עשירי ארה"ב גילו כיצד לעקוף כללים שתוכננו לפני יותר מחצי מאה, על מנת להבטיח שפילנתרופים יישאו באחריות על הקלות מס של מיליארדי דולרים שהם מקבלים מדי שנה. המפתח הוא הקרן המיועדת לתורמים, או DAF, שהיא כל כך גמישה שכספי צדקה יכולים לשבת שם ללא הגבלת זמן וכל כך אטומה שאף אחד לא יודע דבר על הכספים הנמצאים.

הזינוק של העברת הנכסים לקרנות עורר כבר מזמן דאגה, אבל פרצה אחת פעורה משכה הרבה פחות תשומת לב. קרנות פרטיות משתמשות בה כדי לעקוף חוקים פדרליים שנועדו לוודא שהעשירים יתרמו כסף לנזקקים בזמן ולא יעכבו את התרומות לדורות. הדרך לעקיפת הבעיה, כוללת את המוסדות שאנשים עשירים רבים הקימו, כדי לנהל את הפילנתרופיה שלהם.

עוד ב-

דירוג עשירי העולם: התרסקות מהמקום השני לרביעי, מאסק בהפסדים

לכתבה המלאה

הארגונים נדרשים בדרך כלל לשלם 5% מנכסיהם מדי שנה ולדווח על כל מתנת צדקה לציבור. קרנות המיועדות לתורמים, הנחשבות לארגוני צדקה, עומדות במנדט הזה ולכן הן דרך אידיאלית לקרנות לדחות את הנתינה שלהן. לדוגמה, מייסד הטסלה, אילון מאסק, שהקים 3 מיליארד דולר בקרן, יכול היה לדווח שהוא עמד בדרישה להוצאת כסף רק בגלל שהעביר עשרות מיליוני דולרים ל-DAFs בשנים האחרונות.