הצעת משרד האוצר להעלאת מס היסף מסמנת שינוי משמעותי במדיניות המיסוי בישראל, במטרה להתמודד עם אתגרי התקציב לשנת 2025 ולהגביר את הצדק החברתי במערכת המס. ההצעה כוללת העלאת המס מ-3% ל-5% על הכנסות פסיביות גבוהות, והרחבתו כך שיחול גם על דירות נוספות למגורים. מהלך זה מכוון בעיקר כלפי העשירון העליון, אך עלול להשפיע גם על השקעות ההון של כלל הציבור הישראלי.

על פי הפרסום של גלובס, המס המוצע יחול על הכנסות הוניות העולות על 721,560 שקלים בשנה, כולל רווחי הון, ריביות ודיבידנדים, אך לא על הכנסות מעבודה או מעסק בבעלות. חשוב לציין כי מדובר במס נפרד ולא בתוספת למס ההכנסה הרגיל. מטרת המהלך היא לתקן את האי-שוויון הקיים במערכת המס, שבה בעלי הכנסות גבוהות מהון משלמים לעיתים שיעורי מס נמוכים יותר מאשר בעלי הכנסות נמוכות יותר מעבודה.

שינוי משמעותי נוסף הוא הרחבת המס כך שיחול גם על מכירת דירות נוספות, מעבר לדירת המגורים הראשונה. צעד זה נועד לצמצם את ההטבה הקיימת כיום למשקיעים בנדל"ן ולהשוות את המיסוי על השקעות בנדל"ן לזה החל על אפיקי השקעה אחרים. האוצר מעריך כי שינויים אלה יניבו הכנסות נוספות של כ-2 מיליארד שקלים בשנה בטווח הארוך.

מהלך זה מצטרף למגמה רחבה יותר של האוצר המכוונת כלפי העשירונים הגבוהים, הכוללת גם אי-העלאה של הפטור על הכנסות מקצבת פנסיה גבוהה והקפאת מדרגות המס למרות האינפלציה הגבוהה. בעוד שמטרת הצעדים היא להגביר את הצדק החברתי ולהעלות את שיעורי המס על העשירים ביותר, קיים חשש כי הם עלולים לפגוע בתמריצים לעבודה, חיסכון והשקעה - גורמים חיוניים להבראת הכלכלה הישראלית בתקופה שלאחר המלחמה.

עוד ב-

הבנקים בישראל במתקפה חריפה: המס החדש יבוטל?

לכתבה המלאה

השינויים המוצעים מעוררים דיון ציבורי נרחב על האיזון הנכון בין הגדלת הכנסות המדינה, צמצום פערים חברתיים, ושמירה על תמריצים כלכליים חיוביים. בעוד שהמהלך עשוי לתרום לצדק חברתי רב יותר, הוא גם מעלה שאלות לגבי השפעתו האפשרית על הצמיחה הכלכלית ועל כושר התחרות של ישראל בזירה הגלובלית. ההחלטות הסופיות בנושא זה צפויות להשפיע משמעותית על עתידה הכלכלי של ישראל ועל חלוקת העושר בחברה הישראלית.