פתיחת שנת הלימודים הקרובה הזכירה לי, כי רגע לפני שהסתיימה קודמתה, במהלך שהותי בכיתה, ביקשתי מהתלמידים להציע רעיונות לפתרון בעיה חברתית פשוטה: שיפור הנגישות לכיסאות גלגלים בחצר המשחקים שנמצאת במפלס השני של בית הספר. המשימה נועדה לעודד חשיבה יצירתית ולראות כיצד התלמידים יכולים להציע פתרונות חדשים לבעיה ידועה. לצערי, התוצאות היו מאכזבות. מרבית התלמידים התמקדו בתשובות סטנדרטיות כמו התקנת מעלית או הוספת רמפה, והתקשו להעלות רעיונות חדשניים. מצב זה אינו מקרי, והוא משקף בעיה מערכתית עמוקה הרבה יותר.

הנתונים קשים ומצביעים על מציאות מדאיגה: במבחן פיזה 2022, רק 13% מהבנות דוברות הערבית הצטיינו בחשיבה יצירתית, לעומת 44% מהבנות דוברות העברית בפיקוח הממלכתי. בקרב הבנים, המצב אף גרוע יותר: רק 9% מהבנים הערבים הצטיינו, לעומת 36% מהבנים דוברי העברית בפיקוח הממלכתי. הפערים האלו אינם סתם מספרים; הם מצביעים על מציאות עגומה שבה תלמידי החברה הערבית נדחקים לשוליים, מתקשים להתמודד עם אתגרי העתיד, המחייבים יכולות חשיבה יצירתית ובכך נידונים לתקיעות בשוק העבודה העלולה אף להגיע לעוני מתמשך.

מציאות זו אינה מקרית. מערכת החינוך הערבית מתמקדת במקצועות מדעיים ובשינון חומר, על חשבון פיתוח מיומנויות חשיבה יצירתית. המערכת פועלת על פי תוכניות לימודים קבועות מראש, המדגישות למידה פרונטלית חד-כיוונית. מורים ומנהלים ערבים נוטים ללכת "לפי הספר", מתמקדים בהישגים ובציונים ולא בתהליך הלמידה עצמו. התוצאה היא שהתלמידים הערבים לומדים לשנן מידע ולהצליח במבחנים, אך במחיר של היעדר חשיבה עצמאית וביקורתית. החשש מטעויות או מהסטייה מהתשובה "הנכונה" מונע מהם לחקור אפשרויות אחרות ובכך לגלות יצירתיות.

 

השלכות מציאות זו הן הרסניות. בחברה הערבית, המתמודדת עם עוני ואלימות, במקום לאפשר לתלמידים לטפח חשיבה יצירתית שתשפר את המוביליות החברתית שלהם ובכך תסייע בחילוצם ממעגל העוני, המערכת החינוכית מכוונת אותם להישגים חד-ממדיים ומגבילה את יכולתם להתמודד עם אתגרי החיים המודרניים. תלמידים שמתקשים בחשיבה יצירתית יתקשו להשתלב בשוק העבודה המתפתח, שבו חדשנות ויצירתיות הם המנועים המרכזיים לצמיחה. ללא היכולת להעלות רעיונות מגוונים ויצירתיים, ולהעריך ולשפר אותם, ימצאו עצמם תלמידי החברה הערבית בעמדות נחותות, מוגבלים לעבודות פחות מתגמלות וללא אפשרות להתקדם בסולם החברתי-כלכלי.

חשוב לציין כי קיים קשר הדוק בין מיומנויות קריאה וכתיבה לבין היכולת לחשוב ביצירתיות ולהעלות רעיונות חדשים. תלמידים המתקשים במיומנויות אלו מתקשים להביע את עצמם בצורה ברורה ומדויקת, מה שמוביל להיעדר חשיבה יצירתית. קריאה מעשירה את אוצר המילים, מגבירה את היכולת להבין וליישם מושגים מורכבים, ומפתחת גמישות קוגניטיבית – מרכיב קריטי בחשיבה יצירתית ובפתרון בעיות מורכבות. כאשר תלמידים אינם שולטים בקריאה וכתיבה, הם מוגבלים לפתרונות סטנדרטיים בלבד, ואינם מצליחים לבטא רעיונות יצירתיים. בהתאם לנתוני מבחן ארצי תשפ"ג, רק 12% מתלמידי כיתה ד' דוברי ערבית (לעומת 59% בבתי ספר דוברי עברית) ו-25% מתלמידי כיתה ח' (בהשוואה ל-50% בבתי ספר דוברי עברית) נמצאו ברמת ביצוע גבוהה באוריינות שפה.

ד"ר מייסון ארשיד שחאדה (צילום: באדיבות המצולמת)

חשיבה יצירתית אינה רק תכונה גזירה משמיים ואינה תכונה מולדת; היא מיומנות נרכשת, המאפשרת לאנשים להשיג תוצאות טובות ויעילות יותר מול אתגרים ומגבלות. בעולם שבו ארגונים וחברות מסתמכים יותר ויותר על חדשנות ויצירת ידע, יש צורך דחוף בשינוי במערכת החינוך, במיוחד במערכת החינוך הערבית.

הפתרון ברור: יש לבצע שינוי דחוף בגישה החינוכית במערכת החינוך הערבית. על המערכת להפסיק להתמקד רק בשינון ידע ולשים דגש משמעותי על פיתוח חשיבה יצירתית כבר מגיל צעיר. יש להכשיר מורים שיוכלו להטמיע חשיבה יצירתית בכיתות, להציע תוכניות לימוד המכילות משימות פתוחות המעודדות העלאת רעיונות מגוונים ויצירתיים, ולפתח תוכניות לימוד גמישות שיאפשרו לתלמידים לחקור ולגלות בעצמם. כל אלה יחד יעניקו לתלמידי החברה הערבית את הכלים הדרושים להם לצאת ממעגל העוני, להתעלות למוביליות חברתית חיובית, ולמצוא את מקומם הראוי בשוק העבודה העתידי.

האחריות להעניק לכל תלמיד את הכלים להצטיין ולהתקדם במעגלי התעסוקה הגבוהים נופלת בעיקר על שכמו של משרד החינוך. ללא שינוי דחוף, התלמידים בוגרי מערכת החינוך הערבית יישארו לכודים בדרג התעסוקה הנמוך וייאלצו לוותר על חלום ההשתלבות כשווים בין שווים בחברה הישראלית.

עוד ב-

לקויות למידה והפרעות קשב: טור מיוחד לקראת ה-1 בספטמבר

לכתבה המלאה

הכותבת היא חוקרת ומרצה במכללה האקדמית סח'נין