בארץ

רגע לפני ה-1 בספטמבר: ישראל פותחת שנת לימודים שנייה בצל המלחמה

איריועי ה-7 באוקטוברו הדגישו את הצורך בגישה מקיפה ומערכתית לאבטחה ברשות המקומית בכלל והאבטחה במוסדות החינוך בפרט. ארז מימון; דירקטור וראש תחום בטיחות ובריאות תעסוקתית בפאהן קנה ניהול בקרה וקובי לוסטיג יועץ אבטחה וביטחון בפאהן קנה, עם האתגרים והשיקולים
ארז מימון |  1
חוק חינוך חובה-אילוסטרציה (צילום פלאש 90/ הדס פרוש)
עם התקרבות פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, ישראל ניצבת בפני אתגר מורכב: כיצד להבטיח את ביטחונם ובטיחותם של תלמידינו בצל הטראומה של 7 באוקטובר והמתיחות המתמשכת. האירועים הקשים שחווינו הדגישו את הצורך בגישה מקיפה ומערכתית לאבטחה ברשות המקומית בכלל והאבטחה במוסדות החינוך בפרט.
המפתח להתמודדות עם אתגר זה טמון בשילוב מושכל בין מערך האבטחה העירוני, כיתות הכוננות של הרשויות המקומיות, מערך ההוראה, פיקוד העורף, משטרת ישראל ומערכות בקרה מתקדמות שכבר קיימות ברשויות המקומיות. זהו אתגר שדורש מומחיות מיוחדת בניהול מערכות מורכבות.
 
הקונספט של כיתות כוננות, הוכיח את עצמו ביישובי העוטף ב-7 באוקטובר, וברור היום כי כיתות הכוננות בכלל הרשויות נכונות שיהיו משולבות באופן אורגני במערך האבטחה ההיקפי של מוסדות החינוך. מערכת חינוך בטוחה דורשת גישה הוליסטית, אשר כוללת לא רק הגנה מפני איומים חיצוניים, אלא גם טיפול בסוגיות פנימיות כמו בטיחות מבנים, תשתיות חשמל, ואפילו היבטים בריאותיים. ביקורת ובקרה פנימית סדירה ומקיפה היא כלי חיוני בזיהוי וטיפול באתגרים משולבים אלה.
במקביל, יש לחזק את מערך האבטחה העירוני. תפיסת אבטחה סדורה ומותאמת לתרחישי האיום השונים, שומרים מיומנים, מצוידים היטב ובעלי נוכחות מרגיעה, הם קו ההגנה הראשון. אך מעבר לכך, לאור הפריסה הרחבה של מוסדות החינוך למול המוגבלות בהרחבת מערך האבטחה, יש להשקיע באמצעים טכנולוגיים מתקדמים – מצלמות חכמות, מערכות התרעה ואפילו אפליקציות ייעודיות להורים ולצוותי החינוך. כל אלה צריכים להיות מנוהלים במסגרת מערכת בקרה מקיפה (מערכות שו"ב – שליטה ובקרה), המבטיחה תגובה מהירה ויעילה לכל אירוע תוך שילוב מתואם של כלל היכולות.
חשוב להדגיש: מערך בקרה פנימית חזק אינו רק כלי ניהולי, אלא גם מקור לחוסן ארגוני. הידיעה שילדינו מוגנים על ידי מערכות מתקדמות ותהליכים מבוקרים, מאפשרת להורים ולתלמידים להתמקד בלמידה ובהתפתחות אישית. עם זאת, אסור שהמאמץ הביטחוני והבטיחותי יבוא על חשבון האווירה החינוכית. בתי הספר צריכים להישאר מקומות של צמיחה, יצירה וחדוות למידה. האתגר הוא ליצור סביבה מוגנת מבלי להפוך את בתי הספר למבצרים מנוכרים. זה דורש חשיבה יצירתית ושיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים המעורבים.
מערכת יעילה צריכה גם להתייחס לתרחישי קיצון כגון אירוע חבלני, אירוע פלילי וגם אירוע של רעידת אדמה. בעוד שאנו מקווים שלא נצטרך להתמודד עם אירועים כמו 7 באוקטובר שוב, חובה עלינו להיות מוכנים. זה כולל תרגילים, הכשרות, ותכניות פעולה מפורטות שעוברות בחינה ועדכון תדיר.
לאור זאת, על ראשי הרשויות המקומיות להקים צוותים ייעודיים לבחינת מערך האבטחה והבטיחות במוסדות החינוך. זה כולל שילוב מומחים מתחומי הביטחון, הבטיחות והחינוך; ביצוע הערכת סיכונים מקיפה ועדכון והתאמת נהלי החירום למצב ולמכלול האמצעים והיכולות החדשים שנקלטו ברשות בשנה האחרונה; השקעה בהכשרת צוותי החינוך ובציוד מתקדם; ושיתוף ההורים בתהליך ובתוצאותיו. רק פעולה מהירה ומקיפה תבטיח את שלום ילדינו ותחזק את אמון הציבור במערכת.
חשוב להדגיש: הביטחון והבטיחות הם משימה משותפת. הורים, מורים, תלמידים וקהילה – כולנו שותפים ליצירת סביבה בטוחה ומוגנת. ערנות, דיווח על מפגעים פוטנציאליים ותמיכה הדדית הם כלים חיוניים לא פחות ממצלמות ושומרים. פתיחת שנת הלימודים הקרובה היא הזדמנות להראות לעצמנו ולעולם את היכולת שלנו לנהל מערכת חינוך בטוחה ויעילה גם בתנאי לחץ. בזכות גישה מקיפה ומשולבת, נוכל להבטיח כי ילדינו יזכו לא רק לביטחון פיזי, אלא גם לסביבה בטוחה שתאפשר להם לפרוח ולהתפתח. זוהי משימה מורכבת, אך הכרחית.

תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    מעניין, אבל שאלה קטנה
    יואב 09/2024/14
    הגב לתגובה זו
    0 0
    איפה האחריות של המדינה ? למה העירייה צריכה לתת פתרון ?
    סגור