השוק
הזובור שחטף הנגיד ואקירוב בדרך לבית המשפט | טור שישי
אמיר ירון נכנס לשנה האחרונה שלו בתפקיד נגיד בנק ישראל והוא מגלה את מה שגילה אביב כוכבי שכדאי לו לסיים מהר את התפקיד כדי שהמבנה העדין של הציבוריות הישראלית לא יקרוס במשמרת שלו | טור שישי
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל נכנס לשנתו האחרונה בתפקיד ו"זובור" כמו שהוא עבר השבוע בוועדת הכספים כבר הרבה שנים לא ראינו. ירון עשה בקדנציה שלו הרבה, החל ברפורמות המשמעותיות בשוק הבנקאות עובר בהקמת בנק חדש, משבר הקורונה, היציאה מהקורונה עד להתמודדות עם הגמילה מריבית אפס.
בבנק ישראל (והאמת היא שבכל הבנקים המרכזיים המשמעותיים בעולם) יש תוכנית סדורה, יותר או פחות, איך להילחם בהתפרצות האינפלציונית בלי לייצר אנדרלמוסיה והתוכניות האלה מחייבות שיתוף פעולה של הממשלות.
ירון פוגש בשנה האחרונה שלו ממשלה שעלות ואופי ההסכמים הקואליציוניים שלה רחוקה שנות אור מהתוכנית הסדורה הזו, אבל נניח שעלות ההסכמים הקוליציונים תתקזז באיזו שהיא צורה עם עליית ריבית חדה יותר. אבל אז הגיע היו"ר המיועד של ועדת הכספים, משה גפני, עם הצעה להחריג בחקיקה את המשכנתאות מהעלאות הריבית. יום לאחר הישיבה הזו, גפני התלהב מתשומת הלב שקיבל ובראיונות לכלי התקשורת הפליג בהגיגים שעלולים בטעות להגיע לספר החוקים של מדינת ישראל: כמו הפחתת מסים על נדל"ן, הפסקת מכירת קרקעות במכרזים לכל המרבה למחיר ועוד כהנה וכהנה פנינים.
ירון נזעק, ויום לאחר מיכן בכנס של בנק ישראל זעק זעקה, אבל רגע אל תתלהבו, הוא דיבר כמו שמדבר יו"ר של בנק מרכזי, בהרבה מאוד מתינות וכשהוא עולה לנקודות קיצון, האוזן של שלמה קרעי יכולה לקלוט מסר הפוך לגמרי ממה שהתכוון הנגיד.
עכשיו נסביר לרגע את הדברים. כדי להילחם באינפלציה צריכים לקרות שני דברים וזה בהנחה שכולנו מבינים את ההשפעה ההרסנית שלה על הכלכלה. הדבר הראשון הוא אחריות ממשלתית. כלומר לדאוג שההוצאה הממשלתית תהיה בכל מקום שמשחרר פקקים ומניח יסודות לצמיחה עתידית כמו הוצאה יעילה על בריאות, חינוך ותחבורה. פחות חלוקת כסף (קצבאות), העלאות שכר וכן הלאה.
הדבר השני הוא מה שמכונה "צמצום מוניטרי". כלומר בעיקר העלאת ריבית.
שני התהליכים האלה אמורים בסופו של יום לצמצם את כמות כסף שיש בידי הציבור, ככה ובצער רב וביגון קודר לצנן את הכלכלה ולייצב אותה. אז אם משכנתא ממוצעת בישראל נעה סביב המיליון שקל וההחזר החודשי סביב ה-5,000 שקל. הרי שאם ההחזר החודשי יעלה ל-5,500 שקל, ההוצאה המשפחתית תפחת. איך היא תפחת? לא בצמצום קניות של לחם ובשר אלא פחות טיסות לדובאי, פחות הופעות של כוכבי זמר שגובים סכומים מופקעים על האופיום להמונים וכן הלאה. פעולה נחושה מהסוג הזה תצנן את הכלכלה, תחזיר אותה ליציבות והחשוב מכל - בלי להקריס אותה.
ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה יוצרים מצב בו הפעולה הממשלתית פועלת באופן מנוגד לפעולה של בנק ישראל ונמשיך בהסבר. אם באופן עקרוני (וטבעי) כדי להילחם באינפלציה היינו צריכים להביא את התשלום על משכנתא ממוצעת לאזור ה-5,500 שקל ואת עודפי המזומנים היינו מפנים לפיקדונות הבנקאיים, עכשיו 20% מהאוכלוסייה שההכנסה שלהם (שיושבת על קצבאות בעיקר) מוכפלת הופכים להיות דלי של נפט על שריפה ואז כדי לקזז את ההשפעה של דלי הנפט הזה, צריך לייקר עוד יותר את המשכנתא, נניח לאזור ה-5,900 שקל.
אז ניחשתם נכון, אם שרתתם שירות מלא בצבא, ואם שילמתם שכר לימוד (גם באוניברסיטאות משלמים שכר לימוד בשונה ממוסדות לימוד אחרים שמשלמים ללומדים בהם), ואם אתם עובדים ומשלמים מסים. עכשיו אתם צריכים לתרום את חלקכם במלחמה באינפלציה. עכשיו הכל מתחיל להיות ברור, אבל אם כולם היו לוקחים חלק בתהליך הזה המצב היה שונה והתשלום על המשכנתא היה עולה רק ל-5,400 שקל. אבל כשחלק ניכר מהאוכלוסייה לא רק שאינו חולק בנטל אלא גם מכביד (עם הכפלת הקצבאות) הרי שאחר יצטרך לשלם יותר כדי לקזז את ההשפעה הזו. ובטח ניחשתם מי הוא האחר הזה.
אם כן, מה קרה בשבוע האחרון? הגיע גפני ואמר שהוא מתכוון להחריג את המשכנתאות מהסיפור הזה. אז נסביר שוב, אם נחריג את המשכנתאות מהסיפור הזה ניאלץ למצוא מקום אחר להשיג באמצעותו את השליטה על הכלכלה והמקום הזה הוא משק הבית. אבל מיהו אותו משק הבית הזה? אין כזה, הוא לא באמת קיים. כי כמעט כל משק בית אוחז במשכנתא כזו או אחרת, ובדרך כלל הוא אוחז גם בהלוואה צרכנית כזו או אחרת, אז שלמעשה החקיקה שמציע גפני מאיינת כמעט כל אפשרות להילחם אפקטיבית באינפלציה והדבר הזה הופך למשבר כלכלי מהר מאוד.
אלפרד אקירוב, עסקת כלל-MAX ורשות ניירות ערך
השבוע החריף אלפרד אקירוב את מלחמתו בעסקת כלל-MAX. דו"חות אלרוב פורסמו והוא ניצל את ההזדמנות לפרוש את משנתו על העסקה. אקירוב לא חידש דבר בדבר עמדתו הלעומתית אבל החריף את המנגינה. די ברור היה שאקירוב ינצל את אחיזתו בכלל ביטוח (15%) כדי לנסות להחליף את יו"ר החברה ומכאן את מנכ"ל החברה בניסיון לסכל את העסקה אבל זו, צריך להגיד את האמת – מעשה עשוי ונמצאת בשלבים אחרונים (פחות או יותר) של אישור הרגולטורים הרלוונטיים ובעיקר של הפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון.
ברשות לניירות ערך נזעקו כשקראו בכלי התקשורת את האמירות של אקירוב והחליטו לרמוז לו שיש "גבול לכל תעלול" ודרשו ממנו להעלות על הכתב את עמדותיו, להבהיר את כוונותיו ולפרסם אותם לבעלי המניות של אלרוב (החברה באמצעותה, נכון להיום הוא מעוניין לרכוש את השליטה בכלל ביטוח).
אז אחרי שאקירוב נאלץ ליישר קו עם רמיזות הרשות לניירות ערך התברר (שוב) כי אין כל חדש בטענות שלו. הוא פשוט מתנגד לעסקה מסיבות שלו, ושלו בלבד.
פרסום ההבהרות המתבקשות לציבור למעשה עשה את הפעולה ההפוכה, בפיקוח על הבנקים הבינו שאקירוב אינו מצביע על משהו שנעלם מעיניהם או לא היה ידוע להם עד כדי לבלום את העסקה וככה אמר ל-ice גורם רגולטורי שהעסקה הזו מונחת על שולחנו: "נראה שכל טענותיו של אקירוב יצטרכו להתברר בבית המשפט. הוא לא הניח יסודות לבדיקת הליכי אישור העסקה אלא טוען יותר להפסדים כספיים שלו, זה לא עניין שלנו, אלא עניין לפיצוי שהוא צריך לבקש מבית המשפט. ככל שזה יחליט שנגרם לו נזק, הוא יקבע מה גובה הנזק ויכפה על כלל ביטוח לפצות אותו. אבל הטענות שהוא מעלה אינן משנות דבר בתהליך אישור העסקה".
האמירה של הרגולטור הבכיר הזה למעשה מכשירה את עסקת כלל-MAX ולפחות אינה עוצרת אותה וזה משמעותי לתחרות בעולם הפיננסים הישראלי ולחזרה לעולמות בהם שלטו טייקונים ובארוני נדל"ן בחסכונות של הציבור.
עוד ב-
ושיהיה בהצלחה לכולם.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(11):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
11.הנגידגיא 12/2022/04הגב לתגובה זו1 0לא לדאוג שום דבר לא יקרוס.אבל עדיף שתלךסגור
-
10.בצער רבמשה1 12/2022/04הגב לתגובה זו0 0איך תמיד אלו שמודיעים לנו שהם דופקים אותנו בצער רב, חיים בעושר ואושר רב.סגור
-
9.אינפלציהישראל 12/2022/03הגב לתגובה זו0 0יוקר המחייה הכי גבוהה בנק לא גבינה ולא בשר המשכנתא עלה 1000₪אוכל אולי 100 ארנונה חשמל 400₪סגור
-
8.רון1970רון1970 12/2022/03הגב לתגובה זו0 0שילך כבר אפס מאופס ההוא מעלה ריבית מה אכפת לו כסף של האמא שלו נבלה לא מספיק שהעל עולה גם מעלה את הריבית בלי שום תוכנית.אם שמתם לב גם לפני שנתיים בערך היה קונה מיליארדי דולרים כדי לעלות את הדולר מול השקל ולא עזר כלום.אין לו שום מושג בכלכלהסגור
-
7.גפני צודק! העלאת הריבית מרסקת את המשקמייקי 12/2022/03הגב לתגובה זו2 1הכותב לא מבין שאינפלציה גם נובעת מסיבות אובייקטיביות כמו עליית מחירי הגז והנפט בעולם מלחמת רוסיה באוקריינה שגרמה למחסורים עולמיים ומחסור בדיור שגורם בין השאר לעלייה במחירי השכירות. זה שיגבירו את העול על הציבור לא יוריד את המחיר של הגז באירופה ולא ייצר עוד פתרונות דיור! גם חשבון הריבית אינו נכון, זוג שלקח מיליון ש"ח משכנתא ושילם ריבית של 3% בשנה ועכשיו הריבית עלתה לו ל5-6% בשנה בעצם משלם לבנקבמקום 30,000 ש"ח -60,000 ש"ח בשנה!! וזה רק הריבית ללא החזר הקרן. הבנקים שהרוויחו עד עתה סכום מטורף של 20 מיליארד ש"ח בשנה האחרונה, ירוויחו מעתה סכומים כמעט כפולים, רווחים אדירים ושהציבור יחנק, חברות יתרסקו, מפעלים לא יוכלו לקחת מימון ולהתפתח, אנשים יפוטרו, משפחות שלקחו משכנתא יכנסו ללחצים וישברו, גירושים ועוד. והנגיד יושב לו שבע רצון ומלהג שהוא מבין שזה יהיה קצת כואב...סגור
- טען עוד
-
6.הנגיד דואג רק לבנקיםאורח 12/2022/03הגב לתגובה זו4 1הנגיד נכשל. לא הצליח לתרום כלום לכלכלת ישראל בשנה האחרונה.. הוא מעלה את הריביות בצורה פראית כדי לכסות על ההסכמים הקואליציונים של הממשלה היוצאת שרוקנחו את קופת המדינה. הוא הצטרף לליברמן בשגעונו לייקר את המחייה במדינה, להעלות מיסים ולהרוס מאות אלפי משפחות כדי למסור הרס וחורבן לממשלה הנכנסת שנבחרה. הנגיד דואג רק לבנקים ולהעשירם מעבר לכל פרופורציה ומזניח את כל אזרחי ישראל.סגור
-
5.פופוליסטי ומגמתיאלפא 12/2022/03הגב לתגובה זו2 0מה שנכתב בכתבה זו הוא פופוליסטי ומגמת אין בדברים אלו ניתוח , אלא ניסיון הפחדה חלק גדול מהמצב ששרוי כעת הוא כתוצאה ממדיניות קלוקלת של ממשלה מורכבת שהיתה לחוצה ולא הדוקה מקצועית ברוב תחומי עיסוקה . מהבריאות, כלכלה , תחבורה וכו ... לכן לבוא היום בחוסר יושרה מקצועית ולהעלות טיעונים שטרם נולדו הן חסרות אחריותסגור
-
4.קשקוש בלבוש, הקריסה תבוא ובגדול. (ל"ת)שנחל 12/2022/03הגב לתגובה זו2 1סגור
-
3.באמת? שלא נדבר על הגזרות שהוא הביא לאזרחיאדי 12/2022/03הגב לתגובה זו1 0מדינת ישראל שמתרסקים מכל הריביות שילך הבית ומהר!!!סגור
-
2.בנט מנסה לנקות את שמו באייומים.דרום 12/2022/02הגב לתגובה זו1 1לך ל משפט . יש עובדותסגור
-
1.כתבת שיימינגשלמה 12/2022/02הגב לתגובה זו1 0לא מאמין שכתב כלכלי מוציא כתבה כזו מתחת לידו. כתבה מסיתה ללא כל הבנה בכלכלה.סגור