בתגובה לנתוני ה-NFP, יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות, מזרחי טפחות ניתח כי תוספת המשרות בארה"ב היום נמוכה באופן חריג מהקונצנזוס. היא עקבית יחסית לנתונים המקדימים החלשים יותר שראינו מוקדם יותר השבוע, אבל בהרבה חודשים זה לא היה ככה.

הוא מתאר כי מספרים ברמה הזו, לכשעצמם, הם נמוכים ממה שהמשק האמריקאי צריך כדי לשמור על איזון. ובהתחשב בהטיה הסטטיסטית שנצפית לאחרונה בסקר ה-Nonfarm, ייתכן מאוד שהמספר בפועל אף נמוך מהותית מזה.

באופן דומה, הנתון הזה גם עקבי עם רמת האבטלה, שעלתה באופן ניכר החודש. ואותו הסיפור משתקף בשכר השעתי הממוצע. בפרט, אם נפחית מה-3.6% עליית שכר שנתית את תוספת הפריון השנתית האופיינית לארה"ב, אשר עומדת על אחוז, ואת יעד האינפלציה השנתי של הפד, העומד על 2%, נותרים רק שברי אחוזים של לחצים אינפלציוניים מכיוון שוק השכר.

נתוני התעסוקה היום מסכמים שבוע פעיל במיוחד בשווקי הריביות בארה"ב. התבטאויות יו"ר הפד פאוול בהודעת הריבית המשיכו להיות מסויגות מאוד. אבל בשביל השוק גם קריצה קלה כזו היא אשרור חשוב לציפיות שכבר מתמחרות בוודאות הורדת ריבית בספטמבר, אם לא כזו של 0.5%. באופק הקצר מעבר לכך, יחד עם המהלך היפה שראינו השבוע בריביות, ולאחר פרסום הנתון היום, השוק בארה"ב כבר מצביע על קרוב להורדת ריבית של אחוז שלם עד סוף השנה. ולא נופתע אם הציפיות יעקפו את זה עד סוף היום, כשהשוק יסיים לעכל את הנתונים.

במהלך השבוע, כמו רובנו, השוק בישראל היה עסוק בהסלמה הביטחונית הצפויה – האם, איך ומתי. בסיטואציה הזאת, כמו הרבה פעמים, שווקי הריביות המקומיים קפאו בעיקר, אם זה בתשואות שוק האג"ח הממשלתי למיניהן, ואם בציפיות לריבית בנק ישראל. בהתחשב במידע הנוכחי, זה דיי הגיוני, בשנה האחרונה בנק ישראל שם את הדגש על היציבות המשקית על פני רצון לעודד את הכלכלה לנוכח ההשפעות השליליות של המלחמה.

עוד ב-

בנק מזרחי טפחות: "מוקדם עדיין לדבר על הורדת ריבית"

לכתבה המלאה

לסיום ניתח: "בהתחשב בכמה ארוכה היא הייתה, ועוד נמשכת, בדיעבד אפשר להגיד שהוא צדק. במידה ונחבר את שתי התחזיות שמציעים לנו השווקים בישראל ובארה"ב, נקבל שעד ינואר, פחות או יותר, הריבית בארה"ב צריכה להיות נמוכה מזו בישראל. עד כמה הסיפור הזה הגיוני? רק הזמן יגיד"