נדל"ן ותשתיות

התוכנית לשיקום הצפון: איך מחזירים את התושבים הביתה? מומחי הנדל"ן מנתחים

משרד הבינוי והשיכון הציג בימים האחרונים תוכנית ראשונית לשיקום ופיתוח הצפון, בעלות של מיליארדי שקלים. מה נדרש כדי להחיות את האזור, להשיב את המפונים לביתם ולמשוך אליו אוכלוסיות חדשות? אוהד דנוס, יגאל רונאי, אלון שטאובר וד"ר אלכס קומן עם ההסברים והפרשנויות

מערכת ice |  1
ד"ר אלכס קומן (מימין), אלון שטאובר, יגאל רונאי, אוהד דנוס (צילום פלאש90/אייל מרגולין, באדיבות המצולם, אפרת קופר, עידו גרוס, שחר שירזי)
לאחר חודשים של עבודת מטה ושיח עם ראשי הרשויות המקומיות בקו העימות בצפון, הציג בימים האחרונים משרד הבינוי והשיכון תוכנית ראשונית לשיקום ופיתוח האזור. התוכנית שמה דגש על שיקום ההתיישבות ביישובים הממוקמים במרחק של 0-9 ק"מ מהגבול. באשר לקריית שמונה ושלומי, נוגעת התוכנית בין היתר בגיבוש הטבות לעידוד חזרת התושבים לערים אלו ואכלוסן בתושבים חדשים.
כמו כן הוצגה תמונת מצב עדכנית, ולפיה קיים כיום מלאי תכנוני של 125,000 יחידות דיור המצויות בשלבי תכנון שונים בערים המרכזיות בצפון הארץ, שיביאו להכפלה עתידית של מספר התושבים באזור. כיצד ניתן להעלות מחדש את הצפון על המסלול, ובאיזה מהלכים יש לנקוט כדי להחזיר את התושבים הוותיקים לביתם, ולמשוך לאזור גם אוכלוסייה חדשה? נבחרת הנדל"ן של אתר ice, מפזרת את סימני השאלה.
אוהד דנוס
הבעלים של משרד דנוס-להט וראש לשכת שמאי המקרקעין לשעבר

"הכרזה על תוכניות אינה מספיקה לצערי, המדינה חייבת לעבור לאלתר משלב הדיבורים לשלב המעשים. ברמה הפרקטית, מהלך בסדר גודל שכזה, מחייב ראשית העמדת תקציבים משמעותיים – מן הטעם הפשוט שנדרש לשקם תשתיות רבות, בתים הרוסים ושטחים ציבוריים שנפגעו. במקביל לפעילויות השיקום, יש להתחיל בשיווק של קרקעות לבנייה למגורים, תוך שימת לב לאיכויות ולערכים שמעניק הצפון. 
נקווה שבשלב הזה, גם העננה הביטחונית שליוותה את האזור במהלך החודשים האחרונים, ולמעשה לאורך העשור האחרון, כבר תהיה מאחורינו. הסרת האיום, תאפשר להציג ולהבליט את היתרונות הטמונים בצפון – ותשמש תמריץ, לגור, לחיות ולהשקיע באחד האזורים היפים ביותר שיש למדינת ישראל להציע".
 
יגאל רונאי
ראש מסלול לימודי נדל"ן, מנהל אקדמי של מרכז הנדל"ן ומרצה לכלכלה במסלול האקדמי המכללה למינהל. כיהן כסמנכ"ל בנק דיסקונט ויו"ר קרן ריט 

"פיתוח הצפון, מחייב בראש ובראשונה את החזרת השקט והביטחון לאזור באופן כזה או אחר. הנחת העבודה היא שלא כל התושבים יחזרו לביתם, לפחות בשלב הראשון, כשחלקם יעדיפו להשתקע במקומות אליהם עברו בעקבות המלחמה. על כן, כל תוכנית שיקום צריכה להתמקד ביצירת תנאים לביקושים ופחות בצד ההיצע.
תוכנית הכוללת מענקי עידוד והקלות מס, יכולה לסייע בהחזרת התושבים בשלב הראשון.  יחד עם זאת, כל תוכנית צריכה להתמקד בשיפור תשתיות תעסוקה, תחבורה ושירותים בסטנדרט אחר ממה שהיה מקובל לפני פריצת המערכה. התמקדות בתחומים הללו, על אף שהיא דורשת זמן ומשאבים, יכולה לייצר עוגנים שיהוו מוקדי משיכה לחזרת התושבים לצפון ואולי גם לעידוד הגעה של תושבים חדשים ואוכלוסיות חזקות.
בתוכנית השיקום והפיתוח, נדרשת הממשלה  להתמקד לאו דווקא בצד ההיצע – לדעתי אגב, העובדה שיש מלאי תכנוני של 125,000 יחידות דיור היא בעיקר הצהרתית אבל אינה רלוונטית לשלב הראשון – אלא בעוגנים מהסוג שהזכרתי. התמקדות בהם יכולה להפוך את המשבר לסוג של הזדמנות לפריחה לאורך זמן".

אלון שטאובר
מנכ"ל ושותף בחברת מסד עוז

"שיקום הצפון הוא מגה פרויקט בסדר גודל לאומי, שיעסיק הרבה מאוד מהנדסים, מתכננים וקבלנים למשך תקופה ממושכת. פרויקט כזה ידרוש משאבים רבים מהמדינה, אל מול פרויקטים לאומיים נוספים, והוא מחייב היערכות מוקדמת ככל האפשר.
כבר עכשיו נדרש להתחיל במאמצים ההנדסיים והתכנוניים לשיקום הצפון, ולא להמתין עד לסיום המלחמה. ככל שניתן לקדם תהליכים שונים, יש לנצל את הזמן כעת כדי לתת מענה מהיר וגמיש למאמץ השיקום כדי לאפשר פעילות בשטח מוקדם ככל האפשר מרגע שהדבר יתאפשר. הדרך לעשות זאת היא באמצעות מערכת של התקשרויות מיידיות שיאפשרו היערכות ומתן מענה מיטבי לקשת הצרכים של היישובים ותושביהם, ומיקוד והאחדה של המאמץ הממשלתי בדומה לנעשה ביישובי הדרום.
כמו ביישובי הדרום, חברות הניהול הן אלו שיכולות לתכלל את כלל הפעילויות והגורמים על מנת להוביל ולקדם את הפרויקטים ביעילות ובמהירות מקסימלית. אנו מייחלים להחזרת החטופים ותושבי היישובים בדרום ובצפון לביתם במהרה".

ד"ר אלכס קומן
פרשן כלכלי בכיר ומרצה ליצירת ערך במכללה האקדמית תל אביב-יפו

"האתגר העצום הכרוך בשיקום ופיתוח הצפון, דורש פשרה והסכמות בין הגורמים המרובים הבוחשים בתחום – ובהם שר הבינוי ושיכון יצחק גולדקנופף, שמקדם בנייה צפופה, למיקסום ההכנסות; ראשי המועצות, שנאבקים לשמר את הצביון הכפרי; ושרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, שדוחפת להרחבת היישובים הכפריים.
אף שמלחמת חרבות ברזל טרם הסתיימה, כבר מחלחלת ההבנה כי אחוז משמעותי מקרב התושבים המפונים לא ישוב צפונה, ובמקומם יגיעו לאזור תושבים חדשים עם עדיפויות נדל"ניות אחרות. עיקרון שייהרג ובל יעבור בתהליך השיקום והפיתוח, הוא שימור המרקם והצביון של הקיבוצים והערים, לצד העשרת מגוון האוכלוסייה – כך שהנזק יהיה קטן ככל שניתן. על מנת להמשיך את הכוונה לייהוד הגליל נדרשת תוכנית על, שתגדיר אזורים בעלי צפיפויות שונות: עירוניים, כפריים למחצה וכפריים ממש. לשם כך נדרש חזון שימנע אפליה ויפתח מרקם אנושי עשיר.
מגה פרויקט שכזה מחייב כתיבת מפת דרכים, שתקדם ראשית את התפתחות הקהילות החזקות – כגון הקיבוצים, יחד עם פיתוח וחיזוק מקומות תעסוקה, בדגש על חקלאות, תעשייה ותיירות. לאחר שיהיו גרעינים חזקים, ניתן לפתח קהילות עירוניות שבריריות יותר שיתמכו בבתי הספר, העסקים ועוד.
קריטית ביותר להצלחת השיקום, היא המנהיגות שתוביל אותו – מנהיגות בעלת חזון ויכולת מימוש. אם תימשך המגמה של התייחסות לפרויקט החשוב הזה כעוד מצע לפרנסת אנשי שלומינו, יהפוך הפרויקט לבכייה לדורות. מנגד, אם הפרויקט יובל בידי צוות מקומי חכם וחרוץ, נראה פריחה שתשחזר את חזון המקימים, ותהפוך את הצפון לאבן שואבת".
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    הלוואה
    ויטלי סנדול 08/2024/29
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לדעתי.....עניים בישראל חייבים לקחת הלוואה ולעזוב את הארץ
    סגור