נדל"ן ותשתיות

על רקע המלחמה: האם יש לפצות רוכשים על איחור במסירת הדירות? המומחים מנתחים

הטלטלה בה מצוי ענף הנדל"ן, מייצרת גם איחורים במסירת הדירות לקהל הרוכשים. האם הם זכאים לפיצוי ומי צריך לשאת באחריות? ראול סרוגו, דליה עסיס, חגי רזניק וד"ר אלכס קומן עושים סדר

מערכת ice | 15/2/2024 11:04 1

דליה עסיס (מימין) ראול סרוגו, ד"ר אלכס קומן, חגי רזניק (צילום אלן צ'פלסקי, יח"צ, עידו קליר, באדיבות מוא"ז הגלבוע)

השלכות מלחמת חרבות ברזל מורגשת היטב בענף הנדל"ן. מחסור בכוח עבודה, על רקע איסור הגעת פועלים פלסטינים ואי הגעת עובדים מעבר לים שיימלאו את הוואקום – הפעילות ברבים מאתרי הבנייה מתנהלת במתכונת מצומצמת בלבד, כשהשמעות המיידית היא עיכובים בלוחות הזמנים להשלמת העבודות. האם האיחור במסירת הדירות מחייב פיצוי לרוכשים? ואם כן, על מי לשאת באחריות? נבחרת הנדל"ן של ice עם התשובות.

ראול סרוגו
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ

"אנחנו מעריכים כי החלטת המדינה לעצור את כניסת העובדים הפלסטינים, יחד עם השפעות נוספות של עצירת הבנייה בערים רבות בתחילת המלחמה והפסקת כל העבודות באזורים רבים בדרום ובצפון, לצד רשלנות בהבאה מיידית של עשרות אלפי עובדים זרים לישראל, יגרמו לאיחורים במסירת דירות ועבודות בנייה בהיקפים חסרי תקדים בשוק המקומי.

בדיוק באופן שבו מפצה המדינה אזרחים שפרנסתם נפגעה בשל הלחימה ותושבי אזורים שפונו מבתיהם, כך על הממשלה להתייחס לאותם איחורים שהינם תוצאה ישירה של השפעת המלחמה. ממשלת ישראל גורמת לנזק ישיר לקבלני ישראל, בכך שלצד האיסור להעסקת עובדים פלסטינים, היא אינה מביאה עובדים זרים ואינה מוכנה שהקבלנים יביאו אותם באופן ישיר. כל ניסיון התנערות של הממשלה מהעובדות שהיא יצרה בשטח, יפגע ישירות ברוכשי דירות ובכל מזמיני עבודות הבנייה מכל הסוגים.

אנו מעריכים, כי כבר היום זמן האיחור הממוצע במסירת עבודות ודירות הוא של מעל שישה חודשים – וכפי שנראה כרגע, זה רחוק מהסוף. אנחנו נאבק בכל החלטה שהתוצאה שלה תהיה גרירת קבלנים, רוכשי דירות, ומזמיני עבודה להליכים של שנים בבתי משפט, שאת התוצאות שלהם אי אפשר בכלל לנחש. ממשלת ישראל מחויבת לקחת אחריות בתחום זה, בדיוק כמו שעליה לעשות לגבי כל הפגיעה היקפית של תוצאות המלחמה בחברה האזרחית בישראל".

דליה עסיס
שמאית מקרקעין ומתכננת ערים

"ברור שאסור להפקיר את קהל הרוכשים הסובל מהאיחור במסירת הדירות – כשבעקבות המלחמה המתמשכת, האיחור הוא לעיתים משמעותי. בהקשר הזה חשוב להזכיר את הקשיים הכלכליים שחווים רבים ממשרתי המילואים, כמו גם את המצב השברירי בענף הנדל"ן עם אתרי הבנייה המושבתים (או פועלים באופן חלקי) בעקבות מחסור קריטי בעובדים.

אני סבורה כי לפיצוי רוכשי הדירות יש חשיבות כפולה ומכופלת: לא רק מבחינת הרוכשים, אלא גם לשם שמירה על היציבות של שוק הדיור והמשק הישראלי – על אחת כמה וכמה בזמנים מאתגרים אלה. את המשימה של פיצוי הדיירים, לא הייתי מטילה על הקבלנים – שחלקם גם כך מצוי בקשיים – זו אחריותה וחובתה של הממשלה, הן בפן המוסרי והן כאמור מבחינת האינטרס הכלכלי המובהק של שמירת יציבות המשק, קל וחומר בצומת דרכים בו דירוג האשראי של ישראל ירד.

בהתערבות הממשלה טמון ערך רב לא רק עבור רוכשי הדירות, אבל גם כחלק מ'מטריית הסיוע' שהיא אמורה להעניק לקבלנים, זאת על מנת למנוע, חלילה, 'אפקט דומינו'. כאשר מנתחים את התמונה הכוללת, אסור לשכוח כי נושא הסיוע לרוכשי הדירות אמור להיות רק נדבך אחד מתוך נדבכים רבים של תוכנית אסטרטגית כוללת שתייצב את ענף הנדל"ן ושוק הדיור ב-2024".

חגי רזניק
יועץ בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל וראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר

"כמו שנהגה המדינה בעידן קורונה לפני שנים אחדות – עם פיצוי למגזרים שנפגעו באופן דרמטי (למשל ענף אולמות האירועים), כך היא צריכה לנהוג גם היום. עליה לגבש מתווה מסודר לענף הנדל"ן, שכולל בין היתר גם פיצוי של רוכשים, שמסירת דירותיהם התעכבה בשל המלחמה.

חשוב להבהיר: הקבלנים אינם אשמים במצב, היות והם נאלצים לתמרן מול מחסור אדיר בכוח אדם כתוצאה מהרחקת פועלים פלסטינים מאתרי הבנייה בישראל ויציאת עובדים זרים. באותה הנשימה, בטח ובטח שגם הרוכשים אינם אשמים במצב. הם עומדים לפני עיכובי מסירה משמעותיים, כשהפגיעה הכלכלית הגדולה בהם מורגשת היטב.

לפיכך, בעיני על ממשלחת ישראל לקחת אחריות ולשאת בפיצוי בהתאם למנגנון מדורג. לדוגמה: לאחר שלושה חודשים של עיכוב במסירה, להתחיל בפיצוי חודשי של ציבור הרוכשים. צעד כזה יהיה בבחינת בשורה משמעותית, הן לרוכשי הדירות והן לקבלנים".

ד"ר אלכס קומן
פרשן כלכלי בכיר ומרצה ליצירת ערך במכללה האקדמית תל אביב-יפו

"שוק הנדל"ן שקפא טרם האסון של ה-7 באוקטובר, חרב לאחריו. כמעט מיותר לציין שגם צנרת הפרויקטים נעצרה: אין קופצים על קרקעות בפריפריה, פועלים פלסטינים אינם מגיעים לאתרי הבנייה, והממשלה בתרדמת בכל מה שנוגע להבאת פועלים חלופיים. מנגד, שערי הריבית חדלו לעלות.

דבר אחד ברור: לאחר סיום הלחימה יעלו מחירי הדיור בתלילות, עקב מחסור בהיצע ועלייה בביקוש. מי שנקלעו למצוקה הם משפרי דיור, שלכודים בהתחייבות לדירה מבלי שיש שוק לנכס אותו הם מוכרים, לוקחי משכנתאות שאיבדו את מקור הכנסתם, וקבלנים קטנים שנתקעו עם דירות ללא דורש.

בעיה זו שהייתה חריפה טרום פריצת המערכה הצבאית, מתמתנת בעת האחרונה עם התעוררות הביקוש. על הממשלה להיכנס מתחת לאלונקה כדי למנוע 'אפקט דומינו' של קבלנים קורסים ורוכשי דירות שאינם מסוגלים לעמוד בתנאי המשכנתא. מדובר במנגנון גישור לטווח קצר עד בינוני שעלותו זניחה, משום שהקבלנים והרוכשים נואשים לצאת מהמלכוד. מה שבטוח: הפעם הפעולה חייבת להגיע באופן מיידי בטרם יתממש הנזק".

עוד ב-

האם זה הזמן הנכון לקחת משכנתא? המומחים מנתחים

לכתבה המלאה

צילומים: אלן צ'פסקי, יח"צ, באדיבות מועצה אזורית הגלבוע, עידו קליר

הכתבות החמות

דינה בן-טל גננסיה, צילום: דוברות אל על, shutterstock

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה

תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה

1.

פיצוי לכל רוכש

פיצוי לכל רוכש 02/2024/15

הגב לתגובה זו

0 0

בימים כתיקונם קבלנים עשו ועושים לרוכשי הדירות את המוות, בטח ביחס לתשלום פיצויים לפי חוק המכר, הקבלנים עם הכיסים העמוקים יודעים שרק 1/10 מרוכשי הדירות תובעים, ולכן לא משלמים.
סגור