נדל"ן ותשתיות

"עודף רשויות": המהפכה בשלטון המקומי שתחסוך לנו מיליוני שקלים

אחד הדברים המפתיעים ביותר בישראל הוא כמות העיריות והמועצות המקומיות ואזוריות ביחס לשטחה הקטן. עם השנים פעלו רבות במשרד הפנים על מנת לקדם איחוד רשויות, אך לרוב ללא הצלחה. למה המהלך הזה החשוב? וכמה כסף הוא עשוי לחסוך לנו? 
מערכת ice | 
דגל ישראל (צילום shutterstock)
אחד הדברים יוצאי הדופן שמאפיין בלעדית את מדינת ישראל, הינו מספר העיריות, 83 ורשויות מקומיות ואזוריות, בסך הכול 258, ללא ספק מספר אסטרונומי ביחס לגדולה הקומפקטי של המדינה.
רבות נכתוב ונאמר אודות הצורך באיחוד רשויות, זאת על מנת לחסוך תקציבים וליעל תהליכים. בפועל, על פני עשרות שנים של ניסיונות, מספר הרשויות שהתאחדו הינו באל בשישים.
כממתגת ערים, אני מבינה היטב את הקושי הזה. מדובר לא רק בחרדה מפני אובדן תפקידים, אלא גם ובעיקר משום שכל עיר וכל שרות פיתחו במהלך השנים אופי שמבדל כל אחת ואחת מהן.
ואכן במהלך היכרותי את העיריות והרשויות השונות, קל וחומר בפריפריה, נוצרה אצל כל אחת מהן "גאוות יחידה" ורצון, טבעי לכשעצמו לייצר כל אחת את האג'נדה המייחדת אותה, ורק אותה.

על כן הייתי מציעה להלן דרך ביניים בין המצב הנוכחי של "עודף רשויות" לבין הרצון, הבלתי אפשרי, לאחד ולבטל עשרות רבות של עיריות. את דרך הביניים הזו הייתי מכנה "אגרופים מוניציפליים".
אותם אגרופים מטאפוריים, יהיו מורכבים כל אחד ממקבץ של עיריות ורשויות מקומיות, שקיימים ביניהם מכנים משותפים רבים, גאוגרפים(ערים שכנות) סוציו אקונומים ויעדים מרכזיים לעתיד.
לדוגמא, קיימות כיום עיריות ורשויות רבות בגליל, מקרית שמונה וחצו הגלילית במזרח ועד עכו ונהריה במערב, שקיימת ביניהן זהות אינטרסים מובהקת לגבי כל נושא שיקום האזור בעקבות המלחמה.
אדגיש כי מדובר לא רק בנושא השיקום, כי אם גם ביעדים שוטפים דוגמת היכן וכמה לבנות, התחדשות עירונית, חינוך, בריאות, מוקדי קניות, בילוי ותרבות וכן פעולה משותפת למען שדרוג המיתוג של כולן, כערי פריפריה.
אפשר מבחינה כזו או אחרת להשוות את שיתוף הפעולה הזה לאגד הערים הקיים כיום בחיפה והסביבה וכמובן אגד הערים של גוש דן, שמטפלים בנושאים המשותפים לכל אותן ערים ורשויות מקומיות הכלולות באותם אגדים.
אולם ההבדל כאן הינו שבשונה מאגדי הערים של חיפה וגוש דן, שם עיקר שיתוף הפעולה הינו בנושאים מערכתיים דוגמת איכות סביבה ותחבורה, כאן אותם "אגרופים מוניציפאליים" יעסקו גם ובעיקר ב"לחם והמרגרינה", כלומר בכל אותם נושאים הקשורים להווה ולעתיד אותן עיריות ורשויות מקומיות.
לטעמי יהיה בכך ערך מוסף משמעותי לא רק בהשבחת איכות החיים והיעדים של כל רשות ורשות, אלא גם ובייקר בפוזיציה שלהן מול מקבלי ההחלטות בשלטון המרכזי, כמו גם בנראות שלהן אל מול הציבור הישראלי הרחב.

עו"ד שיר טורם-הספרי, צילום: יח"צ
אין לי צל של ספק אם, לדוגמא, ראש עיריית עכו יופיע בפני מקבלי ההחלטות בממשלה או בפני אמצעי התקשורת בשם "אגרוף מוניציפאלי צפוני" תהיה לכך הרבה יותר עוצמה הן תדמיתית, הן כלכלית והן מיתוגית.
ושאלת השאלות, האם מדובר בצעד ביניים חליפי לאיחוד רשויות בעתיד הרחוק יותר ייתכן מאוד שכן, אולם על מנת שחזון זה אכן יתממש, צריך לטעמי להתחיל בצעדים הגיוניים ומדודים יותר, שיתאימו ככפפה לצרכים של העידן הנוכחי!
*הכותבת היא עורכת הדין שיר טורם-הספרי היא ממתגת ערים ונדל"ן
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה