על רקע המלחמה המתמשכת, פקידי אגף תקציבים במשרד האוצר הציגו ליועץ הכלכלי של ראש הממשלה, אבי שמחון, את עקרונות תקציב 2025 ואת הצעדים הנדרשים למניעת הידרדרות כלכלית משמעותית. האוצר הביע חשש מהתחזיות הנוכחיות, אותן הוא מתאר כ"לא מציאותיות", ומצביע על סיכונים גבוהים להחמרה במצב הפיסקאלי של ישראל.

על פי פרסום בלעדי של אדריאן פילוט בכלכליסט, הצעדים המומלצים כוללים ייצוב מיידי של יחס החוב לתוצר בשנת 2025 והצגת מתווה לירידה הדרגתית בגירעון ל־2%–2.5% מהתמ"ג החל משנת 2026. האוצר ממליץ להגביל את תקרת הגירעון לשנת 2025 ל־3.8% מהתמ"ג כדי לייצב את המצב. עם זאת, תחזיות האוצר צופות גירעון של 5.2% מהתמ"ג ללא צעדים מרסנים, דבר שעלול להוביל ליחס חוב-תוצר של 80% – רמה הנחשבת בלתי אפשרית.

 

נתוני ביצוע תקציב לחודש יוני 2024

הכנסו לדוח המלא באתר משרד האוצר>>> https://t.co/ULPue9fxv9 pic.twitter.com/nYi4gfs6Rt

— משרד האוצר (@Israel_MOF) July 8, 2024

האוצר הציג נתונים על תוספות חוב משמעותיות בעקבות החרגת תקרות הגירעון בשנתיים האחרונות. בשנת 2023 נרשמה תוספת חוב של 59.4 מיליארד שקל, וב־2024 המספר כמעט הוכפל ל־114.3 מיליארד שקל, מה שגרם לעלייה מצטברת של כ־174 מיליארד שקל בחוב הלאומי. השפעה חמורה ניכרת על דירוג האשראי של ישראל, שירד בשלוש סוכנויות דירוג, מה שהוביל לעלייה בפרמיית הסיכון והריביות, והשפיע ישירות על הוצאות הממשלה.

בהתאם למצב הפיסקלי הנוכחי, האוצר ממליץ על קיום "מרווח פיסקאלי" של עד 1% מהתמ"ג (כ-20 מיליארד שקל) בתקציב 2025. מרווח זה נועד להכין את המשק למצבים בלתי צפויים וכולל תקרת גירעון אופטימלית של 2.8% מהתמ"ג. התוכנית כוללת קיצוצים והעלאות מסים בהיקף של עד 50 מיליארד שקל, בהתאם לצרכים המיידיים והצפויים.

עוד ב-

סמוטריץ' מוביל את האוצר להתרסקות: ללא תקציב, בלי אמון בפקידים

לכתבה המלאה

מנגד, שמחון סבור כי ניתן לשמור על יציבות תקציבית באמצעות התאמות מינימליות של 0.5% מהתמ"ג בלבד, כמו הטבות מס לעשירים ופיקוח על העלאת המע"מ המתוכננת. שמחון מתעלם מהיקף הגירעון המתמשך וממשמעותו של גידול ההוצאה הממשלתית, ומבצע חישובים שמבוססים על תרחישים אופטימיים דומים לתקופת ההתאוששות מהקורונה. פערי העמדות הללו מעלים ספקות לגבי אפשרות ההתאוששות הכלכלית בטווח הקצר והארוך.