השוק

לידר שוקי הון: האינפלציה ב-2025 תגיע מהדיור ומצעדי הממשלה

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון בסקירה השבועית: למרות הנטייה "הניצית" בהחלטת הריבית האחרונה בישראל עשויים לראות הורדת ריבית כבר באפריל, גם אם הפד בארה"ב לא ימהר להמשיך להוריד את הריבית
שרון בירקמן | 
יונתן כץ (צילום איה בן עזרי, shutterstock)
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מעריכים בסקירה השבועית כי למרות הנטייה "הניצית" בהחלטת הריבית האחרונה, מדד נמוך מהצפוי בדצמבר והמשך ייסוף בשקל עשויים להביא להורדת ריבית באפריל. הפסקת האש בדרום מורידה את פרמיית הסיכון של ישראל וחברות הדירוג צפויות להעלות את הדירוג של ישראל השנה.
עדיין קיימת אי וודאות לגבי ההשפעה נטו על האינפלציה בין "הביקוש העודף" בתחילת השנה ובין "ההקלות בגורמי ההיצע". בלידר צופים אינפלציה של 2.4% שנה קדימה על רקע הייסוף החד ביומיים האחרונים וירידה מתונה במחירי הנפט בעולם.
תחזית הריבית של לידר ל-3 חודשים הקרובים עומדת על 4.5% ו-3.75% ל-12 חודשים.  תחזית האינפלציה של לידר עומדת על 1.0% ל-3 חודשים ו-2.4% ל-12 חודשים.
בארה"ב, אינפלציית הליבה מעט התמתנה אך הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות חזקים. הפד לא צפוי להוריד את הריבית לפני יוני.
בשוק האג"ח, בלידר מעריכים כי קיימת עדיפות לשקלי הארוך והצמוד הקצר (במידה והאינפלציה בתחילת השנה תפתיע כלפי מעלה).
יציבות באינפלציית הליבה בדצמבר
המדד הנמוך בדצמבר נבע מירידה חדה במחירי הטיסות ובמחירי הבראה ונופש. סך הכול האינפלציה התמתנה ל- 3.2% (שנה אחורה) מ- 3.4% בנובמבר, אך אינפלציית הליבה נותרה יציבה על קצב של 3.3%. מחירי השכירות בחוזים מתחדשים עלו בקצב שנתי של 4.0% (בדומה לנובמבר). מחירי השירותים האחרים (ללא נסיעות ותקשורת) עלו ב- 3.7% (בדומה לנובמבר) ומחירי המוצרים ליבה (goods) האיצו ל- 2.6% מ- 2.1%.
בלידר צופים אינפלציה של 2.4% בשנת 2025. במידה והשקל ימשיך להתחזק ומחירי הסחורות (נפט בפרט) יירדו - האינפלציה תתמתן אף יותר. מרבית האינפלציה צפויה להגיע מצעדי הממשלה (תרומה של 0.7% במדד) וממחירי הדיור (עלייה של 4% עם תרומה של 1.1% במדד). במהלך השנה מרבית גורמי המאקרו יתמכו בהתמתנות באינפלציה על ידי הקלות במגבלות בצד ההיצע: מחירי היבוא (טיסות בפרט), סחורה חקלאית, ושוק עבודה פחות הדוק עם חזרתם של מפונים ומגויסים למעגל העבודה. הייסוף החד בשקל בסוף 2024 ותחילת 2025 יתמן את האינפלציה אף יותר. מנגד, עודפי חיסכון צפויים לתמוך בלחצי ביקוש בתחילת השנה.
המשמעות עבור בנק ישראל: למרות שאינפלציית הליבה לא התמתנה במדד דצמבר, פרמיית הסיכון ירדה בימים האחרונים והשקל התחזק בחדות. בלידר צופים שלוש הורדות ריבית השנה וצפויה הורדה ראשונה ב-7.4.
שוק העבודה עדיין הדוק
מספר המשרות הפנויות נותר יציב בדצמבר על 140.7 אלף משרות (בניכוי עונתיות), דומה לנובמבר, אך גבוה מרבעון ג' 2023 (ערב המלחמה) ב-20%. בדצמבר חלה ירידה בביקוש לעובדים בענף הבינוי (4.1%-), יציבות בתעשייה והמסחר אך עלייה בביקוש לעובדים בענפי השירותים (ב- 4.6% בחודשיים האחרונים). בענף שירותי מידע ותקשורת (הייטק) חל גידול של 6.5% במשרות הפנויות בדצמבר לאחר גידול של 5.5% בנובמבר. מדובר באינדיקטור מוביל חיובי לגבי קטר חשוב זה.
הקדמת תשלומי מיסים תרמה לגירעון נמוך יחסית לציפיות
הקדמת תשלומי המיסים הגיעה לכמעט 7 מיליארד שקל. לפי הערכות האוצר, הזינוק בהכנסות ממסים בחודש דצמבר ל- 43.9 מיליארד שקל נבע בחלקו מהקדמת תשלומי מיסים של כ- 6-7 מיליארד שקל לפני תחילת 2025: 5-6 מיליארד שקל במיסי קניה ועוד כמיליארד במשיכת דיווידנדים. חלק מהשפעה זו תורגש גם בגידול במיסים בינואר-פברואר 2025. ללא הקדמת המיסים הגירעון בשנת 2024 היה מסתכם ב- 7.2% תוצר במקום 6.9%.
בשנת 2024  ההוצאות גדלו ב-20.4% וב- 6.1% בנטרול ההוצאות בגין המלחמה. סך ההכנסות עלו ב-10.5% (כולל הגידול בהכנסות ממיסים), כאשר ההכנסות ממיסים הגיעו ל- 455.4 מיליארד שקל לעומת תחזית האוצר של 443.8 מיליארד שקל באוקטובר 2024. תחזית 2025 מניחה ההכנסות של 489.2 מיליארד שקל או גידול נומינלי של 7.4% (כולל צעדי המיסוי: מע"מ, רווחים כלואים). גם בהתחשב בהקדמת מיסים ב-2024, עדיין מדובר בתחזית סבירה, מה שמקנה אמינות לגבי יעד הגירעון (סביב 4.7%). חיזוק האמינות הפיסקאלית תומך בשוק האג"ח.
ארה"ב: מעט התמתנות באינפלציית הליבה
בחודש דצמבר, אינפלציית הליבה עלתה ב-0.2% לאחר ארבעה חודשים בהם היא עלתה ב-0.3%. הקצב השנתי התמתן ל-3.2% מ-3.3% בנובמבר, אך סך כול האינפלציה האיצה ל-2.9% מ-2.7% עקב עלייה חדה במחירי האנרגיה.
מחירי השירותים (גם מחירי השכירות וגם שירותים אחרים) עלו ב-0.3% ומחירי הסחורות ליבה עלו ב-0.1%. עם זאת, מדד מחירי התפוקה עבור השימושים הסופיים PPI ליבה האיץ לקצב של 3.5% מ-3.4% לפני חודש.
הצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב בקצב מהיר. המכירות הקמעוניות ליבה Controlgroup (ללא דלק, מכוניות ותשומות הבנייה) עלו ב-0.7% בדצמבר והנתון של נובמבר עודכן ל-0.8% (מ-0.7%).
אופטימיות בקרב עסקים קטנים: מדד ה-NIFB (מדד האמון בקרב עסקים קטנים) עלה ל- 105.1 בדצמבר מ-101.7, מעל הציפיות.
מספר דורשי העבודה החדשים עלה ב-14 אלף איש ל-217 אלף אך מספר דורשי העבודה המתמשכים ירד מעט.
סקרי תעשייה אזוריים היו מעורבים: מדד empirestate )תעשיית ניו יורק( ירד ל-12.6 - בינואר מ-2.1 + בדצמבר. סקר פילדלפיה עלה בחדות ל-44.3 מ-10.9- בדצמבר, הייצור התעשייתי עלה ב-0.9% (0.6% ללא אנרגיה) והנתון של נובמבר עודכן כלפי מעלה. מספר התחלות הבנייה עלה ב-15.8% בדצמבר.
תחזית הצמיחה ברבעון ד' של הפד באטלנטה עלתה ל-3.0% מ-2.7%. קרן המטבע צופה צמיחה של 2.7% ב-2025 (עדכון מ-2.2%).
מכלול נתוני המאקרו ממשיך להצביע על התרחבות מהירה במשק. אין סיבה עבור הפד להוריד ריבית בקרוב. ייתכנו 1-2 הורדות במחצית השנייה של השנה.
אירופה ובריטניה ימשיכו להוריד ריבית, סין תחכה לטראמפ
בבריטניה, נתוני האינפלציה הפתיעו כלפי מטה עם התמתנת באינפלציית הליבה לקצב של 3.2% מ-3.5%. מחירי השירותים התמתנו ל-4.4% מ-5.0% לעומת עלייה קלה במחירי הסחורות ליבה ל-1.2% מ-1.1%. סביבת האינפלציה מתקרבת לזו של אירופה ונמוכה מארה"ב. במקביל, מסתמנת חולשה בפעילות.
הריבית הבסיסית צפויה לרדת השנה מ-4.75% לכיוון 4.0% (ואולי אף פחות). ירידת ריבית בעולם תקל על בנק ישראל להתחיל בהורדת ריבית במהלך רבעון ב'.
אירופה: המשך חולשה בפעילות
הייצור התעשייתי עלה ב-0.2% בנובמבר (הצפי היה ל-0.5%) וירד ב-1.9% שנה אחורה (1.1%- לפני חודש). המשמעות עבור בנק ישראל היא כי גם אם הפד לא ימהר להמשיך להוריד את הריבית, ה-ECB ו-BOE ימשיכו להוריד את הריבית, מה שיקל על בנק ישראל להצטרף למגמה.
סין
הצמיחה ברבעון ד' עלתה ב-1.6% וב-5.4% שנה אחורה. בשנת 2024 היצוא התעשייתי עלה ב-12%, למרות גידול של 3% בלבד בסחר העולמי. המסחר הקמעונאי האיץ ל-3.7% בדצמבר (שנה אחורה) מ-3.0%, הייצור התעשייתי ל-6.2% מ-5.4% וההשקעות שמרו על קצב של 3.2%. סין לא ממהרת לבצע צעדים פיסקליים מרחיבים ומחכה כדי לראות את מדיניותו של טראמפ בתחום מכסי היבוא.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה