אתמול הוטלה פצצה משפטית-פוליטית כאשר בית המשפט העליון החליט שמינויו של אריה דרעי לשר בממשלה לוקה בחוסר סבירות קיצונית. החלטה זו נסמכה על שני נימוקים הראשון הוא צבר ההרשעות הפליליות של השר דרעי, והשני הוא מניעות משפטית שיצר דרעי כאשר הוליך שולל את שופט בית משפט השלום שדן בעניינו, זאת כאשר הצהיר כי ימשיך בפעילות ציבורית אך מחוץ לכנסת, ולמחרת היום התייצב בכנסת והצהיר את ההיפך הגמור.

כתוצאה מכך, נדרש ראש הממשלה נתניהו לפטר בהקדם את השר דרעי מתפקידו. נימוקי כל 11 השופטים מהווים מגדלור נורמטיבי הקובע שאיש אינו מעל החוק, גם לא מי שהוביל מפלגה שזכתה ב-400,000 מקולות הבוחרים. ערך השוויון בפני החוק, והצורך להבטיח נורמות מינימאליות של יושר ויושרה, הם מרכיב נוסף בדמוקרטיה שאיננה רק בחירות כל ארבע שנים, אלא גם איזונים ובלמים כאשר כוחו של הרוב בכנסת אינו בלתי מוגבל, ואפילו ראש הממשלה אינו יכול למנות כל אדם לכל תפקיד, רק משום שיש לו תמיכה קואליציונית.   
חשוב להדגיש כי לו פעל דרעי כאדם ישר ובדרך המלך, היה מצבו המשפטי שונה בתכלית. בית המשפט נתן משקל רב לעובדה שהוא הוליך שולל את בית המשפט השלום. פרישתו של דרעי מהחיים הפוליטיים לא הייתה חלק מהסדר הטיעון, וספק אם יכלה להיות, ודבריו של דרעי לשופט לא נדרשו, אלא היו חלק מנסיון שלו להשפיע על תוצאת המשפט בצורה לא ראויה ושלא לצורך, במיוחד לאור העובדה שלמחרת היום התייצב במשכן הכנסת.

לו היה פונה דרעי כאחד האדם לאחר הרשעתו ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית כדי לקבל הכרעה בדבר הקלון שבמעשיו, במקום ליזום תיקון פרסונאלי לחוק יסוד הממשלה, יתכן בהחלט שהיה מתאפשר לו להיות היום שר.

חשוב גם להדגיש כי בית המשפט העליון הוכיח כאן שוב עקביות ואי-תלות פוליטית. בפעם הקודמת שפסק כך בית המשפט בפרשת דרעי-פנחסי, לפני עשרות שנים, הייתה זו קביעה שהזיקה מאוד ליצחק רבין ז"ל שנדרש אז לפטר את דרעי בשל כתבי האישום שהונחו על שולחן הכנסת אז לפני הגשתם, וכיום החלטתו של בית המשפט מזיקה פוליטית למחנה השני בראשות נתניהו.

בעקבות החלטה זו נוצר משבר פוליטי חסר תקדים, ודוברים רבים בקואליציה החלו מאיימים בהאצת הליכי החקיקה לביטול עילת הסבירות ולפוליטיזציה של המינויים בבית המשפט העליון. אחת הטענות השקריות הנשמעות לביסוס הצורך בגוון הרכבו של בית המשפט היא כי רק השופט ה"מזרחי" היה בדעת מיעוט מה שמוכיח את הצורך בגוון הרכבו של בית המשפט. טענה זו אינה נכונה שכן השופט אלרון לא הכשיר את מינויו של דרעי גם לשיטתו התיקון שנעשה לחוק היסוד לא חל רטרואקטיבית על מינויו של דרעי ולו נשמעה דעתו יש להפנות העניין ליו"ר ועדת הבחירות כי שיכריע אם היה במעשו של דרעי קלון.

מהו הפתרון למשבר שנוצר? אפשרות אחת היא להמשיך בדרכים נכלוליות וכפי שהתבטא דרעי: "אם הדלת נסגרת ניכנס דרך החלון". במסגרת זו ניתן להשביע ממשלה חדשה ולמנות את דרעי לראש ממשלה חלופי, או למנות את אשתו ובנו של דרעי לתפקידי שרים במקומו. אך ישנה גם דרך המלך – הגעה להסכמה רחבה בכנסת על שינוי חוקתי ברוב גדול שיבטא הסכמה על כללי משחק חוקתיים חדשים.

רעיון אפשרי הוא חקיקה של תיקון לחוק יסוד הממשלה שיקבע כי אין כלל ביקורת שיפוטית על מינוי שרים, ואלו נתונים אך ורק לביקורת הכנסת. זאת, בהסכמה רחבה של 80 חברי כנסת, וכתחליף לרעיון הנורא של ביטול עילת הסבירות להתערבותו של בית המשפט, מה שיביא לפגיעה אנושה בזכויות האזרח הקטן ויכולתו להתמודד עם שרירות לב של פקידים.

עוד ב-

הרפורמה במערכת המשפט מעוותת את הדמוקרטיה ומונעת משנאה | עו"ד יהודה שפר

לכתבה המלאה

הסכמה רחבה חוצת קואליציה ואופוזיציה נחוצה גם לגבי יתר רכיבי הרפורמה הקיצונית שהוצעה על ידי יריב לוין. המשבר שנוצר הוא שעת כושר להגיע להסכמות חוקתיות רחבות, ברוב גדול בכנסת, מה שיגביר הסיכוי שיתקבלו גם על ידי בית המשפט. יש לקוות שמנהיגינו לא יחמיצו את ההזדמנות לעצור את הדרדרות הדמוקרטיה הישראלית אל עבר התהום.