בעקבות הודעת משרד האוצר על כוונתו לשקול הטלת מס מיוחד על הבנקים בשנת 2026, פרץ משבר אמון חמור בין המערכת הבנקאית לממשלה. הבנקים, בהובלת איגוד הבנקים, יצאו במתקפה חריפה נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בטענה להפרת הסכם קודם שהגביל את המיסוי המיוחד לשנים 2024-2025 בלבד. מהלך זה מעלה שאלות נוקבות לגבי יציבות ההסכמים בין הממשלה למגזר העסקי ומשליך על אמון המשקיעים במשק הישראלי.

על פי הפרסום בכלכליסט, במכתב נוקב ששלחו הבנקים לשר האוצר, הם מאשימים אותו בהפרה אישית של התחייבויותיו. הם מצטטים פגישה מפברואר 2024, בה לטענתם הבטיח סמוטריץ' כי המס יהיה חד-פעמי ומוגבל בזמן. הבנקים מזהירים כי הפרת ההסכם עלולה לערער את היכולת לנהל משא ומתן אמין עם הממשלה בעתיד, ולפגוע באמון הציבור והשווקים במוסדות השלטון.

הרקע למשבר טמון בטיוטת התוכנית הכלכלית לשנת 2025, שהציעה הקמת צוות בין-משרדי לבחינת הצדקת המשך המיסוי המיוחד על הבנקים ב-2026. זאת, לנוכח הרווחיות הגבוהה של הבנקים בעידן הריבית הגבוהה. הצעה זו סותרת את ההסכם הקודם, לפיו הבנקים הסכימו לשלם היטל מיוחד של 2.5 מיליארד שקל בשנים 2024-2025 בלבד, בתמורה להסרת איום העתירה לבג"ץ.

המחלוקת מדגישה את המתח המתמשך בין הצורך של הממשלה להגדיל את הכנסותיה לבין הצורך לשמור על יציבות ואמינות בעיני המגזר העסקי. הבנקים טוענים כי המס המקורי היה מפלה ונעדר בסיס מחקרי מוצק, אך הסכימו לו בשל נסיבות דחופות ובהנחה שיהיה חד-פעמי. הפרת ההסכם, לטענתם, מערערת את היסודות עליהם מושתתים יחסי הממשלה והמגזר הפיננסי.

עוד ב-

בנק ישראל בבשורה משמחת: בעלי המשכנתאות יוכלו לחסוך ממחר

לכתבה המלאה

התפתחות זו מעלה שאלות רחבות יותר לגבי מדיניות המיסוי בישראל, יציבות ההסכמים בין הממשלה למגזר העסקי, ואיזון בין צרכי המשק לבין אמינות השלטון. הבנקים קוראים לשר האוצר להסיר את ההצעה מהתקציב הקרוב, אך נותר לראות כיצד יגיב משרד האוצר ללחץ זה. התוצאה של עימות זה עשויה להשפיע לא רק על היחסים בין הבנקים לממשלה, אלא גם על האמון הכללי של המגזר העסקי בהתחייבויות ממשלתיות ועל תדמיתה של ישראל כיעד השקעות אטרקטיבי.