בארץ
הפרדוקס הישראלי: איך הפכנו למעצמת הייטק עם ממשלת לואו-טק?
פרישת הבכירה מהרשות להתחדשות עירונית במשרד השיכון, מהווה תמרור אזהרה למגזר הציבורי ולמערכת הפוליטית. איך קרה שאותה המדינה שעד לאחרונה הייתה אומת סטארטאפ הפכה לזו שבוחרת את עובדיה לא על פי כישורים או ניסיון, אלא במינויים פוליטיים?
פרישתה המפתיעה של עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, לאחר יותר מ-25 שנות שירות מסור במשרד הבינוי והשיכון, מהווה תמרור אזהרה למערכת הפוליטית בישראל.
גנון, שהקדישה את חייה המקצועיים לקידום ההתחדשות העירונית, הגיעה למסקנה המרה כי אין לה סיכוי לעמוד בראש הרשות אותה שירתה בנאמנות שנים ארוכות - לא בגלל חוסר כישורים או ניסיון, אלא פשוט כי התפקיד הבכיר שמור למינוי פוליטי.
סיפורה של גנון אינו ייחודי. הוא מייצג בעיה רחבה ושורשית: שיטת מינוי השרים בישראל היא אנכרוניסטית, בלתי יעילה ומסוכנת לעתידה של המדינה. בישראל של 2024, מינוי שרים הוא עניין של מקח וממכר פוליטי.
עינת גנון סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית היוצאת, צילום: שלומי אמסלם, באדיבות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
מפלגות מתחרות על תיקים, כאשר השיקול המרכזי הוא כוח והשפעה, ולא בהכרח היכולת לנהל את המשרד באופן מיטבי. התוצאה? שרי חינוך ללא רקע בחינוך, שרי בריאות ללא הבנה במערכת הבריאות, ושרי אוצר שמעולם לא ניהלו תקציב משמעותי.
בעוד שבישראל אנו ממשיכים להיאחז בשיטה מיושנת, מדינות רבות בעולם כבר הבינו את חשיבות המינויים המקצועיים בדרג השרים. בצרפת, למשל, נהוג למנות מומחים מהשורה הראשונה לתפקידי שרים.
בגרמניה, גם אם השרים הם פוליטיקאים, הם נדרשים להוכיח מומחיות בתחום עליו הם מופקדים. בסינגפור, מינוי שרים נעשה על בסיס כישורים וניסיון רלוונטי, לא על בסיס שיוך מפלגתי.
המעבר למודל של מינוי שרים מקצועיים אינו רק עניין של יעילות ניהולית. זהו צעד הכרחי לשיקום אמון הציבור במערכת הפוליטית ובמנגנוני השלטון. כאשר אזרחים רואים שרים שאינם מבינים את תחום אחריותם, שמקבלים החלטות שגויות בשל חוסר ידע, ושמתחלפים בתדירות גבוהה בהתאם לגחמות פוליטיות - אמונם במערכת מתערער. זהו מתכון בטוח לציניות, לאפתיה ולניכור מהמערכת הפוליטית.
הפגיעה הפוטנציאלית חמורה במיוחד בתחומים קריטיים כמו שוק הנדל"ן. במקרה של עינת גנון, פרישתה עלולה להאט משמעותית את קצב פרויקטי ההתחדשות העירונית, שהם אחד הפתרונות המרכזיים למצוקת הדיור בישראל. בשוק שבו כל עיכוב מתורגם למחירי דיור גבוהים יותר ולמצוקה גוברת של זוגות צעירים ומשפחות, אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו את המחיר של אובדן מומחיות וניסיון. הפגיעה בהתחדשות העירונית עלולה להחריף את משבר הדיור, להגביר את אי השוויון החברתי ולפגוע בצמיחה הכלכלית של ישראל בטווח הארוך.
לפיכך, הגיע הזמן לרפורמה יסודית בשיטת מינוי השרים בישראל. יש לקבוע בחוק דרישות סף מקצועיות לכל תיק ממשלתי. למשל, שר הבריאות חייב להיות בעל ניסיון ניהולי משמעותי במערכת הבריאות. יש להקים ועדה מקצועית, בלתי תלויה, שתבחן את כישורי המועמדים לתפקידי שרים ותאשר רק את אלה העומדים בקריטריונים.
חשוב לקבוע תקופת כהונה מינימלית לשרים, למשל חמש שנים, כדי לאפשר יציבות ויכולת לבצע מדיניות ארוכת טווח. במקביל, יש ליצור מסלול שיאפשר לאנשי מקצוע מצטיינים בתוך המשרדים להתקדם לתפקיד השר, בדומה למה שקורה בצבא או במשטרה. לבסוף, יש להגביר את השקיפות בתהליך המינוי, כולל פרסום מלא של קורות החיים והכישורים של המועמדים לתפקידי שרים, ולאפשר דיון ציבורי לפני אישור המינוי.
בלה ברדה ברקת, קרדיט: ליה יפה
ישראל ניצבת בפני אתגרים מורכבים בכל תחומי החיים - כלכלה, ביטחון, חברה וסביבה. התמודדות מוצלחת עם אתגרים אלה מחייבת הנהגה מקצועית, מנוסה ומחויבת לטווח הארוך. הגיע הזמן להפסיק לקבל כמובן מאליו את השיטה הקיימת. הגיע הזמן לדרוש מנהיגות מקצועית, אחראית ומחויבת לטובת הציבור.
רק כך נוכל להבטיח שהידע, הניסיון והמסירות של אנשים כמו עינת גנון לא ילכו לאיבוד, ושהמדינה שלנו תנוהל על ידי הטובים והמוכשרים ביותר. זוהי לא רק זכותנו כאזרחים - זוהי חובתנו לדורות הבאים.
עוד ב-
הכותבת היא עו"ד בלה ברדה ברקת, מומחית להשקעות נדל"ן
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.פוליטיקאי הגון צריך פקידות שתיישם את המדיניות שלויוסי 09/2024/12הגב לתגובה זו0 0לא רואה בעיה במינוים פוליטיים, כל עוד מדובר במינוי פקיד שידע ליישם את מדיניות הממשלה הנבחרתסגור
