המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, נשא אמש (ראשון) דברים בכנס התאחדות יועצי המשכנתאות והסביר על הירידה בסיומי הבניה שיכולה לגרום לטלטלה של ממש בהיצע הדירות הזמינות לישראלים, זאת חרף מאמציה של הממשלה לעמוד בקצב.

הוא כמובן התייחס לנושא הבוער של הלוואות הבלון וטען: "הקבלנים לוקחים יותר אשראי לבניה, וזה גם כן משהו שמלמד על השוק. זה אולי מסביר את הגידול באשראי לפרויקטים כי בעצם קבלנים לא מקבלים את התשלומים השוטפים מהדיירים, אלא מחכים לסוף הפרויקט ולכן צריכים יותר אשראי בשביל לסיים את הפרויקט".

עוד הוא טען: "מבדיקה שעשינו מול המערכת הבנקאית אנחנו מעריכים שכרבע מהעסקאות של כל הפרויקטים שהבנקים מלווים הן של 20/80. זה נתון גבוה יחסית. זה לא שאף פעם לא היו מבצעים כאלו, אבל זו תופעה שהיקפה הולך וגדל. חלק ממנה נבע מהאטה שראינו אחרי המלחמה. הקבלנים ניסו למשוך לקוחות בחזרה לשוק ויצאו עם מבצעים כאלו. אנחנו בפיקוח על הבנקים עוקבים מקרוב אחרי מה שקורה בהיבט זה כדי לראות האם יש פה עליית סיכון. כשהריבית התחילה לעלות התשלום החודשי הממוצע עלה בערך 1,000 שקל לחודש ללקוח, אולי יותר".

כך או כך, בדו"ח היציבות החצי שנתי שפרסם בחודש נובמבר האחרון בנק ישראל, עולה דאגה משמעותית מהתרחבות תופעת הלוואות הבלון בשוק הנדל"ן. לפי הדו"ח, היקף הלוואות אלו, בהן רוכשי דירות משלמים את רוב סכום הרכישה רק בסיום הבנייה, הכפיל את עצמו מאז אמצע 2020 ומהווה כיום למעלה מ-15% מהמשכנתאות החדשות.

עוד ב-

המפקח על הבנקים מרחיב את הקלות המלחמה לעסקים וחברות | כל הפרטים

לכתבה המלאה

אבל בעוד שבנקים רבים שיתפו פעולה עם הלוואות אלו, מתברר כי בנק ירושלים נותר בחוץ ומבחירה. המנכ"ל יאיר קפלן אומר בראיון לכלכליסט כי הבנק בכלל אמור להיכנס אחרון לתהליך כשהלקוח כבר שילם את ההון העצמי, אך במצב הזה השתנה הסדר ורק אחרי ששם חלק הוא יצטרך לשלם לאחר שקיבל את הכסף מהבנק את הבלון בחלוף מספר שנים.