מדדים ומחקרים

מחקר חדש חושף: זו הסכנה הגדולה שעלולה לפקוד את אזרחי ישראל

על פי המחקר של אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית תל-חי, המשך הירידה בחוסן הלאומי עשויה לפגוע באופן משמעותי על המצב החברתי של הציבור הישראלי במדינה. "מצב המלחמה ומחיריה יכולים להסביר את הירידה המשמעותית בחוסן הלאומי, את תפיסת הלכידות היורדת בתלילות וגם את הירידה ברמת התקווה בקרב העם הישראלי", כך צוין במחקר

מערכת ice |  2
מלחמת חרבות ברזל (צילום דובר צהל)
לאחר שמומחי הקליניקה של המרכז הלאומי לטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב הודיעו כי חיילי מילואים שסובלים מפוסט טראומה, זומנו לשירות מילואים כאשר אלו לא השלימו עדיין את הטיפול הרפואי הראוי להם, מתפרסם מחקר מדאיג על החוסן הלאומי של מדינת ישראל. 
על פי המחקר של אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית תל-חי, אשר עקב לאורך חצי שנה, ובמשך ארבע מדידות שונות אחר מדדי החוסן של אזרחי ישראל, הציבור התרגל למצב הביטחוני המורכב בשורר המדינה אף ברמת החוסן הלאומי, התקווה והלכידות החברתית, נרשמה ירידה חדה שמבטאת אכזבה גדולה מהתנהלות המלחמה שעשויה להגיע עד כדי משבר חסר תקדים של הציבור הישראלי ביחס למדינה. 
עורכי המחקר מציינים כי המשך הירידה בחוסן הלאומי, עלולה לגרום לכך שרוח ההתנדבות הכללית בעם יצומצם, הציבור פחות יתנדב למילואים ולשירות בצה"ל ובאופן כללי פחות ירצה להיות מעורב ולתרום לקידומה של המדינה. 
לדברי החוקרים, מדובר בתמרור אזהרה שצריך להדאיג את רשויות המדינה. המחקר אשר הוצג בוועידה השנתית של אוניברסיטת תל אביב – עתיד ישראל, נערך על ידי פרופ' שאול קמחי ופרופ' ברוריה עדיני, מהחוג לניהול מצבי אסון וחירום באוניברסיטת תל אביב ופרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו מהמכללה האקדמית תל-חי.
על פי תוצאות המחקר, ניתן להבחין כי תוך 6 חודשים החוסן הלאומי של המדינה ירד בצורה משמעותית מ- 4.1 במדידה הראשונה ל-4.05 במדידה השנייה, 3.86 במדידה השלישית ו- 3.75 במדידה הרביעית. לעומת זאת, החוסן האישי דווקא עלה לאורך ששת החודשים מאז פרוץ המלחמה מ- 3.65 במדידה הראשונה ל- 3.69 במדידה הרביעית.
עוד עולה מהמחקר,  כי לאורך התקופה חלה ירידה בתחושת הסכנה (מ-2.77 במדידה הראשונה ל- 2.57 במדידה הרביעית), ובתסמיני הדחק (מ-2.69 במדידה הראשונה ל- 2.26 במדידה הרביעית). החוקרים בדקו גם את רמת הלכידות החברתית בישראל, ובדומה לתחושה שכולנו חשים ברחוב, גם הממצאים מצביעים על התרופפות של הלכידות החברתית וצניחה מ- 3.95 במדידה הראשונה ל- 2.93 במדידה הרביעית. 
עורכי המחקר הסבירו את הנתונים האלו וציינו: "מצב המלחמה ומחיריה, כמו גם האכזבה מההישגים שהושגו עד כה, יכולים להסביר את הירידה המשמעותית בחוסן הלאומי, את תפיסת הלכידות היורדת בתלילות וגם את הירידה (המתונה יותר) ברמת התקווה, שמהווה מרכיב משמעותי ביצירת ושימור החוסן".
"את העלייה במורל והירידה בתסמיני הדחק  ניתן להסביר בהתרגלות כלשהי למצב החדש ובנוסף גם בתחושה הברורה של אזרחי ישראל לפיה המלחמה הנוכחית היא 'מלחמת אין ברירה' שנכפתה על ישראל, ואשר מצריכה את התגייסות העם לתרום ככול האפשר למאמצי המלחמה", כך נכתב במחקר. לצד זאת, אלו הדגישו כי קיים חשש המשך הירידה של רמות החוסן עלול לפגוע במרקם החברתי, תחושת האחדות והלכידות החברתית.
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    לא מובן מה הטמטום הלאומי
    אפרת 07/2024/05
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לפרסם כל דבר שעולה בראש לפני שהמלחמה נגמרה. איך זה מחזק את החוסן הלאומי?? ביום כיפור לא ידוע בעורף מה קורה לא היתה להם ברירה אלא להשאר חזקים עכשיו מחלישה אותנו התקשורת. זה כמו הסיפור על הצפרדע החירשת.... היחידה שהצליחה לצאת מהבור
    סגור
  • 1.
    כן חובה להעיף את הפקידים שתוקעים את המערכת
    מני 07/2024/03
    הגב לתגובה זו
    0 0
    חייבים רפורמה בבית מישפט מיד
    סגור