השוק

מצב המשק בישראל: 8 חודשים לתוך המלחמה - הנתונים נחשפים

עד כמה רגיש המשק הישראלי לתנודות בשרשראות האספקה הגלובליות? האם הישובים המפונים מצליחים להתאושש כלכלית? בתחום העבודה והתעסוקה נרשמה עלייה בכמות המשרות הפנויות, אבל מדובר בעיקר במשרות לא אקדמאיות ובפרט בענף הבנייה
מערכת ice | 
הערכות כלכליות לעלות המלחמה (צילום פלאש 90/ עטיה מוחמד, הדר יואביאן)
משרד הכלכלה והתעשייה פרסם אתמול (ראשון) את סקירת מצב המשק לאור מלחמת חרבות ברזל. המשרד אסף ואיגד מספר נתונים המצביעים על מצב המשק הישראלי תוך כדי הלחימה המתמשכת והמתיחות הביטחונית בגבול הצפון. הדוח עוסק בשלושה נושאים עיקריים: שרשראות אספקה גלובליות, פעילות העסקים בארץ ומצב התעסוקה והעובדים בארץ. 
נושא שרשרות האספקה מסוקר על רקע הכרזת טורקיה על חרם מול ישראל ומתיחות אפשרית מול מדינות נוספות ברחבי העולם. על-פי הדוח שפרסם המשרד, התוצר המקומי של ישראל רגיש ליבוא ושרשראות אספקה גלובליות, אך נמצא נמוך יחסית לממוצע של שאר מדינות ה-OECD. המשרד מסביר את הרגישות הנמוכה על-ידי היותו של המשק הישראלי מוטה לכיוון שירותים שפחות מושפעים מיבוא (כמו הייטק), אבל ענפי התעשייה היצרנית, ובפרט בענף האלקטרוניקה ישנה רגישות משמעותית ליבוא
הדוח מצביע על כך שמרבית הפעילות המסחרית מול טורקיה היא פעילות יבוא, ולכן, לדבריהם, טורקיה היא הנפגעת העיקרית מההכרזה על הפסקת הסחר מול ישראל. עיקר המוצרים שישראל מייבאת מטורקיה הם מוצרי בניה כמו מלט, אבן, ברזל ועוד. ישראל מייבאת מוצרי צריכה בשווי של 2.7 מיליארד דולר מטורקיה. הדוח מתאר כי ירידה בהיצע של מוצרים יכולה להוביל לחוסר במוצרים שבהם קיימת דומיננטיות של ייבוא טורקי. 
הדוח מצביע על מגמה של עלייה עודפת קטנה במחירי מוצרים עם נתח משמעותי של יבוא מטורקיה, אך לדבריהם תנודות דומות נצפו גם לפני שהוכרזו מגבלות המסחר מול טורקיה. המשרד מציע ארבע דרכי פעולה אפשריות להתמודדות עם האיום על המשק שמציגות המגבלות הללו: מציאת חלופות לייבוא טורקי, הסרת חסמים רגולטוריים שיאפשרו ליבואנים בישראל לייבא ממדינות אחרות, סיוע לעסקים שנפגעים מהמצב וכן ביצוע צעדי תגובה כמו הסדרת הייבוא לארץ בדרך של פעולות בפורומים של סחר בינ"ל. 
בפעילות העסקים מדווח המשרד כי נרשם המשך גידול בצריכה הפרטית. רכישות בכרטיסי האשראי בישראל עלו ב-10% מהתקופה המקבילה בשנה שעברה. הדוח טוען כי רוב ענפי המשק מצביעים על התאוששות וחזרו לרמות הפדיון הקיימות בזמני שגרה. נתון זה נכון, לדבריהם, גם לגבי הישובים המפונים בדרום. אי ודאות קיימת לגבי ענפים כמו חקלאות, תרבות פנאי וענף הבנייה שטרם הצליחו להתאושש מהמצב הביטחוני. 
הדוח מצביע גם על פגיעה מתמשכת בישובים המפונים מגבול הצפון. הישובים הללו נמצאים בניגוד למגמה המשקית, רוב הענפים דיווחו במרץ על ירידה דו ספרתית בפדיון העסק בהשוואה לתקופות שגרה. גם הרכישות בכרטיסי האשראי באזורי הצפון לא הגיעו לאותה הרמה שנצפית בשאר הארץ. 
בתחום התעסוקה והעובדים דיווח המשרד על ירידה במספר דורשי העבודה. למרות הירידה שנרשמה באפריל של כ-10% מדורשי העבודה, המספר עדיין גבוה ב-25% בהשוואה לתקופות שגרה. גם בנושא זה מדווחים הישובים המפונים על מצב חמור יותר, גם בצפון וגם בדרום. המצב הקשה ביותר נרשם ביישובי הצפון. 
המשרות הפנויות במשק מראות מגמה מעורבת, על-פי הדוח. בעוד נרשמה עלייה במשרות הפנויות ברמה המשקית, הגידול ממשיך להיות ממוקד בענפים מסוימים ובעיקר במשרות לא אקדמיות, בדגש על חוסר בעובדים בענף הבנייה. ענף זה מושפע, כמובן, מהחוסר בעובדים מהרשות הפלסטינית עקב האיסור הישראלי על כניסתם.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה