מנתוני התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע השני של 2024, בנק ישראל מצא כי יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברביע  בשיעור של כ-0.5% (כ-7 מיליארד ש"ח) לכ-1.3 טריליונים. בכך נמשכה ההאטה בקצב הגידול השנתי של יתרת החוב שהחלה במחצית השנייה של שנת 2022. יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול ברביע בעיקר כתוצאה מעלייה ביתרת החוב לדיור עקב התאוששות בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים.

יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברביע השני בהיקף של כ-7 מיליארד שקל (0.5%), נמוך משמעותית מזה שנרשם ברביע הקודם, לרמה של כ-1.3 טריליונים. זהו המשך של מגמת האטה מאז 2022. העלייה ביתרת החוב ברביע זה נבעה ברובה מפיחות של כ-2.1% בשקל מול הדולר ועלייה של כ-1.6% במדד המחירים לצרכן  שהגדילו את השווי של החוב הנקוב מט"ח, הצמוד לו והצמוד-מדד. תרמו לעלייה ביתרה גיוסי חוב נטו בהיקף נמוך באפיק ההלוואות הבנקאיות, בעיקר למגזר העסקים הגדולים, ובהלוואות הישירות מהגופים המוסדיים; השפעות אלו קוזזו בחלקן מפירעונות נטו באפיק האג"ח הסחירות בארץ ובחוב שגויס בחו"ל (אג"ח והלוואות).

שיעור הגידול השנתי של יתרת החוב למלווים החוץ-בנקאים ירד ברביע זה ועמד על כ-1% לעומת שיעור של כ-4% ברביע הקודם; שיעור הגידול השנתי בחוב לבנקים המשיך לרדת גם ברביע זה בהמשך לירידה שהחלה במחצית השנייה של 2022, אך נותר עדיין חיובי (כ-5%). נציין כי, בחמש השנים האחרונות קצב הגידול השנתי ביתרת החוב לבנקים גבוה מקצב הגידול השנתי ביתרת החוב למלווים חוץ-בנקאים.

ברביע השני של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-9 מיליארד שקל, נמוך משמעותית מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-14 מיליארד בממוצע לרביע). כ-63% מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות. (איור 3). גם בחודשים יולי-אוגוסט 2024 חברות מענף הנדל"ן והבינוי המשיכו להוביל בגיוסים - כ-63% מסך גיוסים של כ-11 מיליארד שקל בחודשים אלה, בוצעו על ידן. 

ברביע השני של השנה המרווח  בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם מעט לכ-1.15 נק' אחוז; עם זאת החל מחודש יוני 2024 המרווח התרחב, לראשונה מאוקטובר 2023 ועל רקע מלחמת "חרבות ברזל", עד לרמה של כ-1.21 נק' האחוז בחודש אוגוסט.

חוב משקי הבית
יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול ברביע השני בכ-12 מיליארד שקל (2%) לכ-812 מיליארד. עיקר העלייה נבעה מיתרת החוב לדיור, ברובה לבנקים, שגדלה ברביע זה בשיעור גבוה מזה של הרביע הקודם - כ-2% לעומת 1%; יתרת החוב לא-לדיור גדלה בכ-2 מיליארד שקל (0.7%) לכ-229 מיליארד, וגם בה הגידול התרכז ביתרת החוב לבנקים המהווה כ-72% מסך החוב לא-לדיור. שיעור הגידול השנתי ביתרת החוב לדיור גדל ברביע זה לכ-5%. שיעור הגידול השנתי ביתרת החוב לא לדיור גדל גם הוא, אך נותר שלילי ועמד בסוף הרביע על כ-1%-. 

עוד ב-

סיגמא בית השקעות: יכולת העמידה של הציבור הישראלי גבוהה מאוד

לכתבה המלאה

העלייה בחוב לדיור היא תוצאה של התאוששות בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים, שהחלה בסוף שנת 2023, והן הסתכמו ברביע השני של השנה (בניכוי עונתיות) בכ-21 מיליארד שקל, גבוה מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-17 מיליארד). בחודשים יולי-אוגוסט 2024 נמשכה העלייה, עונתית ברובה, בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-7.5 מיליארד שקל בממוצע לחודש.