מרסר ומכון CFA פרסמו היום את תוצאות מדד הפנסיה העולמי השנתי ה-14 במספר של מרסר ואיגוד CFA. ישראל, שנכללת במדד זו השנה השלישית, שמרה על מקומה בצמרת העולמית ודורגה במקום הרביעי - עם דירוג כולל +B וניקוד משופר בהשוואה לשנה שעברה, זו השנה השנייה ברצף. שלוש המדינות היחידות במדד עם דרוג כולל A הן איסלנד, שדורגה שוב במקום הראשון, והולנד ודנמרק במקום השני והשלישי בהתאמה.

מדד MCGPI של מרסר ואיגוד CFA הינו תוצר של מחקר עולמי מקיף על איכות 44 מערכות פנסיה בעולם המשרתות כשני שלישים (65%) מאוכלוסיית העולם. המחקר משווה בין המערכות, מצביע על חולשות בכל מערכת, ומציע תחומים שבהם ניתן לבצע רפורמות כדי להבטיח לגמלאים פנסיה הולמת ובת-קיימא. הדירוג הגבוה של ישראל נתמך על ידי סביבה רגולטורית חזקה ומערכת פנסיה המבוססת על גופים פיננסיים מוסדיים עם חובת הפקדה של מעסיקים ומועסקים כאחד.  

פיונה דנסייר, מובילת תחום ההשקעות והפנסיה ב AMEA במרסר העולמית, התייחסה לתוצאות וציינה כי "על אף רוח נגדית בדמות רמות אינפלציה גבוהות בעולם, ריביות עולות ואי וודאות גוברת בכלכלה העולמית, הניקוד של ישראל עלה שוב השנה והיא מדורגת ברמה כוללת של +B, קרוב מאד ואך מעט מתחת לדירוג כולל של A. הדירוג הגבוה של ישראל נתמך על ידי סביבה רגולטורית חזקה וההגנה שזו מעניקה לאזרחים הזכאים לפנסיה. יתרה מזו, ישראל מדורגת גבוה בזכות השיעור הגבוה של האוכלוסיה העובדת בישראל המכוסה ע"י תשלומי פנסיה ונהנית מחובת הפרשה גבוהה יחסית לביטוח פנסיוני. עם זאת," הוסיפה הגברת דנסייר כי "מערכת הפנסיה בישראל יכולה להשתפר עוד ע"י גידול בנתח ההשקעה בנכסי צמיחה".

מכון קסירר בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב הינו שותף של מרסר בניתוח נתוני ההשוואה ועריכת המדד הבינלאומי. פרופ' דן וייס, ראש מכון קסירר, הדגיש כי " בהשוואת מערכות פנסיה בין 44 מדינות, מערכת הפנסיה הישראלית שמרה על המקום הרביעי במדד הפנסיה העולמי. שיפור נוסף במערכת הפנסיה בישראל מחייב הגדלת סכום הפנסיה לעובדים עם רמת הכנסה נמוכה כדי לאפשר להם רמת מחייה סבירה. בעתיד ישפיעו על מערכת הפנסיה בישראל העלאת גיל הפרישה לנשים וביטול הנפקת האג"ח המיועדות, שיתרום לעלייה בשיעור ההשקעה בשוק ההון".

תחומים נוספים שעשויים לשפר את דירוגה של ישראל כוללים עלייה ברמת נכסי הפנסיה והורדת שיעור אגרות החוב הממשלתיות, שניהם כאחוז מהתמ"ג. כמו כן ניתן להעמיק את ההגנה על המבוטחים במקרים של ניהול כושל או מעילה, וכן לתת תמיכה לנושאים בעול הטיפול בילדים קטנים.

נשיאת ומנכ"לית מכון , Marg Franklin, CFA ציינה כי "משמח לראות כי ישראל מדורגת שוב גבוה מאד במדד MCGPI העולמי. בשנה החולפת, עברנו מסביבת ריבית 'נמוכה לזמן ארוך' לשיעורי אינפלציה משמעותיים, זינוק בריביות בחלק מהשווקים הגלובליים ועלייה ביוקר המחיה עבור רבים. לכל הגורמים הללו יש השפעה ניכרת על ההכנסה הקבועה של הפנסיונרים. אתגרים יוצאי דופן אלה דורשים אסטרטגיות פיננסיות ומוצרים חדשים כדי לספק תשואה נאותה לעמיתים" אמרה גב' פרנקלין.

ועכשיו למספרים
ישראל זכתה בציון כולל של 79.8 ודורגה במקום הרביעי במדד. המדד מסתמך על ממוצע משוקלל של שלושה קריטריונים - הלימות, קיימות והוגנות. הציון של ישראל בקריטריון הלימות הוא 75.7 (מקום 15 גלובלי) בשל הרמה הגבוהה של מערכת הפנסיה הפרטית, מיסוי, וזכויות פנסיוניות בכל רמות ההכנסה לרבות רמת פנסיית המינימום בקטגוריות ההכנסה הנמוכה.

בקריטריון קיימות השתפרה ישראל וקיבלה את הציון 81.9 (מקום 4 גלובלי), בזכות רמות גבוהות של צמיחה כלכלית ריאלית ושיעור השתתפות גבוה בכח העבודה. הציון הגבוה ביותר, 83.2 (מקום 9 גלובלי), הוענק לישראל בקריטריון ההוגנות, בזכות החוסן המבני שיצר הרגולטור במערכת הפנסיונית. עם זאת, הציון ירד מעט ביחס לשנה הקודמת בעיקר בשל שינוי מתודולוגיה ביחס להוצאות.

עוד ב-

קרנות הפנסיה בסכנת קריסה מיידית? המהלך שסיכן אזרחים נחשף

לכתבה המלאה

תוצאות בעולם
איסלנד הציגה את ערך המדד הגבוה ביותר (84.7), ומיד אחריה דורגה הולנד (84.6) ודנמרק (82). ערך המדד של תאילנד (41.7) היה הנמוך ביותר. איסלנד זכתה בציון הגבוה ביותר על הלימות (85.8) וקיימות (83.8), ופינלנד דורגה ראשונה בהוגנות ( 93.3). המדינות שדורגו אחרונות היו הודו בהלימות (37.6), אוסטריה בקיימות (22.7), והפיליפינים בהוגנות (30.0). בהשוואה למדד של 2021 הציגה מקסיקו את השיפור הגדול ביותר - בעקבות רפורמות משמעותיות ששיפרו את סכום הגמלה לאנשים פרטיים וכן את הרגולציה על הפנסיה.