ניסיון לברר מדוע המערכת הבנקאית הפסיקה לשווק באגרסיביות את הפיקדונות הבנקאיים העלה תשובה מעניינת (לא שלא ידענו שהיא תבוא, אבל המהירות שזה קרה הפתיעה). התובנה היא כזו: הכסף פשוט זורם לפיקדונות. לא צריך להוציא כסף לשווק אותם, הם פשוט באים ובהמוניהם.

נושא הריבית על פיקדונות נמצא על סדר היום עוד מעט שנה. הריבית עולה, האינפלציה עולה, שבורסות מיטלטלות ועוד ועוד טוב. הציבור שבאינסטינקט ראשוני מאוד מבין שהוא עומד לאבד את כספו מעביר אותו לפיקדונות. שם יש ריבית טובה, ביטחון לכסף ותמיד טוב להתקרב לכסף כשהימים הולכים ונהיים מבהילים.

השאלה הגדולה היא מה קורה לכסף היותר מתוחכם וכאן השבוע התחילו לחלחל ההזהרות מפני הממשלה החדשה. בהתחלה זה היה בית ההשקעות IBI שהוא בית השקעות עם קשרים הרבה יותר מטובים עם משקיעים זרים שדיבר על ריבית עודפת שיש להציע למשקיעים זרים כדי שלא ימשכו את כספם מישראל (ב-IBI דיברו על 0.5% נוספים). אחר כך זה המשיך בבנק לאומי שדיבר על ריבית עודפת בשל המצב הפוליטי (שם מדברים על 0.2% עד 0.4%) ואז הגיעה המכה הגדולה: חברת דירוג האשראי S&P.

חברות דירוג האשראי הבינלאומיות הן הגורם החשוב ביותר בכלכלה העולמית. כסף בכמויות עצומות נע מצד לצד בהתאם להערכות הסיכון שלהן שנעשות במקצועיות נטולת כל פניות. לא הוועדה הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית, לא דירקטוריון יד ושם ולא אף גורם יכול להשפיע על ההחלטות שלהן. מקסימום בשוליים. חברות דירוג האשראי מדברות במתינות שהיא כמו סכין בלב. מתינות שתכליתה העברת מסרים לכל משקיעי העולם. כל קרנות הפנסיה הבינלאומיות הגדולות, כל קרנות ההשקעה הגדולות בעולם ולמעשה כל מי שרוצה להימנע מחשיפה משפטית או לפחות לצמצם אותה, נעזר בדו"חות שלהן.

כשהחלה הממשלה החדשה להתהוות, ניסוי בחברת S&P לבדוק אם מדובר בהצהרות חלולות של פוליטיקאים והעבירו למשרד האוצר (ולבנק ישראל) מסרים שגרמו למקבלי ההחלטות הכלכליות בישראל להתחיל לזוז בחוסר שקט על הכיסאות. אבל אז החלו לזרום ידיעות (הדלפות) על רצינות הממשלה החדשה להטות אין סוף כסף למקומות ש"אינם תומכים צמיחה" וחמור מכך ההכנות להשפעה על בית המשפט העליון החלו לקרום עור וגידים וזה כבר התחיל להפעיל אזעקות.

בחברות דירוג האשראי ראו כבר את ממשלו של דונלד טראמפ, ראו איך פוטין מחזיר את רוסיה למקומות פחות ידידותיים לעולם החופשי, ראו איך פולין, הונגריה וכן הלאה מתרחקות מהדמוקרטיה הליברלית והמתקדמת שהגיעו אליהן בעמל רב וסבל אינסופי וכל זה החל לחלחל להערכות שלהם על הכיוון שישראל הולכת אליו.

כאן כבר S&P לא יכולה להישאר אדישה. יש לה לקוחות שממתינים לניתוח ההשפעות הכלכליות של מה שקורה כאן. ואנחנו מדברים על לקוחות מהשורה הראשונה העולמית שישראל היא אחת הנקודות הכי קטנות על המפה שלהן. הן לא שולחות אנליסטים ומנהלי השקעות לכאן, כי אנחנו קטנים מידי ולא חשובים מידי ולכן הן שוכרות את S&P לעשות את העבודה.

S&P נאלצה להתייחס באופן ספציפי לישראל, לסיכונים הפוליטיים והשפעתם על דירוג האשראי/ חוב של ישראל וההתייחסות הזו הדהדה, ועוד איך הדהדה בכל חדרי העסקאות בישראל. וככה אמרו ב-S&P (בתרגום חופשי) עצמאות בנק ישראל ומערכת המשפט היא חיונית כדי לשמור על דירוג האשראי הגבוה של ישראל. לא מדובר בסיכון מידי להפחתת הדירוג אבל בהחלט יש להעלות את רמת המודעות לסיכון הפוליטי בישראל.

האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, עוד גורם משמעותי מאוד בקשרים שבין משקיעים זרים גדולים לכלכלה הישראלית, אורי גרינפלד, מיהר להוציא הבהרה ללקוחות של הבית בזו הלשון: " אפשר לראות בחודש האחרון שהשקל הוא מהמטבעות החלשים בעולם אל מול הדולר, ולהערכתנו מדובר בפועל יוצא של כך.

"ככל שהגופים הזרים ישתכנעו שהסביבה הפוליטית בישראל עלולה לייצר חוסר יציבות כלכלית, ו/או זינוק בגירעון ובחוב, כך גם המגמה בשוק המט"ח תמשך. מבחינת שוק האג"ח, כדאי לזכור כי בשנים האחרונות אחזקות הזרים בשוק האג"ח הממשלתי בישראל גדלו באופן משמעותי, במידה ואלו יחליטו להקטין את אחזקותיהם, הדבר עלול להוביל לעליה בתשואות".

אז איך כל זה קשור למזומן ולפיקדונות הבנקאיים? כשהתהליך הזה קורה, אף אחד לא רוצה להיות חשוף להשקעות שיניבו לו בעתיד (או שלא) רווחים. הוא רוצה לא להפסיד את הכסף שלו ולכן הוא קורא לו. וכדי שהכסף הזה לא יישב סתם בעו"ש, הוא נכנס לפיקדונות כדי לנסות להדביק את הפער של עליית הסיכון של הכלכלה הישראלית.

רשות ניירות ערך/ אכיפה כלכלית והסדר המוכר בשוק ההון
בעוד מספר ימים תסיים ענת גואטה את הקדנציה שלה כיו"ר רשות ניירות ערך. הרשות היא אולי הגורם החשוב מכולם בשמירה על התקינות והסדר בשוק ההון. נכון להיום יש אחד שחוזר ועולה כמועמד המוביל והחליף אותה, הוא מכיר את השוק, מכיר את הסדר החברתי והוא בהחלט אדם ראוי – מאיר לוין שמו.

נראה כי דרכו של לוין לתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך סלולה. הוא כיהן ברשות כסגן מנהל מחלקת התאגידים, תפקיד חשוב מאין כמותו בהבנת התהליך החשבונאי בחברות הציבוריות והמדווחות. אחר כיהן במחלקה המשפטית של הרשות וכיהן כיועץ המשפטי של מחלקת התאגידים מה שהכשיר אותו להבין ולהוביל את נקודות ההתממשקות בין העולם החשבונאי לעולם המשפטי ולסדרי עבודה תקינים.

לפני מספר שנים (בשנת 2016) הוא עבר לכהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לנושאים כלכליים וכאן הוא עבר את ההכשרה המתאימה בכל הנוגע להתממשקות עם הדרג הפוליטי ועשה את זה בהצלחה רבה. כל זה הביא את כל הדרגים המקצועיים להמליץ עליו לתפקיד.

עוד ב-

הזובור שחטף הנגיד ואקירוב בדרך לבית המשפט | טור שישי

לכתבה המלאה

נכון להיום בלשכת שר האוצר מדברים על מצב בו אם לוין לא ימונה תוך מספר ימים או משהו כזה, תוארך כהונתה של גואטה לעוד מספר חודשים כדי לבחון מחדש את הנושא. אבל נכון להיום, נכון לעכשיו – לוין הוא המועמד המוביל להחליף את גואטה.
שיהיה בהצלחה לכולם.