגנות תמיכה בישראל.
ראש ממשלת צ'כיה פטר פיאלה מקפיד להישמע נחרץ: "לישראל יש כל הזכות להגן על עצמה לאחר פיגועי הטרור הברבריים של חמאס. תמיכה בישראל במצב זה היא העמדה היחידה האפשרית והנכונה. תמיכה בארגוני טרור שמשתמשים באזרחים כמגן אנושי אינה מתקבלת על הדעת.
"צ'כיה בצד של ישראל". פיאלה, שביקר בישראל להבעת סולידריות, אף מדגיש את עמדת מדינתו בישיבות המועצה האירופית. "המדינה שהותקפה, שמגנה על עצמה, על עצם קיומה ואנשיה היא ישראל", הוסיף ואמר לאחרונה.
פיאלה, המשיך וכתב: "ישראל היא גם הדמוקרטיה המתפקדת היחידה במזרח התיכון והיא המפתח ליציבות באזור. ישראל בטוחה תסייע לביטחון היבשת האירופית. זו עמדת מדיניות החוץ ארוכת הטווח של ארצנו, שנותרה איתנה למרות הממשלות המתחלפות".
גם יפן קיימה מספר צעדי תמיכה לטובת ישראל כשהעיקרי בניהן היה הטלת סנקציות כלכליות אישיות על תשעה חברי חמאס וחברה פרטית אחת המשויכת לארגון. אין לקחת את תמיכתה של יפן כמובנת מאליו.
למרות שארה"ב נחשבת בת ברית קרובה שלה, בגזרת יבוא הנפט היא נשענת ב94% במדינות התומכות בפלסטינים. כיוצא מכך, עם פרוץ המלחמה התמיכה שנזהר ראש הממשלה פומיו קישידה לכנות את מתקפת חמאס "טרור", אף שהמדינה מכירה בחמאס כארגון טרור מ־2003.
כמו כן, יפן בחרה גם לא להצטרף להצהרתן של יפן ה־G7 וקנדה לגבי זכותה של ישראל להגן על עצמה, אך ככל שהלחימה בישראל התעצמה עמדתה של המדינה התבררה ובסוף השבוע האחרון, שרת החוץ של המדינה יוקו קמיקאווה, הגיעה לביקור בישראל ובירדן.
במקביל להודעה על אספקת ציוד הומניטרי לעזה בהיקף של 65 מיליון דולר, קמיקאווה גינתה את מתקפת חמאס, כינתה אותה פעולת טרור והביעה סולידריות עם ישראל וזכותה להגן על עצמה.
בגרמניה, גל עצום של הפנות פרו-פלסטיניות וזינוק בגילויי האנטישמיות שטף את המדינה ובעקבותיו החלה הנהגת המדינה במהלך חוקתי שלפיו מבצעי מעשים אנטישמיים לא יוכלו לקבל אזרחות. במקביל, הודיעה שרת הפנים ננסי פזר, על הוצאה מחוץ לחוק של פעילות חמאס והישות המסונפת לו, סמידון.
למרות ההתייצבות של גרמניה לצידה של ישראל, המתחים בין הצדדים התגלו לאחרונה כאשר במסגרת ההצבעה באו"ם שקראה להפסקת אש הומניטרית בעזה אשר עברה ברוב סוחף גרמניה בחרה להימנע.
כך, לפני שהוגשה ההצעה להצבעה באו"ם, פעלה קנדה בתמיכה רחבה לשנות את הנוסח. בשלב מאוחר יותר העמידה להצבעה, כנדרש, בקשה לתיקון ההצעה המקורית שנוסחה על ידי ירדן, כך שחמאס יוגדר ארגון טרור והחטופים הישראלים "חטופים" ולא "שבויים". ההצעה לתיקון זכתה לרוב גדול של 88 מדינות, אך לא לרוב של שני שלישים כנדרש.
כך, על רצפת האו"ם נותרה ההצעה המקורית שקוראת רק להפסקת אש הומניטרית, והותירה את ישראל וארצות הברית מבודדות למדי, עם 12 מדינות שהתנגדו להחלטה לעומת 120 מדינות שתמכו בה.
