תקשורת ומדיה
מדוע ישראל עוד לא נכנסת למלחמה בלבנון?
למרות שנראה כי מלחמת מנע בלבנון בלתי נמנעת, ישנם תנאים המונעים ממנה להתרחש
אנשים רבים מעלים תהיות, כיצד ישראל נכנסה למלחמה כוללת נגד חיזבאללה בלבנון ב-2006 על הריגת 4 חיילים וחטיפה של שניים, ואילו כעת, לאחר ש-6 חיילי צה"ל ו-4 אזרחים נהרגו, ומעל 50 אזרחים וחיילים נפצעו, ולאחר כמעט חודשיים בהם מדי יום כמעט חיזבאללה מתגרה באופן יומיומי בישראל באמצעות שיגור רקטות ארטילריות, מדינת ישראל נמנעת מהתלקחות.
ערים שלמות כמו קריית שמונה ושלומי פונו מתושביהם לצד עשרות אלפי אזרחים ישראליים- מדוע ישראל עדיין מתאפקת ולא נכנסת למלחמה כוללת בלבנון? לצה"ל יש את יכולת החימוש והכוחות הנדרשים לתמרון בלבנון. לא זו הבעיה. כמובן יש 4 משתנים חשובים שלא התקיימו אפילו ב-2006, שאמורים להקל על ישראל לצאת למלחמה:
1.צה"ל מגויס בשיאו- לפי פרסומים, גויסו מעל 350 אלף חיילי מילואים, זה גיוס המילואים הנרחב ביותר בתולדות המדינה
2.יישובי קו הגבול הצפוני התפנו- מה שמקטין את הסיכון לפגיעה בעורף ולהפתעות נוראיות בדומה לאירועי ה-7 באוקטובר
3.יש לגיטימציה בינלאומית נרחבת לתמיכה בישראל, והבנה כי ישראל לא יכולה שלא להיפטר מאיום ארגוני הטרור בגבולותיה.
4.חזית אזרחית מלאה, של החברה האזרחית הישראלית מאוחדת ותומכת במדינת ישראל ובצה"ל בהיקפים היסטוריים
ארבעת אלמנטים ייחודיים אלה, שמתרחשים אחת לעידן, אמורים לייצר את התנאים הנדרשים, כדי להילחם במלוא הכוח כנגד החיזבאללה, מבלי להסתכן בלחץ בינלאומי לא מאפשר, עם סיכון נמוך לעורף, ובלי לפגוע עוד יותר בעורף עם גיוס מילואים נוסף, מכיוון שכבר מאות אלפים גויסו.
הגדרת מטרות המבצע, היא אחד הכשלים הכי מהדהדים ממסקנות דו"ח ועדת וינוגרד ב-2006, שקבעו שמטרות מלחמת לבנון השנייה היו בלתי אפשריות ליישום או ברורות- על אולמרט נאמר כי החלטותיו הקשורות ליציאה למערכה ב-12 ביולי, התקבלו במהירות וללא בחינה עמוקה של זירת המערכה ושל טעמי מדיניות ההכלה, ללא תוכנית מעובדת היטב וללא מתווה אסטרטגי ברור.
מטרות המערכה לא נקבעו בבהירות ובזהירות, ולא נבחן האם יעדי המערכה המוצהרים יושגו בדרכים שננקטו להשגתם. כל אלו "מצטרפים יחד לכשל חמור הנוגע להפעלת שיקול דעת, אחריות וזהירות"
אף גורם בדרג המדיני, בוודאי לא נתניהו, לא רוצה להכניס את עצמו מראש למלכודת של הצבת מטרה בלתי אפשרית שצה"ל לא יכול להגשים. מטרה כמו "השמדת ארגון חיזבאללה", כשידוע שחיזבאללה הוא ארגון עממי המעורב בכל שכבות האוכלוסייה והמדינה בלבנון, היא בלתי אפשרית. לכן מטרה ריאלית להשגה, תהיה "לדחוק את חיזבאללה מצפון לליטני". אבל גם כאן, יש שתי בעיות מאקרו גדולות סביב החלטה זו:
הבעיה הראשונה, החוק הבינלאומי, לא יאפשר לישראל להחזיק בשטח לבנוני, עד שצבא לבנון בעצמו לא יפלוש לישראל. חיזבאללה, הוא לא צבא לבנון, הוא ארגון טרור, ולכן לא תהיה לישראל כל הצדקה בינלאומית משפטית ודיפלומטית להחזיק בשטח לבנון, השטח שמדרום לליטני, מבלי שנעשתה התגרות ממשית ואופרטיבית מצד צבא לבנון- מה שאין תרחיש שיקרה.
גם בשנת 82', כשישראל כן פלשה ללבנון והחזיקה בשטחים, זה היה מבחינה בינלאומית למדינה שהייתה במצב כבוש כבר על ידי צבא סוריה, ולכן ישראל הלכה על חבל דק בינלאומי של לוחמה באש"ף במסווה מסויים של הרחקת האיום מצבא סוריה, שהוא צבא פולש בשטח לבנון. במצבנו היום אי אפשר לומר דבר כזה, מכיוון שחיזבאללה לא מוגדר צבא, והוא לא כובש זר אלא לבנוני בעצמו.
בעיה נוספת גם להשגת המטרה של הרחקה מהליטני, היא שאם ישראל תתמרן קרקעית בדרום לבנון, אך לא תחזיק שם בשטחים בפועל, זו תהיה עוד שגיאה אסטרטגית כמו שנעשתה ב2006- של להיכנס כדי לצאת, מבלי לייצר שינוי משוואה בפועל. החיזבאללה נשארו בכפרים בדרום לבנון, אמנם במינון ובחתימה נמוכה, אבל מכיוון שלא בוצעה החזקה של השטח וטיהורו מקני טרור לאורך זמן, החיזבאללה אט אט בנה את עצמו מחדש לאיום אסטרטגי בגבול הצפוני.
אתגר נוסף לישראל, הוא שגם החזקה של השטח מדרום לבנון, במידה שתתאפשר במסגרת החוק הבינלאומי לדיני מלחמה, היא שליטה על מעל מיליון לבנונים, למעלה ממחצית מהם שיעים, אוהדי וחברי החיזבאללה ובני חסותו. האם ישראל ערוכה לשליטה וניהול של מיליון לבנונים כאלה? איזה גוף ינהל אותם? האם ישראל תקים מחדש את היק"ל? מי יסלק אשפה מדרום לליטני?
אתגר נוסף ולא פחות חשוב לישראל הוא עצם האיפוק לא להיכנס למלחמה. שבירת הקונספציה ב7.10 אומרת שאסור למדינת ישראל ללכת לישון כשעל גדר הגבול שלה ארגון טרור רצחני. מי שהלך לישון עם החמאס במחסום סופה, קם עם החמאס ביישוב סופה.
מי שילך לישון עם חיזבאללה על הגדר במטולה, יקום מטנדרים של החיזבאללה בתוך עפולה. אין ספק כי למדינת ישראל אין זכות קיום, ולתושבי הצפון לא יהיה מזור ושקט, כל עוד האיום הצפוני של חיזבאללה לא מוסדר בהקדם האפשרי.
עוד ב-
המאמר נכתב ע"י מתן אהבתי, מומחה למזרח התיכון, בעל תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת ת"א. שירת במודיעין של אוגדה 36 ברמת הגולן, טיפל בתיק לבנון.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה