בעוד שמדדי האינפלציה בעולם מצביעים על ירידה, ישראל מתמודדת עם עלייה חדה. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב-0.9%, הרבה מעבר לתחזיות שעמדו על חצי אחוז. העלייה נגרמת בחלקה מעלייה של 22% במחירי הנסיעות לחו"ל, אך גם מרכיבים כמו דיור (0.5%) ומזון (0.3%) רושמים עליות ניכרות. במיוחד בולט מחיר העגבניות שזינק ב-37%.

לדברי עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא בית השקעות, בניגוד למגמה הגלובלית של ירידה האינפלציה, הרי שבישראל קצב האינפלציה עולה ועומד כעת על 3.6%. נראה שאלמלא המדינה היתה נמצאת בעיצומה של מלחמה, סביר להניח שהריבית היתה אפילו עולה.

יום לאחר פרסום המדד, התבשרנו כי המשק צמח ברבעון השני בקצב שנתי של 0.7% בלבד שהוא למעשה קצב צמיחה שלילי לנפש בהינתן שהאוכלוסיה בישראל צומחת בקצב  של קרוב ל-2%.

שני גורמים הניעו את המשק ברבעון השני. הראשון הוא ההוצאה הממשלתית שעלתה ב-8.2% לעומת הרבעון הקודם אשר משקפת את ההוצאות הביטחוניות כמו גם העברות למפונים, מילואים ועוד גורמים שקשורים במלחמה. מן הסתם המשק לא יכול להישען על תמיכת הממשלה לצורך צמיחה, שלא לדבר על כך שיש לזה עלות כבדה כפי שניתן לראות בנתוני הגרעון.

הגורם השני שהניע את המשק הוא הצריכה הפרטית שזינקה ב-11.4% לעומת הרבעון הראשון. הצריכה הפרטית קפצה לאחר שהתאוששנו מעט מן ההלם שתקף אותנו באוקטובר בשנה שעברה ובדומה לתקופה שלאחר הקורונה (להבדיל אלף אלפי הבדלות), הציבור חזר לצרוך, בין אם הסיבות הן חזרה לצריכה "רגילה" ובין אם זה סוג של "פיצוי" על התקופה הקשה שהוא עובר. כך או כך, נתוני השבועות האחרונים מראים שהצריכה הפרטית התמתנה מאוד, כך שלא ניתן לסמוך עליה שהיא תמשיך לשמש כמנוע צמיחה בזמן הקרוב.

עם זאת, אזולאי מצביע על כך שיש גם משהו חיובי: שוק התעסוקה. סקר כוח אדם לחודש אוגוסט מגלה תמונה טובה מאוד של שוק התעסוקה. שיעור האבטלה מקרב כוח העבודה עומד על 2.7% בלבד. שינוי חיובי נצפה גם בשיעור המשרות הפתוחות שירדו בשיעור של 3.2% לאחר שמספר גדל של מחפשי עבודה הצליחו למצוא משרה. שיעור התעסוקה הגבוה הוא זה שלמעשה מחזיק את המשק הישראלי כעת.

אזולאי מציין כי הציבור הישראלי הוא חסכן גדול למרות שאנחנו תופסים את עצמנו כבזבזנים. שני העשורים האחרונים שהובלו על ידי פריחת תעשיית ההייטק המקומית הגדילו מאוד את תיק הנכסים של הציבור שעומד כיום על כ-5.8 טריליון שקל, הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. שיעור הנכסים הנזילים מתוך הסכום הזה עומד על כ-33%. היקפן של הקרנות הכספיות שזוכות לזרימת כספים אדירה מזה זמן רב עומד כיום על כ-135 מיליארד ש"ח. 

לדבריו, המשמעות היא שיכולת העמידה של הציבור הישראלי וההתמודדות עם המצב הקשה והמורכב שבו שרויה כיום המדינה הוא גבוה מאוד. העובדה שרוב האנשים מסוגלים לקיים את עצמם בזכות עבודה ולא בזכות קצבאות אבטלה או סעד לצד היקף החיסכון הרב שנצבר בשנים האחרונות, מאפשרת למשק להמשיך ולתפקד באופן סביר ביחס למצב המאתגר בו אנחנו נמצאים.

עם זאת, לדבריו, אי הוודאות כמו גם הירידה בתחושת הביטחון מתחילים להשפיע על ההתנהלות היום יומית של הציבור. העובדה שהציבור מועסק ויש לו רזרבות כספיות גבוהות אינה אומרת שהרגלי הצריכה לא ישתנו. ניצנים של התמתנות בהיקפי הצריכה מתחילים להיראות וההערכה שלנו היא שככל שלא יחול שינוי במצב הביטחוני, כך היד על הארנק תישאר קפוצה על כל ההשלכות שיש לזה על תקבולי המיסים העתידיים, צמיחה, גרעון וכו'. כל אלו מותירים, שלא לומר מעלים את הסיכון של המשק הישראלי.

לגבי ירידת הריבית בארה"ב בשבוע שעבר לראשונה מאז הקורונה, אזולאי מציין כי הפד הפחית את הריבית בחצי אחוז, בניגוד לרוב המוחלט של התחזיות, כאשר למעשה כמעט כל בתי ההשקעות חזו הפחתה צנועה של רבע אחוז בלבד. השוק צופה כעת המשך הפחתה אגרסיבית לרמה של כ-3.25% עד סוף 2025. 

ההפחתה הנוכחית היא חריגה למדי בשל שתי סיבות עיקריות. הראשונה, האינפלציה עדיין לא הגיעה ליעד של הפד אשר עומד כידוע על 2%. מדד אינפלציית הליבה (CORE PCE) שמשמש את הפד כאחד הכלים העיקריים למדידת האינפלציה עומד כעת על 2.6%. בנוסף, המשק האמריקאי ממשיך לנפק נתונים שמעידים שמצבו טוב, גם אם כמה מהנתונים מצביעים על האטה מסוימת. מדד GDP NOW אשר בוחן את קצב צמיחת התוצר לפי נתונים שוטפים ומתפרסם מידי שבוע מראה שהמשק האמריקאי צומח כעת בקצב של קרוב ל-3%. בנוסף, התנאים הפיננסיים כעת הם מהקלים שהיו אי פעם כפי שמראה מדד התנאים הפיננסיים של שלוחת הפד בשיקגו. הפחתת הריבית הנוכחית תקל עוד יותר על התנאים הפיננסיים, מה שמעלה את הסיכון לכך שהאינפלציה תתקשה לרדת ליעד אותו קבע הפד.

לדברי אזולאי, שינויים מבניים בעולם עתידים לגרום לאינפלציה לשהות ברמה גבוהה מהרמה בה היתה בשנים שלפני הקורונה. בקצרה, שינויים דמוגרפיים, העלייה ברמת הסיכון הגאופוליטי בעולם והיקפי החוב העצומים שנצברו צפויים לייצר לחצים אינפלציוניים גבוהים מאלו שהיו עד לפני כחמש שנים. מגמות ארוכות טווח, כשמן כן הן, נמשכות לאורך זמן ארוך.

בניגוד לקונצנזוס, אזולאי מעריך שהסיכון האינפלציוני עדיין קיים. הריבית בארה"ב היתה צריכה לרדת מאחר שהיתה גבוהה למדי. אולם ההנחה לפיה היא תמשיך לרדת באופן חד כל כך תוך קצת יותר משנה נראית לפי שעה בעלת סבירות נמוכה. אזולאי מעריך כי הסיכון בטווחים הארוכים של עקום התשואה גבוה, במיוחד לאחר ירידת התשואות החדה בחודשיים האחרונים.

עוד ב-

לידר שוקי הון: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן יעלה ל-5%

לכתבה המלאה