בישראל שוכבים כיום בחשבונות עו"ש מעל 230 מיליארד שקל שאינם נושאים ריבית, על אף שהבנקים שמפקידים אותם בבנק ישראל גוזרים עליהם ריבית של 4.5%. בדצמבר עלתה לדיון הצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) לחייב את הבנקים לשלם ריבית על היתרה בעו"ש; הריבית תיקבע על ידי נגיד בנק ישראל באישור שר האוצר. ההצבעה על הצעת נדחתה לחודש וחצי בעקבות בקשת משרד האוצר ובנק ישראל, והתאריך הולך ומתקרב במהירות.

כאמור, הצעת החוק מבקשת לחייב את הבנקים לשלם ריבית על יתרות חשבון העובר ושב של לקוחותיהם, כאשר נגיד בנק ישראל יקבע את שיעור הריבית המינימלי באישור שר האוצר. הצעת החוק כבר אושרה בעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה ונחשבת לצעד פורץ דרך בשוק הבנקאות בישראל, עם פוטנציאל לשנות באופן משמעותי את כללי המשחק לטובת הלקוחות.

בבנק ישראל מתנגדים להצעת החוק בטענה שהיא מהווה התערבות בתמחור הריביות. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הזהיר בעבר שהחוק עלול לפגוע בתפקוד השוק ואף להשפיע על דירוג האשראי של המדינה. עם זאת, בבנק ישראל מבינים שהצעדים שננקטו עד כה להגברת התחרות לא הביאו לשינוי משמעותי. המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, התייחס לנושא ואמר כי בפיקוח על הבנקים בוחנים צעדים לטווח הקצר, במקביל לעידוד תחרות ארוך טווח.

בנק ישראל מפעיל בזמן האחרון לחץ על הבנקים ליישם צעדים מרצונם, אבל קשה להגיד שהלחץ יוצר שינוי משמעותי: הבנקים מעדיפים לעודד לקוחות להעביר כספים לפיקדונות במקום לשלם ריבית משמעותית על העו"ש. על פי דיווח בכלכליסט, בפני בנק ישראל עומדות שתי דרכים עיקריות להפעיל לחץ על הבנקים. האחת, ביטול הריבית על כספי העו"ש בבנק ישראל, צעד שיפגע כלכלית בבנקים ויאלץ אותם להציע ללקוחות תנאים אטרקטיביים יותר כדי למנוע מעבר הכספים לאפיקים אחרים. האחרת, הפעלת מנגנון ריבית אוטומטי, שיחייב את הבנקים להעביר יתרות עו"ש לפיקדונות יומיים עם ריבית, בדומה למנגנונים הקיימים עבור לקוחות גדולים.

בנוסף לתמריצים כלכליים, בבנק ישראל מודאגים מהאפשרות שהבנקים יגיבו בפיצוי על אובדן ההכנסות באמצעות ייקור שירותים אחרים, כמו הלוואות למשקי בית ולעסקים קטנים. שאלה מרכזית אחרת היא מי הלקוחות שייהנו מאותם צעדים, הלקוחות הקטנים המחזיקים פחות מ-5,000 שקל בעו"ש, או הגדולים המחזיקים ב-80% מהכספים.

עוד ב-

הכסף שלכם שוכב בעו"ש? ככה הבנק מתעשר על חשבונכם

לכתבה המלאה

עליית הריבית בשלוש השנים האחרונות הקפיצה את רווחי הבנקים, שהגיעו ליותר מ-22 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. הלחץ על בנק ישראל לפעול בנושא גובר בשל הביקורת הציבורית וחרב החקיקה המרחפת מעל ראשו. עד כה אמנם נרשמה עלייה בריביות בפיקדונות לטווח ארוך ובמעבר כספים לקרנות כספיות, אך הכספים בחשבונות העו"ש נותרו משמעותיים. אם לא יימצא פתרון בשבועות הקרובים, הצעת החוק עשויה לעבור בקריאה טרומית ולהתקדם בתהליך החקיקה.