בבורסה לניירות ערך בתל אביב התקיים היום (רביעי) כנס מיוחד של לשכת רואי החשבון, שעסק בעתיד ההייטק והחדשנות בישראל, חדשנות טכנולוגית בעולמות הפיננסים, AI והשפעתו על עולם הפיננסים, AI פרקטי לרואי חשבון ועוד.

נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר פתח את הכנס ואמר: "בכל הנוגע למהפכת ה- AI המדפקת על דלתנו, אני ממש לא איש של בשורות ואולי אפילו נביא זעם – אבל אין לי אפשרות אחרת. אין לנו זמן, זה מתקדם יותר מהר ממה שמישהו מסוגל לדמיין ואנחנו כולנו חייבים להתעורר.

לדעת מומחים ששמעתי והקדשתי לנושא שעות רבות של חקר, בעוד חמש שנים ואולי אפילו פחות, מקצוע ראיית החשבון לא יהיה אותו דבר כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. אולם, אני תמיד מסתכל על התהליכים בצורה רחבה ובוחן את האתגרים לצד ההזדמנויות שיש לנו, והמהפכה הזאת מביאה איתה הזדמנויות רבות. יחד עם משנה לנשיא הלשכה, רו"ח דפנה רביד-ברזילי, אנחנו נמשיך להשקיע משאבים גדולים ואנרגיות להוציא אותנו לדרך חדשה ושונה ממה שהכרנו בכדי לכתוב מחדש את מקצוע רואי החשבון בישראל ואנחנו נהיה מורי הדרך גם למי שעוד לא עשה כלום בתחום עד כה.

בנוסף, אנחנו נפנה למשרד המשפטים והמועצה להשכלה גבוהה, בכדי שיחליפו את תכנית הלימוד והסילבוסים באקדמיה – אני רוצה שהסטודנטים ילמדו לעשות עסקים וילמדו יישומים טכנולוגים שיחליפו טכנאות ועבודת ביקורת של שלושים שנים. רואי החשבון של העתיד יביאו ללקוחות שלהם יעוץ באסטרטגיה ויוזמות לצמיחה"
 

יו"ר JVP ומרגלית סטארטאפ סיטי, אראל מרגלית, בשיחה עם נועם קנטי שותף מנהל ב-EY, ציין: "בעוד שבארה״ב חלק מהחברות מובילות את מהפכת הCHAT GPT ב-AI, ישראל חייבת להוביל את מהפכת ה-AI בעולמות הוורטיקליים, כאשר AI מתחבר לבנקאות, AI מתחבר לביטוח, AI מתחבר לחיזוי תוצאות של גידולים חקלאיים, AI מתחבר לאקלים, ו-AI ממשיך להתחבר לעולם הסייבר, שיודע לחזות תקיפות מהסוג הגרוע ביותר, ולהתמודד איתם.

שם לישראל יש יתרון יחסי, ושם צריך להתמקד. החברות שלנו מביאות צורה גדולה בתחומים האלה, ומכניסות AI לתחום אחרי תחום שעובר מהפכה בעולם. אנחנו אכן נמצאים בפרונט של המהפכה ואני מציע שכולנו נבחן איפה ישראל בעצמה חזקה ושם נפעל מכיוון שהחברות הגדולות הולכות לשנות תחום אחר תחום בעולם ויש כאן הרבה מאד הזדמנויות. הרי טכנולוגיה שמגיעה מהסביבה עצמה היא זו שמביאה את הבשורה והיא העתיד. וכאשר אנחנו מדברים על העתיד ועל ישראל של מחר – אם לא נביא בשורה אנחנו נפסח על דור. 

החבר'ה שהיו במילואים, תושבי הדרום והצפון, העסקים הקטנים והבינוניים, אנחנו חייבים להכין עבורם ועבור אחרים תכנית לאומית – כלכלית וחברתית, וכאן מקומם החשוב של רואי החשבון. צריכים פה חקיקה שתתן הטבות לזוגות צעירים בפירפריה בנגב ובגליל, הטבות לקבלנים, לעסקים, לפיתוחים טכנלוגיים ועוד.

בארה"ב השפה הכלכלית היא שנותנת את הטון בפוליטיקה. את התכנית הזאת להזנק של קריית שמונה, שדרות, באר שבע ועוד אנחנו צריכים עכשיו, לא בעוד שנה או שנתיים. אסור לנו לפספס דור שלם וחברה שלמה בפריפריה והזמן כאן הוא קריטי".

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, אמר בשיחה עם סגנית נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח דפנה רביד-ברזילי: "משרדי הממשלה צריכים כמה שיותר להאיץ את המעבר לעולם של הענן והAI- כי זה יאפשר להם להיות טובים ויעילים יותר אבל זה לא מספיק כהצהרה. דעתי האישית שממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה קשה שהיא מתייעלת ברמה מספרית על פני כמה שנים כדי להכריח משרדי ממשלה לעבור לעולמות חכמים כי השינוי של ה-AI זה שינוי עמוק.

הציפייה שלי היא ממשרדי הממשלה היא להתייעל בשירותים ולתת שירותים טובים יותר לאזרח. לא צריך לחשוש מהאבולוציה הזאת של המהפכה וצריך לנסות להוביל את העולמות הללו כי למשל בעוד כמה שנים בשיחות זום ביננו ישוחחו אווטרים ולא אנחנו כבני אדם. 

עוד הוסיף רוטנברג: "אנחנו צריכים לשבור את המשוואה שעובדים=שירות אלא צריכים שהעובדים בשירות הציבורי יהיו בעלי כישורים בתחום הטכנולוגי. במשרד ראש הממשלה קיימת ועדה שאמורה לגבש את מדיניות הממשלה בראי קדימה. זה חשוב לא רק ברמה הממשלתית אלא ברמה הלאומית – איפה צריך להשקיע, כמה ואיך לכוון את ההשקעות בתחום בממשקים השונים. ישנם תחומים אזרחיים שייהנו בעתיד מה-AI כמו בריאות, חינוך ועוד רבים. הועדה צריכה לספק המלצות ארוכות טווח".

מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ' בשיחה עם נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, התייחס לעסקת הרכישה של חברת וויז ולהשפעתה האפשרית על קופת המדינה טען כי "לא נכון להוריד מיסים בגלל עסקה חד-פעמית כמו וויז" לדבריו, "ההייטק והנדל"ן הם שני הקטרים של הכלכלה הישראלית.

עסקת וויז, אם תצא לפועל, היא לא רק גאווה לאומית, אלא גם הוכחה לכך שישראל נותרה אחד ההאבים המובילים בעולם להייטק, על אף השנתיים האחרונות והשיח הציבורי." עם זאת, הבהיר אהרונוביץ כי "טרם קיבלנו דיווח רשמי על העסקה, שכן היא תלויה באבני דרך רגולטוריות בארה"ב. המידע שמפורסם בתקשורת הוא פחות או יותר מה שגם אנחנו יודעים כרגע."

בעניין השימוש בכספי המסים שיתקבלו מהעסקה, ציין אהרונוביץ כי "מדובר בסכום משמעותי, אך הוא לא ייכנס לקופת המדינה לפני 2026. לכן, אין זה נכון לבצע הורדת מסים על בסיס הכנסה חד-פעמית. עלינו לבחון את הצפי הכלכלי לשנים הקרובות, מתוך אחריות תקציבית".

עוד ב-

איש העסקים עומד להתעשר: כמה יקבל מה-32 מיליארד של WIZ?

לכתבה המלאה

בנוגע למדיניות המס בענף ההייטק, הדגיש אהרונוביץ כי "הושלמה חקיקת חוק ההסדרים, וכעת אנו מתמקדים בהקלות למשקיעים – לרבות טיוטת מסלולים ירוקים שיקלו על קרנות השקעה בהייטק ובקרנות פרטיות." בנוסף, ציין אהרונוביץ כי ממשלת ישראל פועלת להכין את המדינה לגל עלייה נרחב: "ביקרתי לאחרונה בפריז עם משלחת בכירים, שם נפגשנו עם אנשי עסקים וסטודנטים מהקהילה היהודית. המצב שם מורכב, ואנו מתכננים תוכנית להבאת השקעות ויהודים לישראל. גם בארה"ב יש עניין גובר בהשקעות בישראל בעקבות אירועי השביעי באוקטובר, ואסור לנו להחמיץ את ההזדמנות הזו."