פרויקטים

הפורום: מדיניות התכנון בערים המרכזיות בישראל – רעננה

פרויקט חדש של אתר ice בשיתוף פורום שרת, מציג את תמונת המצב התכנונית בערים המבוקשות בישראל: מקידום התחדשות עירונית דרך בניית שכונות חדשות, ועד פיתוח תשתיות תעסוקה ומסחר. והפעם: על הווה והעתיד של רעננה,  עם ראש העיר חיים ברוידא והאדריכלית רותי שרת

חיים ברוידא (מימין) ורותי שרת (צילום ראובן קפוצ'ינסקי)
"הפורום" הוא פרויקט חדש של אתר ice, בשיתוף פורום שרת, הסוקר את תמונת המצב התכנונית בערים המרכזיות בישראל. מהם עיקרי המדיניות שמובילים ראשי הערים וכיצד משתלבים בה שיקום השכונות הוותיקות ובניית שכונות חדשות? אלו פתרונות היא מציעה בתחומי התעסוקה והמסחר, וחשוב לא פחות – איזו בשורה היא מייצרת עבור הדור הצעיר? את סימני השאלה נפזר יחד עם האדריכלית רותי שרת, מנכ"לית פורום שרת ומי שמייעצת למגוון רשויות מקומיות בנושאי תכנון ורישוי; ועם גורם מוניציפלי בכיר בעיר הרלוונטית.
בפרק השני, מופנה הפוקוס לרעננה – מהערים הצומחות, המבוקשות והמסקרנות בישראל – אשר צפויה בעשורים הקרובים לגידול של עשרות אלפי תושבים באוכלוסייתה. כיצד נערכת העירייה לאתגר? חיים ברוידא שפתח לאחרונה קדנציה שנייה בראשית העיר, והאדריכלית שרת, עושים סדר.
תוכנית המתאר הכוללנית
החזון: המתווה לרעננה המתחדשת מתורגם לתוכנית המתאר הכוללנית רע/3000. עקרונותיה: יעד אוכלוסייה של 120 אלף תושבים לשנת 2035 (כיום, עומד מספר תושבי העיר על כ-97 אלף) עם תוספת של 16 אלף יחידות דיור (בהתחדשות עירונית ובשכונות חדשות), פיתוח מוקדי תעסוקה ומסחר, והקמת מבני ציבור.
חיים ברודיא: "נכון להיום, קודמו בתוכניות (שאושרו לתוקף או להפקדה) כ-30% מסך יחידות הדיור הנוספות. באזור התעסוקה הצפוני קודמו תוכניות שמנצלות כ-50% מסל הזכויות שקבעה תוכנית המתאר. באזור התעסוקה המזרחי קודמה התוכנית למגדל אינפיניטי, וכיום מקודמת התוכנית למגדל דורון (מתחם "בזק").
במקביל ליישום תוכנית המתאר הכוללנית, קודמו ומקודמות בעיר תוכניות נוספות המייעדות שטחים לתוספת מגורים ושטחי ציבור. בתכנון העירוני אנו צופים פני עתיד, לאופק שמעבר לתוכנית המתאר. שינויים משמעותיים צפויים ברעננה, ובראשם מעבר המטרו – העתיד להשפיע הן על המרקם העירוני והן על הנגישות בסמיכות לתוואי ולתחנות. שינויים נוספים שקודמו במסגרת חוק התכנון והבנייה, כמו גם מגמות ארציות כדוגמת תוספת מגורים לאזורי תעסוקה, תוספת דירות קטנות במרכזי הערים וכדומה – צפויים אף הם להשפיע על רעננה.
רעננה למעשה מיצתה את עתודות הקרקע שלה בשטחים המקיפים את המרקם הבנוי ו'הדור הבא' של התוכניות יהיה כפי הנראה בסימן מתחמי איחוד וחלוקה, שיוגדרו במתחמים קיימים שדורשים התחדשות עירונית. בימים אלו אנו מעדכנים את תוכנית המתאר הכוללנית, כשבמסגרת המהלך יוגדרו היכן יהיו אזורי ההתערבות הבאים בעיר, יעדי האוכלוסייה, פריסת הצפיפות מאפייני הבינוי ועוד.
רותי שרת: "תוכנית המתאר הכוללנית מייצרת מדיניות ייעודית לכל אזור ואזור בעיר, ומחלקת את רעננה ל-15 אזורי התייחסות הכוללים 10 מתחמי תכנון. התוכנית מאפשרת בחינה מרחבית של כל מתחם ומתחם בהתאם לצביונו, כשלמעשה מוגדר כאן התמהיל לכל מתחם בנפרד – עם הוראות פרטניות בין היתר באשר לאופי הבנייה, קיבולת יחידות הדיור והצפיפות. חשוב להדגיש כי לא ניתן מכוחה של תוכנית המתאר הכוללנית להוציא היתרי בנייה.
כפי שציין ראש העיר, עוברת כעת התוכנית התאמות ועדכונים מתוך מטרה לייצר סנכרון בין המסמכים וההנחיות לבין הצרכים העולים מהשטח  – וזו בהחלט פרוצדורה נכונה, ומתבקשת. כך למשל, אנו רואים תוספת שטחים במתחמים מסוימים בתוך מרכז העיר, דבר המעיד על הפעילות הקיימת בסביבה זו. מעבר לזה, בהתחשב בכך שעתודות הקרקע של העיר הולכות ואוזלות, בעשורים הבאים צפויים לתת את הטון בעיקר פרויקטים במסגרת התחדשות עירונית באזורים הוותיקים של רעננה".
התחדשות עירונית
החזון: כעיר המציינת 102 שנים להקמתה, ורבים ממבניה הוקמו במאה שעברה, התחדשות עירונית ברעננה היא בגדר הכרח. אחת מנקודות הציון הבולטות באבולוציה של ההתחדשות העירונית ברעננה, טמונה בתוכנית התחדשות בניינית ייעודית (רע/1010ב' – זה השם הרשמי) – שתתפוס בהדרגה את מקומה של תמ"א 38 הוותיקה. מטרת התוכנית: יצירת התחדשות עירונית תוך שיפור המרחב העירוני, השכונתי, המבני והדירתי עבור מגוון אוכלוסיות וגילאים – ובדגש על מסלול הריסה ובנייה בלבד.  
בניגוד למיזמי תמ"א, אשר עסקו במגרש הבודד בלבד – ללא בחינת ההשפעות של תוספת יחידות הדיור על הפיתוח העירוני ועל כושר הנשיאה האזורי – הרי שהתוכנית החדשה מרחיבה את תחום ההסתכלות וכורכת את תוספת הזכויות בתועלות ציבוריות. אחת האמירות הייחודיות בתוכנית נוגעת לפיתוח מדרכות רחבות יותר עם צל עירוני, שיעודדו הליכות וישפרו את רמת השירות לתושבים.
התוכנית מחייבת גם הקצאת שטח לצרכי ציבור בכל מגרש שגדול מ-2 דונם ומנחה להקצות שבילים ציבוריים ליצירת רשת עירונית צפופה יותר עבור הולכי הרגל. חשוב להבהיר כי התוכנית תחול, בתנאים מסוימים, גם על מבנים שנבנו עד 1992 – והיא צפויה להוסיף  כ-3,700 יחידות דיור בלב בעיר.
חיים ברוידא: "אנו רואים בהתחדשות עירונית מנוע חברתי ולא מנוע יזמי – מטרת העל היא לדאוג למגורים ברמת בטיחות והביטחון הגבוהים ביותר. רעננה היא משיאניות ההתחדשות העירונית באמצעות תמ"א 38. מדי שנה מקודמות כ-350 יחידות דיור בממוצע, במיזמי התחדשות עירונית. השנה, עם יציאתו לדרך של פרויקט פינוי-בינוי ברחוב גאולה, שמימושו התעכב לאורך שנים ארוכות, מקודמות ברעננה כ-450 יחידות דיור בהתחדשות עירונית.
יחד עם התוכנית להתחדשות בניינית, מקודמת תוכנית ייעודית להתחדשות מע"ר אחוזה. המציאות מלמדת שברחוב אחוזה כמעט ולא ניתן לראות מימוש של פרויקטים חדשים, על אף האפשרות להוסיף זכויות וקומות. התוכנית החדשה באה לשנות את התמונה: היא תעמוד על האתגרים שניצבים בפני בעלי הנכסים והיזמים, ותתווה מדיניות מעודכנת, שתנסה לספק את המענה וליצור מסגרת תכנונית מיטיבה.
התחדשות עירונית אינטנסיבית מתרחשת גם ברחוב מגדל, כשחשוב להזכיר כי ב-3 השנים האחרונות נערך שיתוף ציבור עם התושבים, לצד עבודה אינטנסיבית מול יזמים ואדריכלים. בוועדה המקומית אושרו לאחרונה 3 פרויקטים משמעותיים – שמתווספים לפרויקטים קודמים שכבר אושרו – וכוללים לא רק את הגדלת היצע המגורים ברחוב עם מעל ל-300 יחידות דיור, אלא גם הרחבתו, כולל מיסעות, מדרכות רחבות, חניה משני צידי הרחוב ונטיעת עצים ליצירת צל עירוני.
רותי שרת: "כשמדברים על תוכנית רע/10/10 ב'  – נדרש לומר כי במסגרתה הגדילה עיריית רעננה את מלאי הבניינים להתחדשות גם מעבר לטווח הבניינים הנכללים תחת תמ"א 38, כלומר מעבר לבניינים שקיבלו היתר עד 1.1.1980. התוכנית הומלצה להפקדה בפברואר 2024, והיא נותנת, בין היתר, מספר תמריצים – כמו בעת איחוד כניסות לחניונים, איחוד חלקות, הגדלת קווי בניין ועוד.התוכנית כוללת גם תנאים להקצאת שטחים ציבוריים בתנאים מסוימים.
התוכנית מתאפשרת רק באמצעות מסלול של הריסה ובנייה מחדש. המשמעות: המסלול של חיזוק ועיבוי פשוט יתאדה, ברגע שתמ"א 38 תסתיים. לאחר 500 יחידות דיור, עתידה להתבצע עצירה ביישום התוכנית לשם בדיקת מצב התשתיות העירוניות וקיום הערכת מצב. זהו צעד חשוב והכרחי. הסיבה: אם הבנייה תפוזר באופן בלתי מושכל בין חלקי העיר השונים, ללא איזון בין היקפי הבנייה לחידוש התשתיות העירונית – עלולות התשתיות העירוניות שלא לעמוד בעומס. וכך, במקום לייצר מתיחת פנים מושכלת, עלול להתקבל האפקט ההפוך".

פרויקט התחדשות עירונית ברעננה (צילום ניר כהן)
שכונות חדשות
החזון: יד ביד עם חידוש העיר הוותיקה, מפנה רעננה משאבים להקמת שכונות חדשות בטבעת ההיקפית של העיר. כבר כיום נמצאות בפיתוח, שכונת המאה בחלקה הדרומי של העיר (רע/מק/2012 ב') שתוסיף לרעננה עוד כ-1,500 יחידות דיור, ושכונת נאות צבי (רע/2011 ב') במסגרתה מתווספות כ-250 יחידות דיור בחלק המזרחי. התוכנית למשולש גבעת חן (רע/2022) ותוכנית נוספת ממזרח לה (רע/מק/2009) עתידות לייצר רצף המשכי של הפיתוח בין מרקם המגורים הוותיק של העיר ועד לרשת הדרכים הארציות המקיפה את רעננה  בדרום ובמזרח - כביש 531 וכביש 4. 
בחלק המערבי מקודמות תכנית רע/מק/2020, העתידה להוסיף כ-2,200 יחידות דיור ולייצר רצף תכנוני עם תכנית רעננה מערב (רע/2030): רובע מגורים חדש עם כ-6,000 יחידות דיור ואזור תעסוקה בשטח של כ-1,065 דונם – החלים בחלקם בתחום השיפוט של רעננה, ובחלקם בשטחי המועצה האזורית חוף השרון. בימים אלו מתנהלים מגעים לשינוי תחום השיפוט וליצירת הסכם עם רמ"י. 
חיים ברוידא: "תוכנית רעננה מערב, מציעה דיור בהיקף משמעותי בלב אזור הביקוש במטרופולין תל אביב. הרובע החדש יכלול אלפי יחידות למגורים תוך השגת צפיפות עירונית גבוהה ובתמהיל מגוון – כולל דיור מוגן ומעונות סטודנטים, כאשר כ-1,165 מכלל יחידות דיור ברובע יהיו קטנות. עוד מאפשרת התוכנית בניית 300 יחידות דיור קטנות נוספות במתחם המיועד לתעסוקה.
הפיתוח מקצה שטחים ציבוריים רבים, בנויים ופתוחים, ככרות עירוניות, מדרכות מוצלות, שבילי הליכה ורכיבה. הרובע יהיה מוקף בשטחים פתוחים טבעיים, שרציפותם לא תופרע. מצפון לו יפותח פארק נופש מטרופוליני לרווחת תושבי העיר והאזור. בהיבט התנועתי, פיתוח הרובע ייצור חיבורים תחבורתיים חדשים בין העיר לדרך 20, ויקדם מתחם לתחבורה ציבורית שיפעל בזיקה לשכונה.
רותי שרת: "לרעננה אין יותר מדי אפשרויות, היא מחויבת בהפשרת השטחים החקלאיים שבתחומה ובהקמת אלפי יחידות דיור, תוך הטמעת עירוב שימושים. אני סבורה שקברניטי העיר מבינים היטב כי אם העירייה לא תיקח את המושכות ותוביל את המהלך, סביר להניח כי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) תיכנס לעובי הקורה – עניין שמהיכרותי את התחום, לא ממש חביב על הרשויות המקומיות.
כך או כך, החזון להתרחבותה של רעננה מתכתב עם תוכנית המתאר המחוזית, כשהתוכניות להקמת שכונות חדשות נמצאות לא מעט זמן בצנרת העירונית. אין ספק שציר מרכזי ברעננה היא תוכנית רע/2030, אשר מעלה למעשה את רעננה לגובה: בנייני מגורים עד 10 קומות; בנייני מגורים עם מסחר של 13 קומות; ומגדלים מעורבי שימושים של מגורים, מסחר ותעסוקה שיעלו אפילו לגובה של 18 קומות ושטחי הציבור עד 6 קומות. מערב העיר יהיה אזור בעל אופי אחר מרעננה הוותיקה, ולכך תושבי העיר ידרשו להסתגל".
תעסוקה ומסחר
החזון: מרכזי תעסוקה ומסחר מבוקשים הם המנוע לצמיחת העיר – ואת המוטו הזה הפנימו ברעננה היטב. בהתאם לכך, פועלת העירייה לחיזוק ולטיפוח מרכזי התעסוקה שבתחומה, ובמקביל גם ליצירת פתרונות דיור לאוכלוסיית עובדים איכותית, שתוכל להמשיך להתגורר בעיר או להעתיק אליה את מגוריה.
חיים ברוידא: "אזורי התעסוקה ברעננה, הם מהמתפתחים והמבוקשים ביותר במרכז המטרופולין, וכוללים נגישות תחבורתית גדולה, שהופכת את רעננה לאחת הערים האטרקטיביות ביותר לעסקים עבור חברות מקומיות ובינלאומיות.
במתחם העסקים הצפוני, מתוכננות להיבנות 2 תחנות מטרו ומסוף אוטובוסים, וכן מתוכננת הרחבת כביש 4 שממוקם בסמוך לאזור התעסוקה, שיכלול תוספת נתיבי תחבורה ציבורית ותחנות אוטובוס. בימים אלה נסלל כביש גישה חדש, שיחבר את אזור התעסוקה למחלף שפיים, המרוחק כ- 4.5 ק"מ בלבד מאזור התעסוקה בעיר, ובו מתוכננת להיבנות תחנת רכבת ומרכז תחבורה גדול, בנוסף לשבילי אופניים שיאפשרו גישה לעיר במגוון דרכים.
רק לאחרונה במתחם התעסוקה הצפוני, אושרו 3 תוכניות עתירות זכויות – מדובר מתחם תרשיש (הממוקם בפינת הרחובות החרושת והמסגר), במסגרתו מתוכננים להיבנות 2 מגדלים בני כ-30 קומות ו-2 מבנים נוספים נמוכים, בהיקף כולל של כ-64 אלף מ"ר מעל הקרקע, ומרתפי חנייה; בפרויקט שער אזור התעסוקה (הממוקם בסמוך למחלף כביש 4 ורחוב ויצמן) מתוכנן מגדל בן 30 קומות בהיקף של כ-65 אלף מ"ר מעל הקרקע, ומרתפי חנייה; בחלק הצפוני של המגרש עתיד לקום בהמשך מגדל נוסף לשימושים מעורבים. מתחם שלישי הוא מתחם תדהר (הממוקם בפינת הרחובות התדהר והנופר), עם 2 מבנים בני כ-13 קומות, בהיקף של כ-45 אלף מ"ר ומרתפי חנייה.
באזור התעסוקה המזרחי, מובילה העירייה מהלך משמעותי לקידום מסמך מדיניות בשיתוף פעולה עם עיריית כפר סבא, לתכנון אזור התעסוקה המשותף שנמצא בתפר בין הערים. מרחב המשולש מצוי בלב אזור הביקוש, על צומת דרכים ארציות ועם פוטנציאל נגישות מצוין שעתיד להתבסס על תחבורה ציבורית: תחנת הרכבת רעננה דרום, מסוף אוטובוסים פעיל וגישה לקווי אוטובוסים על דרך השרון. כמו כן, מתוכננת בו תחנת מטרו עתידית, והרחבת מסוף האוטובוסים. על כביש 4 מתוכננים נת"צים וכן נת"צ עתידי על רחוב אחוזה עם המשך בדרך השרון.
המדיניות החדשה מוסיפה זכויות בנייה, קובעת עוצמות בינוי ומתווה את הממשק בין הפרטי לציבורי תוך יצירת רשת רחובות צפיפה ופיתוח המרחב הציבורי. בתחום רעננה מוצעת תוספת של כ-287 אלף מ"ר (ועוד כ-55 אלף מ"ר למימוש מיידי) במגדלים של עד 35 קומות וכן תוספת של עד 500 יחידות דיור קטנות בתחום ששייך לרעננה.
במסגרת קידום המדיניות החדשה, מקודמת תוכנית ראשונה למגדל דורון (מתחם 'בזק') – באזור התעסוקה המזרחי. התוכנית החדשנית מציעה לראשונה ברעננה פרויקט המשלב מגורים באזור תעסוקה. מגדל דורון, ייכלל במתחם זה, שעתיד להפוך מאזור עירוני מאתגר למוקד כלכלי מטרופוליני, בלב אזור ביקוש, ולמרחב ציבורי חדש ורציף בין רעננה וכפר סבא. המבנה המוצע יבנה על מגרש בשטח של כ-7 דונם (לאחר הריסה ופינוי המבנה הקיים של חברת בזק) ויתוכנן לפי עקרונות ותקני בניה ירוקה. המגדל עצמו יכיל עד 35 קומות מעל הקרקע (ו-6 מתחת לקרקע), כשהקומות המיועדות למגורים ימוקמו מהקומה ה-5 ומעלה.
רותי שרת: "אנחנו רואים גם את התוכנית הרבות, שמתלוות לתנופת הפיתוח בשטח בכל מה שנוגע לתעסוקה ומסחר עם מגדלים רבי קומות – בצפון ובמזרח רעננה. אגב, גם באזורי התעסוקה יש התחדשות עירונית, כלומר בנייה לא רק במגרשים ריקים אלא גם תכנון של חידוש בניינים קיימים".

רעננה. האם החזון לעיר המתחדשת יעמוד במבחן המציאות? (צילום ניר כהן)
רעננה – מבט קדימה
זה לא סוד, בעשרים האחרונים נטשו רבות מהמשפחות הצעירות את רעננה – וזאת על רקע היצע נמוך של דירות קטנות ומחירים גבוהים. השארת בני העיר ברעננה, היא מהמשימות הקריטיות של העירייה והעומד בראשה, במיוחד על רקע משבר דיור לאומי ומלחמה שאת השלכותיה חשים משקי בית לא מעטים על בשרם.
חיים ברוידא: "כאב וסב, אני רואה במשבר הדיור את אחד מהיעדים שברצוני למגר. אנו מרכזים את מלוא המאמצים והמשאבים, לסיוע בפתרונו, תוך התמקדות בדיור לצעירים ולדור העתיד. אנו מקדמים פרויקטים חדשים המותאמים לצעירים, במתן דגש על בניית דירות 3 חדרים ויחידות דיור קטנות, ותוך חיוב הקבלנים בעיר לכלול בכל פרויקט תמהיל של יחידות דיור קטנות. 
בו בזמן, אנו פועלים ליישם ברעננה את מודל של עירוב שימושים. המטרה היא ליצור מרחב אורבני מאוזן, נגיש ותוסס במרכזים העירוניים, ולכלול בהם יחידות דיור קטנות, כולל יחידות להשכרה לטווח ארוך בצמוד למרכזי מסחר, בילוי ותעסוקה. פרויקטים אלו נבנים בתכנון מוקפד ומושכל, תוך יישום עקרונות הבנייה הירוקה ושימת דגש על איכות העיצוב ואיכות המרחב הציבורי, ובהתאמה של פריסת השירותים בכל תחומי החיים.
אנו מתגאים בשיקוף המידע לציבור, מתוך דיאלוג תמידי ומודעות לצרכיו. כעת אנו בעיצומה של בניית מאגר נתונים לתכנון ומימוש יחידות הדיור ברעננה, בהובלת אגף ההנדסה. אנו נמשיך להוביל בעיר רוח צעירה, השומרת על מרקמה הייחודי של רעננה כעיר איכותית למגורים, ששמה הולך לפניה בתחומי החינוך, הפנאי והתרבות, ובזכות סל השירותים הרחב המוענק לתושביה ככלל, ולבני הדור הצעיר בפרט".
רותי שרת: "אנחנו רואים בשנים האחרונות ברבות מהרשויות המקומיות מאמץ לשמר את דור העתיד ולהחזיר הביתה את הבנים ובנות שעזבו – ורעננה היא דוגמה בולטת. הקצאת יחידות דיור קטנות ובנות השגה, שלא נבנו עשורים ארוכים בעיר, הן נדבך חשוב ביצירת מענה לדור הצעיר – ומעניין יהיה לעקוב אם היעד שהציב ראש העיר אכן יתממש. מסקרן לא פחות יהיה לעקוב אחר האתגר שבשדרוג התחבורה הציבורית, עם המטרו שעתיד לעבור ברעננה, לצד הצורך הבוער בפתרונות חניה לבעלי הרכב הפרטי.
אם נסתכל על 10 השנים הבאות, אני מאמינה שרעננה תמשיך לשמור על המוניטין שלה כעיר חזקה ומבוקשת. זו עיר שתורכב מאוכלוסיות ברמה סוציו-אקונומית גבוהה, ותאופיין במערכת חינוך מובילה ובריאות ירוקות – עיר שאנשים רוצים לגור בה, וירצו לגור בה גם בעתיד".
לפרק הראשון של הפורום לחצו כאן
(בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן)