פרויקטים
מהמעבדה לצלחת: כך משנה מהפכת החדשנות את תעשיית המזון
במציאות המאופיינת במשאבי טבע מצטמצמים ומשבר אקלימי, נדרשת תעשיית המזון להמציא עצמה מחדש. את הצורך בהטמעת חדשנות פורצת דרך הקדימה שטראוס לזהות – בזכות פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, גישות ייצור חכמות ושיתופי פעולה אסטרטגיים היא מובילה את השינוי: "אנחנו לא רק מתאימים את עצמנו לעתיד, אנחנו יוצרים אותו"
בעידן שבו הקדמה הטכנולוגית משנה את חיינו בקצב מסחרר, חדשנות היא לא מותרות כי אם הכרח. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בתעשיית המזון, המחויבת לתמרן במציאות מרובת אתגרים – ונדרשת להאכיל אוכלוסייה עולמית מתרחבת, בעוד שמשאבי הטבע מצטמצמים, חומרי הגלם מדלדלים ומשבר אקלימי מאיים על החקלאות המסורתית.
אימוץ גישות ייצור חדשניות, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות ושימוש בחומרי גלם אלטרנטיביים הם העקרונות המרכזיים בכללי המשחק החדשים שעל הגופים הפועלים בתחום המזון ליישר איתם קו כדי להבטיח אספקה יציבה, ששומרת על ביטחון תזונתי ואינה פוגעת סביבה – ולא פחות חשוב: גם מתכתבת עם הדרישות המשתנות של קהל הצרכנים ומסוגלת להציע חוויות טעמים חדשות ומתוחכמות. בזמן שישנה הסכמה גורפת כי חדשנות במזון מתבקשת מאי פעם – ניתן בהחלט להכריז שהמהפכה כבר כאן.
צעד לפני כולם
בחזית החדשנות ניצבת שטראוס, שהצליחה להבין מבעוד מועד את הצורך הבוער בפתרונות פורצי דרך. לאורך העשורים האחרונים הוכיחה החברה שהיא לא רק מגיבה לשינויים – אלא גם יוזמת אותם. החזון הממזג בין יצירתיות, טכנולוגיה, מחקר ושיתוף פעולה רב זרועי, ממצב אותה בחוד החנית של תעשיית המזון – לא רק בארץ, אלא גם בזירה הבינלאומית.
בחזית החדשנות ניצבת שטראוס, שהצליחה להבין מבעוד מועד את הצורך הבוער בפתרונות פורצי דרך. לאורך העשורים האחרונים הוכיחה החברה שהיא לא רק מגיבה לשינויים – אלא גם יוזמת אותם. החזון הממזג בין יצירתיות, טכנולוגיה, מחקר ושיתוף פעולה רב זרועי, ממצב אותה בחוד החנית של תעשיית המזון – לא רק בארץ, אלא גם בזירה הבינלאומית.
"היינו הראשונים בתעשיית המזון בישראל, שהגדירו תפקיד ייעודי לחדשנות", מתאר דגן אשל, סמנכ"ל החדשנות של שטראוס. "זה קרה כבר ב-2003 כשמוניתי למנהל חדשנות, בתקופה שמסביב עוד לא ממש ידעו לעכל את המונח הזה, בטח בכל הקשור בתחום המזון. העולם שסביבנו דינמי, משתכלל ומתפתח – כדי לייצר התאמות תוך כדי תנועה, חדשנות היא הכלי המרכזי. חדשנות היא חלק גם מסולם הערכים של שטראוס מיום הקמתה. כחברה ששאפה תמיד להיות צעד לפני כולם, היה לנו ברור שכדי לחדש בעתיד צריך לפעול בהווה. הבנו שטכנולוגיה חדשה עבור תעשיית המזון, דומה לאות חדשה עבור האלפבית העברי. תחשבו רק על העושר והמגוון המילולי שעוד אות יכולה להוסיף לשפה שלנו – זה בדיוק אפקט החדשנות על תעשיית המזון, ולמעשה כמעט על כל אחד ואחת מאיתנו".
"אנחנו מסווגים חדשנות לארבעה רמות של ערך לצרכן", ממשיך אשל. "הראשונה נותנת לו גיוון; השנייה משפרת מוצרים; השלישית מביאה ערכים חדשים לקטגוריות מוכרות; ואילו האחרונה יוצרת קטגוריות חדשות לגמרי, כאלו שמשנות למעשה את השוק. לתרגם חדשנות לפרקטיקה, זה עניין שמצריך הירתמות של כלל הארגון למשימה, תוך גיבוש של שיטות ניהול ומתודולוגיות עבודה אחרות ממה שהורגלנו. שטראוס החליטה להרים את הכפפה ולקחת על עצמה את המשימה הזו".
דגן אשל וד"ר דורית רוזנר (צילומים טל שחר באדיבות שטראוס)
ציון דרך חשוב בתהליך, התרחש בראשית העשור שעבר, עם הקמת Alpha Strauss FoodTech Community: מיזם שחיבר לראשונה בין מוסדות, חוקרים, יזמים, משקיעים וחברות מזון – במטרה לגבש קהילת חדשנות ישראלית, ולקדם פתרונות מזינים וברי-קיימא.
המהלך הניסיוני הראה את הפוטנציאל העצום הגלום בחדשנות הישראלית, אם תפנה לתחום המזון, והביא את שטראוס לקחת את נושא החדשנות במזון לשלב הבא: ב-2014 הקימה שטראוס בשיתוף רשות החדשנות את The Kitchen FoodTech Hub– חממת פוד-טק כחול-לבן, התומכת ומשקיעה בטכנולוגיות ובמוצרים בעלי פוטנציאל להצעיד את תעשיית המזון קדימה.
"הגידול באוכלוסיית העולם מחד, וירידה במשאבי הטבע כתוצאה מההתחממות הגלובלית מאידך, מחייבים היערכות מקיפה. אנחנו רואים ירידה במגוון של כל מיני צמחים, כמו קקאו או קפה למשל – קיים צורך אמיתי לייצר מענה למצב, כשכאן הפוד-טק נכנס לתמונה", מרחיבה ד"ר דורית רוזנר, סמנכ"לית טכנולוגיות בחממת The Kitchen ומנהלת הקהילה הטכנולוגית בשטראוס. "ישראל היא סטארט-אפ ניישן, וזה בא לידי ביטוי גם בעולמות הפוד-טק. אנחנו מהמדינות המובילות את התחום, ובעולם עוקבים מקרוב אחרי מה שנעשה אצלנו. בחממת הפוד-טק אנחנו לא רק מתאימים את עצמנו לעתיד, אלא יוצרים אותו".
"חממת הפוד-טק של שטראוס בשותפות עם רשות החדשנות משקיעה בסטארט-אפים בשלב מוקדם", מחדדת ד"ר רוזנר. "אנחנו בוחנים את הסטארט-אפים שנכנסים לחממה בכמה פרמטרים עיקרים: בפן העסקי, אנו בודקים האם יש לו צורך בשוק ומי הלקוח; בפן הטכנולוגי, אנו מוודאים שמדובר בטכנולוגיה פורצת דרך; ובפן האנושי, חשוב לנו להבין מי הצוות המוביל את המיזם. צריך גם לזכור כי בכל הנוגע לייצור, שיווק או מכירה של מוצר מזון חדש, הרגולציה משחקת תפקיד מרכזי. מהסיבה הזו אנחנו נמצאים בקשר הדוק גם מול הרשות החדשנות והיחידה לניהול סיכונים במזון במשרד הבריאות".
נדבך חשוב בפעילות החממה טמון בשילוב טכנולוגיות ממגוון תחומים וענפים, כפי שמסבירה ד"ר רוזנר: "תעשיית המזון של העתיד עוברת דרך חיבורים. היום גבולות הגזרה הרבה יותר רחבים מבעבר: גם מי שמגיע מהנדסת מכונות, פארמה או שלל מקצועות אחרים, יכול להשתלב בתעשיית המזון ולמצוא בה מקום לבטא יצירתיות ולקדם חדשנות. בהמשך לכך, אנו נמצאים בדיאלוג גם מול מוסדות אקדמיים, מרכזים ידע מישראל ומעבר לים, ומשלבים יחדיו כוחות – זה המתכון שמאפשר לפוד-טק הישראלי לפרוח".
לדברי ד"ר רוזנר: "החממה מקשרת בין סטארט-אפים לבין תעשיית המזון המסורתית, במטרה להוביל מוצר או טכנולוגיה מהרעיון הראשוני ועד לייצור תעשייתי. גיבשנו קהילה של טכנולוגים, כשיש ערך אדיר לעבודה המשותפת, שמביאה להפריה הדדית ומייצרת חשיבה ופתרונות מחוץ לקופסה. כל זה מלווה במעטפת, של ידע, ניסיון ומשאבים שמעניקות שטראוס ורשות החדשנות. העובדה ששטראוס מחוברת לשוק הישראלי והעולמי, מאפשרת לנו לזהות את האתגרים שמצריכים מענה, ובהתאם לייצר את האינטראקציות בין הגופים השונים".
כיום מאגדת החממה 26 סטארט-אפים, אשר גייסו כבר מאות מיליוני דולרים. "ההיצע אצלנו מגוון: מבשר מתורבת ועד Molecular Farming, ביטוי של חלבונים מהחי בשמרים, פטריות או צמחים – מהתחומים המתפתחים בעולמות הפוד-טק", מעדכנת ד"ר רוזנר. "כך לדוגמה יש לנו סטארט-אפ שמשתמש בצמח כמו רחם לביטוי חלבונים, ועוסק בביטוי של חלבוני חלב בתפו"א. האתגר המשמעותי כאן הוא שהחלבון חלב שיופק מהצמח יהיה זהה לחלבון שנמצא בחלב פרה – זה קריטי רגולטורית ופונקציונלית. כדי שמוצר חדש יזכה באמון הצרכנים, ארבעה גורמים צריכים לעבוד: טעם, מרקם, נראות ומחיר – ולא תמיד מה שמתאים לשוק הישראלי נכון גם לשוק הבינלאומי – ולהיפך. אנחנו צריכים לעבוד במקביל בשני הערוצים, ולדעת לייצר התאמות לסוגים שונים של קהלים".
עוד נדבך מרכזי בפעילות, הוא Strauss NEO. מדובר ביחידה שהוקמה במטה שטראוס, ומקדמת חדשנות סביב תחומי הליבה של החברה. הרציונל הוא להפוך פתרונות נבחרים למוצרים שניתן להטמיע בפעילות הקבוצה. באופן סימבולי, בדיוק בשנה בה מציינת החברה שלושה עשורים למותג חומוס אחלה, ב-NEO שטראוס סוגרים כעת קצוות אחרונים לקראת השקת מוצר דגל מסקרן במיוחד: מכונת חומוס ייחודית. "המכונה הזו בעצם מייתרת את הצורך בכל מיני חומרים משמרים", מספר דגן. "המשמעות: בלחיצת כפתור ניתן יהיה לקבל מנת חומוס טרייה ברמה של מסעדה, ועם בטיחות מזון ברף המחמיר ביותר".
מכונת החומוס של שטראוס (צילום בן יוסטר באדיבות שטראוס)
בריא יותר, שקוף יותר, מקיים יותר
שאול מרום, הוא חלק משטראוס כבר כ-20 שנה ומלווה את פעילות החברה במגוון כובעים מקצועיים. בתפקידו הנוכחי, הוא משמש כמנהל טכנולוגיית הפיתוח בחטיבת הממתקים – וטביעת האצבע שלו מורגשת בהיצע המתוקים החדש של החברה – כגון שוקולד פרה קראנצ' בראוני, שוקולד פרה קראנצ' שוקולד לבן ולימון, ושוקולד פרה בשילובי טורטית, רבע לשבע ואספרסו.
שאול מרום, הוא חלק משטראוס כבר כ-20 שנה ומלווה את פעילות החברה במגוון כובעים מקצועיים. בתפקידו הנוכחי, הוא משמש כמנהל טכנולוגיית הפיתוח בחטיבת הממתקים – וטביעת האצבע שלו מורגשת בהיצע המתוקים החדש של החברה – כגון שוקולד פרה קראנצ' בראוני, שוקולד פרה קראנצ' שוקולד לבן ולימון, ושוקולד פרה בשילובי טורטית, רבע לשבע ואספרסו.
"הפעילות שלנו מחייבת כל העת איזונים עדינים", הוא מפרט. "מהצד אחד, לשמור על הטעמים האהובים שהשתרשו בקרב דורות של ישראלים; ומהצד השני, לגוון ולהפתיע. מוצר שמייצג מבחינתי חדשנות הוא שוקולד בלונדי – פיתחנו טעם חדש ולא מוכר, שהפך בזמן קצר לאהוב מאוד בקרב הישראלים".
"עם זאת, צריך להביא בחשבון שחדשנות זה לא רק לפתח טעמים חדשים", מדגיש מרום, "חדשנות זה גם לשפר את הערכים התזונתיים של מוצרים ותיקים בלי לפגוע בטעמם, להכניס ציוד מתקדם למפעלים ולשדרג תהליכי ייצור. דוגמה מייצגת מספק חטיף הממולדה: בזכות חדשנות בייצור, הצלחנו לשפר את טעמו ולשמור על מרקמו המיוחד לאורך חיי המדף".
בהקשר הזה אסור גם לשכוח כי השחקנים בתעשיית השוקולד, מתמודדים בשנים האחרונות עם משבר אקלים והתחממות כדור הארץ, שמשליכים באופן ישיר על גידולי הקקאו. "ישנו מחסור עולמי בקקאו, שמחייב אותנו להיות עם האצבע על הדופק", מציין מרום. "מבחינתנו בשטראוס, זה אומר שאנחנו צריכים לחפש אלטרנטיבות ולדעת לגבש פתרונות למצב הזה – ואין ספק שלחדשנות בהיבט הזה יש חשיבות אדירה".
"מעבר לזה, כשמדברים על חדשנות, קיימות היא חלק בלתי נפרד מהמשוואה – חדשנות וקיימות הולכות יד ביד" מבהיר מרום. "קיימות ניצבת גבוה באג'נדה של החברה שלנו – עניין שמשתקף בהתייעלות אנרגטית ובשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה – יש הרבה מה לעשות, ושטראוס כבר שם".
שלומצי ברגר ושאול מרום (צילומים עדי אורני, באדיבות שטראוס. עיבוד תמונה שלומצי ברגר)
חדשנות במזון, כפי שמבינים בשטראוס היטב, שמה דגש לא רק על המוצרים עצמם אלא גם המעטפת. פה נותן את הטון הסטודיו של החברה, הכולל כ-15 מעצבות ומעצבים In House, אשר מופקד בין היתר על עולם התוכן הקשור לאריזות המוצרים. "לשטראוס יש אלפי מוצרים, ובהתאם לכך גם אלפי אריזות", אומרת שלומצי ברגר, מנהלת הסטודיו של שטראוס. "האתגר הוא להביא לצרכנים עיצוב עם חשיבה – כלומר שהאריזות שלנו יהיו מחומרים איכותיים, שומרי טריות וידידותיים לסביבה, ובאותה הנשימה גם בולטים, מושכים ומזמינים על המדף".
"לכן אנחנו, המעצבים, נכנסים לתמונה עוד ברמת הרעיון", מוסיפה ברגר. "הסנכרון בתחילת הדרך בין כל הגורמים הרלוונטיים, מאפשר להטמיע חדשנות בכל היבט שנוגע למוצר. בשנים האחרונות הסטודיו שלנו מרחיב את היריעה: לצד אריזות ופרינט, יצרנו התמחות נוספת בעולמות העיצוב בדיגיטל. העבודה בסטודיו משלבת למידה של כלים חדשניים, ובהם גם בינה מלאכותית".
החדשנות באריזות של שטראוס מורגשת היטב בקרב אוכלוסיות, שבעבר פתיחה של אריזה הייתה כרוכה אצלן לא פעם בקשיים ואי נעימויות. "אריזות חטיפי המלוחים המונגשות לכבדי ראייה ולאנשים בעלי מוגבלות, משקפות תפיסה של עיצוב מכליל, ומספקות מענה לקהילת צרכנים מגוונת", מצהירה ברגר. "באופן הזה ניתן לייצר גם אימפקט חברתי".
ומה הלאה, איך צפויה להיראות תעשיית המזון בשנים הבאות? אם שואלים את ד"ר רוזנר התשובה קצרה וברורה: "בריאה יותר, שקופה יותר ומקיימת יותר. חדשנות זה לא זבנג וגמרנו – זו ריצה למרחקים ארוכים, שמאופיינת בתהליכים ממושכים, הדורשים זמן וסבלנות. כשהתהליכים הללו יגיעו לידי הבשלה, אני מאמינה שהרווח יהיה גם של צרכנים וגם של חברות המזון".
(בשיתוף שטראוס)
.jpg "מגי אזרזר, צילום: ערן לוי")
