לרשת צים וסבן, יש כיום 12 מתחמים פעילים ועוד כחצי שנה הם יגדלו ל-15 סניפים פעילים ועוד שנתיים וחצי נהיה ל-20  מתחמים פעילים. החברה עצמה מחולקת לשלוש: הפריפריה הארד קור, המתחמים השכונתיים שהראשון הוא גני תקווה והמותגים הערבים-מותג סבן. היא בין החברות הבודדות המחזיקה כזה פורטפוליו של מרכזים מסחרים בתוך היישובים הערביים, רק בשביל האוכלוסייה הערבית ובתוך היישובים הערביים, אום אל פחם, טירה, טייבה, ממש בעוד חודש רהט נפתח, ואחר כך תמרה ועוד, כך אומר לנו בני חליף, סמנכ"ל נכסים רני צים מרכזי קניות, בריאיון.

רוב המרכזי קניות נמצאים במגזר הערבי, למה דווקא אתם פונים לשוק הזה?
"קודם כל זה שוק בתולי, שעד היום אין לו מענה. אין לו מענה מהרבה סיבות. דבר ראשון, השוק הישראלי יזמים, מנהלים, אנשי מקצוע, תמיד חושבים שהקהל הערבי ממילא מגיע לקניונים ביישובים יהודים, ולכן לא צריך. אגב, גם אני חטאתי בזה בעבר. אני 25 שנה בענף. דבר שני, חסם הכניסה מאוד גבוה. מאוד קשה לאתר קרקעות, ובטח אין כל כך אפשרות לקנות קרקע. אנחנו, אגב, לא קונים. תמיד יש לנו שותף מקומי, שהוא השותף שלנו במרכזים האלה. הוא נשאר שותף שלנו, מהרבה מאוד סיבות.

"אנחנו יודעים לעשות עבודת עומק. אנחנו ניגשים לעניין הזה, בדיוק כמו שאנחנו ניגשי למרכזים המסחריים שלנו בפריפריה, או במרכזים השכונתיים הכי מפונפנים. באותה שיטה ובאותה דרך, אנחנו באים למקום עצמו, ומתחברים לגאווה המקומית, ומרימים למקום. ואז אנחנו מייצרים גם את התמהיל שמדבר אל האוכלוסייה המקומית וכו'. ואז אנחנו מגלים שזה פשוט מתפוצץ, מבחינת פדיונות, מבחינת צרכנית, אנחנו רואים איך פתאום הקהל המקומי, שאתה מכבד אותו, הוא מכבד אותך חזרה. אתה מדבר את השפה שלו, אתה מייצר לו תוכן ראוי, מכבד את החגים שלו והצרכן מצביע ברגליים.

"דרך אגב, היום יש לנו בכל מרכז כזה, בית תפילה, למשל, גם לעובדי המתחם וגם לקהל הרחב, שזה משהו שהוא מאוד חשוב במותג הזה שלנו בסבן ביישובים הערביים למשל, כי כל הקהל הערבי, כולו מסורתי, גם אם הוא לא דתי.  יש פה בסופו של דבר הצלחה מסחרית. הרבה מאוד דרך היינו צריכים לעבור בשביל להגיע לשם, אבל זה מוכיח את עצמו".

 בני חליף, סמנכ"ל נכסים רני צים מרכזי קניות. באדיבות המצלם

יש הבדל בין הכמות והתדירות הרכישות בין המגזר הערבי ליהודי?
"אני חושב שבסופו של יום, לאור הפלטפורמות הדיגיטליות ואיזה סוג והגלובליזציה וכולי, אנשים די חיים באינסטגרם ורואים איך אנשים אחרים חיים ורוצים גם. התדירות או סל הקנייה הם יותר קשורים לחגים או למועדי הצרכנים השונים. למשל, לקראת סוף חודש רמדאן במגזר הערבי, הקניונים שלנו פתוחים עד שלוש לפנות בוקר, ואת רואה משפחות עם ילדים מבקרים בקניון ורוכשים סלי קנייה מאוד מאוד גדולים. זה משולב אגב בילוי, הסעדה ושופינג.

"היום ההתפלגות בארץ, אפשר להגיד שהיא די לפי פיקים לקראת החגים, אבל למועדים הצרכנים למשל, בלאק פריידי או כל מיני דברים כאלה שהם יותר עולמיים, אז הם עובדים הרבה יותר חזק. במגזר הערבי, לקראת אירועים גדולים, לקראת חתונות או בחגים, אז הסל הוא מאוד מאוד גבוה. יש פערים מסוימים בהתנהגות הצרכנית, אפשר להגיד, כן. גם קטגוריות מסוימות עובדות הרבה יותר חזק, למשל, כל נושא האירוח והבישול ולמטבח, אצל הנשים הערביות עובד מאוד חזק.  אופנת מותגים, מותגי ספורט  והלבשת לחתונה עובדים חזק מאוד במגזר. בקטגוריות של האוכל זה קצת שונה. למשל, העדפות שם יותר לסוג מסוים של אוכל הרבה יותר בשר. למשל, רק עכשיו מתחילים להתרגל לשבת בבתי קפה. זה קצת פחות שכיח שם העניין הזה".

מי יותר מבזבז?
"אפשר להגיד שמבחינת צריכה בווליום גבוה ביישובים הערביים, יש שם, סלים הרבה יותר גדולים. אבל, אני חושב שאנחנו מאוד זהים, זה רק תלוי בחגים ומועדים צרכנים כאלה ואחרים".

 Seven אום אל פחם. צילום: מאיר אדרי

איך המציאות של היום במגזר הערבי כשאנחנו במצב של מלחמה ?אתה מרגיש שכאילו גם בגלל שזה בבעלות בניהול של יהודים אתה מרגיש שיש איזו פגיעה אולי אין הבדלים?
"יש לנו שותף מקומי ומהיום הראשון של העסק, כל פעם שצץ איזשהו משבר או שעולה איזושהי שאלה, עברנו את זה מאוד יפה. תמיד ידעו שיש בעלים של קרקע שהוא שותף, עולים פה ושם כל מיני קולות אבל זה באמת קולות מעטים מאוד ולא רלוונטיים. מאז השבעה באוקטובר, קרו כמה דברים. קודם כל האוכלוסייה הערבית ביישובים הערבים בתחילת המלחמה הייתה מפוחדת והרגישה מאוד לא נעים ולא בנוח לצאת ליישובים היהודים, הם פשוט לא יצאו בחודש הראשון חודשיים הראשונים.

"אלו היו חודשיים מאוד מאוד קשים. אווירה מאוד מתוחה. כולם התנהגו והתנהלו בצורה מאוד מאוד חשדנית, גם להם החוויה הייתה קשה. בנוסף, יש לנו מתחמים באזורי האש ויום אחד לא סגרנו את המתחמים שלנו. אנחנו באמת מאמינים בגישה, שהחיים יותר חזקים מהכל, ואנחנו מביאים אותה לידי ביטוי. הלכה למעשה, אנחנו באמת מאמינים ובזה, ושהכלכלה, והרווחה, וזה שאתה בא ומכבד את המקום, בסופו של יום, זה יותר חזק מהכל."

הרשתות מוקמות בעיקר בפריפריה ובמגזר הערבי, אבל יש לה כמה סניפים שהם לא בדיוק בפריפריה כמו בקרית אונו, גני תקווה וסניף חדש וייחודי הולך להיבנות גם בכפר סבא.

דיברת על המתחם בכפר סבא שהוא הולך להיות שונה מאחרים. במה?
"כפר סבא הוא לא מתחם מסחרי בלבד. הפוקוס העסקי שלנו, הליבה שאליה אנחנו חוזרים, זה תחום הנדל"ן. בכפר סבא יש מתחם מסחרי שמעליו נבנה בניין לוגיסטי בקומות די דומה לפנורמה אבל מהדור החדש ואחר עם הרבה פסיליטיס וכו'".

 צים אורבן גני תקווה. צילום: מאיר אדרי

מה קורה עם קניון ים המלח?
"קנינו את קניון ים המלח, הוא קניון תיאורטי שאנחנו מאוד מאוד מאמינים בפוטנציאל שלו, ואנחנו הופכים אותו להרבה יותר הסעדה ובילוי. לכל מי שמגיע לים המלח, כי אין כל כך מה לעשות שם. קיבלנו את הקניון כשהוא ב-60% תפוסה, תמהיל לא ברור של כל מיני מותגי יוקרה, מעורבבים עם דוכנים. רוקנו כמעט מחצית ממנו מהסוחרים. בקומת הקרקע שלו, הוא קניון קלאסי שפונה להרבה מאוד תיירות פנים, שמגיעה, שזה שלושה וחצי מיליון בשנה, שני מיליון מתוכם זה תיירות יום, ועוד מיליון וחצי תיירות אובר נייט, שמגיעים ויש להם צרכים ורוצים לעשות שוטטות ושופינג וכו', אז כל המותגים הקלאסיים, פוקס, פוטלוקר ועוד.

"בקומה העליונה, שמשקיפה לנוף פנורמי מרהיב, של ים המלח יהיה חלק של הסעדה ובילוי וקומת דיוטי פרי, זה לא אומר שזה יהיה בלי מעם, אבל יש לנו עוגן חזק מאוד, שנקרא גלם פורטי טו, חנות סתמים וקוסמטיקה שיותר זולה מהדיוטי פרי, והיא תהיה הלב של הדיוטי פרי הזה.. גם קוסמטיקה, גם בשמים וגם קוסמטיקה, היא כבר קיימת אבל היא רק ותעלה לקומה העליונה, ביחד עם המסעדות והברים שיפנו לכיוון הים. ובנוסף יהיו בר, ביליארד, כל מיני דברים שצריך, כי בים המלח במהלך היום אין מה לעשות, אתה תקוע בתוך המלון, ואז חוזר חזרה. אז אנחנו ניתן את המענה הזה, הכל כמובן יהיה בסטייל, ובאווירה של חופשה. זה בגדול הסיפור, אנחנו משקיעים שם מעל 25 מיליון שקל."

הקניון תחילה תוכנן להיות קניון ללא מע"מ, מה קרה שם?
"אני חושב שהסיפור הזה של הללא מע"מ זה גימיק. אתה לא באמת יכול לסבסד את המע"מ לאורך כל השנה ולאורך כל השנים, זה גימיק. יזם או יזמים שמגיעים ומרימים קניון ומסתמכים על גימיק, זה לא עובד"

 
רוב החנויות אופנה שלכם רשת המותג דרים, למה?
"אנחנו עובדים עם הרבה מאוד שחקנים מקומיים, שרוב יזמי הקניונים בארץ בכלל לא מכירים. רשת OptiNice, אני לא יודע כמה מכירים, מעט מאוד. זאת רשת אופטיקה מאוד נחשבת, ועובדת חזק איתנו בכל המתחמים המסחריים שלנו בסבן, ביישובים הערביים. או שחקן כמו פינג'אן, שזו גלידריה, בר מתוקים, עם בית קפה למשפחות, שהוא שחקן בכלל מרהט שפותח איתנו שלושה סניפים. כל מי שמגיע ועוצר בערד, ישר מצלם לאינסטגרם ומעלה, יש לו ארטיקים מצופים מיוחדים וכל מיני גימיקים אחרים. אנחנו ממש לא רק עם הרשתות, תמיד צריך למצוא את השילוב הנכון. יש מקומות שאני חייב שחקן. למשל,  אני צריך רשת חשמל מאוד מקצועית,  נניח, אז אני חייב את מחסני חשמל. אני לא אקח איזה מישהו מקומי שאין לו את המענה הרחב להכל. סופר פארם למשל, זה מותג שהוא עוגן מאוד משמעותי, והם פותחים איתנו בכל מתחם ואני מאוד שמח על זה."

עוד ב-

סמנכ"ל השטיח המעופף: "היה מספיק ביקוש, אבל לא היה מספיק היצע"

לכתבה המלאה

בעבר לקחתם חלק בשביתה של ההסתדרות הפעם הייתה את השביתה של החטופים ולא לקחתם חלק בזה. מה, למה בעצם?
"אנחנו בעיקרון לא שובתים, כי אנחנו לא יכולים לשבות. גם בפעם הקודמת יצאנו בקריאה אני לא בעלים של מפעל אני לא יכול לסגור את המפעל. לא יכול להחליט בשביל הרשתות ואני גם לא עובד לא אצל ההסתדרות ולא אצל אף גוף כזה או אחר. אנחנו לא מאמינים בגישה שאומרת, אנחנו סוגרים לכם את העסק ומחליטים בשבילכם מה נכון ואיפה. אני לא יכול לעשות את זה, אסור לי. אני יכול לבוא ולהגיד לכולם, רבותיי, כל אחד על פי צו מצפונו, אם אתם תסגרו, אנחנו לא נקנוס אתכם ולא נבוא אליכם בטענות. זאת הגישה שלנו. חלק סגרו וחלק לא סגרו. לא זוכר שמישהו במתחמים שלנו הערבים סגר. "