השוק

מנכ"ל בנק מזרחי מזהיר: "מדיניות הפיצויים מייצרת כלכלת ביקושים לא ברת קיימא"

מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, משה לארי אומר בהתבטאות נדירה בכנס פורום CFO באילת, כי 75% מהכסף שהעבירה הממשלה כתמיכה עבר לצריכה פרטית, זו כלכלת ביקושים שהיא לא ברמת קיימא, הוא אומר; על תקציב 2025 אומר לארי: "צריך לבחון את התקציב בעיניים שמרניות, צריך לקץ בהוצאות"
ניצן כהן | 
משה לארי מנכ"ל בנק מזרחי טפחות (צילום יחצ-אבשלום ששוני, מערכת אייס)
מנכ"לים של בנקים הם לא דמויות שמרבות להתבטא בפומבי או מה שאנחנו מכנים "אונרקורד" ולכן כשמנכ"ל של בנק מרכזי בכלכלה הישראלית אומר דברים לפרוטוקול צריך להקשיב להם בקפידה, הוא משקף את המדיניות שסופה במשכנתאות, הלוואות צרכניות, אשראי וכן הלאה.
אם כן, משה לארי אינו מרבה לדבר בתקשורת ואם ניקח בחשבון את העובדה שהוא עומד בראש בנק מזרחי, הבנק הגדול בישראל בתחום המשכנתאות, הרי שיש משקל לא מבוטל לדברים שלו.
לארי אומר כי מדיניות הפיצויים של הממשלה שעומדת כרגע על 20 מיליארד שקל הופנתה ברובה המכריע לצריכה פרטית (75% מהכסף) וזו מדיניות שהיא "אינה ברת קיימא". לארי אומר עוד שאת תקציב 2025 יש לבחון בעיניים שמרניות, לחתוך בהוצאות ובמקביל להגדיל את הכנסות המדינה.
את הדברים אמר משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, בכנס פורום CFO באילת, בו משתתפים סמנכ"לי הכספים של החברות המובילות במשק.
"מדינת ישראל מצויה זה קרוב לשנה במלחמה שסיומה לא נראה באופק, ובמציאות שמתאפיינת בכל כך הרבה סימני שאלה ואי-ודאות, קשה להעריך מה צפוי לנו בשנה הבאה", אמר לארי. נתוני המשק כיום, מייצרים על פניו פרדוקס: "מצד אחד, מצב האבטלה המשקי הוא הנמוך אי פעם, הצריכה הפרטית בשיא, והדוחות הכספיים של החברות הציבוריות משקפים רמת רווחיות מאד גבוהה. מה שמעיד על כך שהמשק נמצא ברמת חוסן מאד גבוהה.
"מצד שני, סוכנויות הדירוג הבינלאומיות הורידו את הדירוג של ישראל, הריביות לטווח ארוך מאד גבוהות, האינפלציה מסרבת להוריד ראש, המשקיעים הזרים יוצאים מהשוק, ואנו מתחילים לראות תופעה של חרמות כלכליים. זהו מחירה הכלכלי של מלחמה ארוכה ורבת חזיתות".
לדבריו, "אם מסתמכים על חוסנו של המשק, הרי שלכאורה הגיוני שנרשה לעצמנו גירעון וחוב-תוצר גבוה, מתוך אמונה שלאחר המלחמה מצב הכלכלה יעשה 'ריבאונד', על סמך האינדיקטורים החיוביים שעליהם דיברנו.
"אלא, כשמתעמקים במנועי הצמיחה של הרבעון השני מגלים, שהתוצר העסקי ירד ב-5%, אבל התל"ג ירד 'רק' ב-1.5%. ההסבר לתופעה הזו נשען, בין השאר, על ההוצאה הציבורית: המדינה הזרימה תמיכה כספית לעסקים, בהיקף של כ-20 מיליארד שקל, כאשר 75% מהכספים האלו הופנו לצריכה פרטית. זוהי כלכלת ביקושים שאינה ברת קיימא, ולכן לדעתי יש לבחון את תקציב 2025 בעיניים קצת יותר שמרניות.
"עמדת האוצר לגירעון של 4% ריאלית, וסבירה לנסיבות הנוכחיות. אני סבור, שהתקציב לשנה הקרובה  צריך לכלול קיצוץ בהוצאות, או הגדלה של ההכנסות על ידי צעדי מיסוי כאלו ואחרים, ואולי מה שסביר יותר - גם וגם. בסופו של דבר, הצלחתו של המשק להשתקם ולצמוח בשנת 2025 תלויה במידה רבה במדיניות הממשלה ובתקציב שיאושר בכנסת אבל, גם בהצלחתם של העסקים להתאושש".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה