מודל הפיצויים לענפים שונים בישראל בתקופת הסגרים עומד למבחן בימים. הממשלה האמינה לזעקות השבר של שורה של עסקים ומיהרה לשעבד את העתיד הכלכלי של המדינה, בשנים הקרובות, לאותם סקטורים. המודל הזה, מסתבר, היה צריך להיות מותנה. מותנה בביצועים לאורך פרק זמן קצר יותר או קצר פחות.

כך למשל אם הטלת הסגר ו/ או הטלה של מגבלות תנועה בישראל הרי שכל עסק שמקבל שמענק או כל סיוע שהוא לא הלוואה, יבחן במשך שנה או שנתיים של חזרה לשגרה כך שאם העסק שלו חזר לימים טרום ההגבלות, יקבל את הסכום כמענק אבל אם עבר את הגבול הזה, הכסף יהפוך להלוואה.

ניתן להתווכח על הנושא וניתן גם להצדיק הפיכה של מענק להלוואה בהתניות שונות (זה גם יותר כלכלי לכולם וגם יותר חסכוני לכולם) אבל בואו נבין על מה אנחנו מדברים.

ישרוטל מפעילה בתי מלון בישראל, ולא סתם מפעילה של בתי מלון אלא אחת המובילות בענף. החברה קיבלה סיוע מהמדינה כי לכאורה, היא מנעה מהישראלים לעוט על בתי המלון שלה. עכשיו, מהרגע שהישראלים שוחררו ממגבלות התנועה ונמנע מהם נופש בחו"ל באותה רמת חופש כמו חופש בישראל, הרי שישרוטל ושכמותה מקבלים באותו הרגע פיצוי משמעותי מהמדינה כי למעשה, סוגרים את הגישה אל המתחרים שלהם.

וישרוטל נהנתה, או כמה שנהנתה ממשלם המסים: אז פעם אחת קיבלה סיוע בסדר גודל של 35-40 מיליון שקל ומאידך, סיימה את הרבעון השני של השנה עם הכנסות של 450 מיליון שקל, גבוה בכ-10% מההכנסות בתקופה המקבילה ב-2019 שהייתה שנת שיא בכלכלה הישראלית.

הרווח הנקי ברבעון השני של השנה זינק ל-78 מיליון שקל, גבוה בכ-15% מהרווח ברבעון השני של 2019.

אם כן, צריך לזכור שישרוטל ושכמותה כנראה לא היו זקוקה כלל לסיוע בדרך של מענקי קורונה וכדומה  ולכן נכון יהיה כי במשרד האוצר יתכננו היטב את מודל הסיוע שיוצע, אם חלילה צריך יהיה אותו שוב.