פרויקטים
יחסי דיירים-יזמים בהתחדשות עירונית: כך תצלחו את התהליך ותוציאו את הפרויקט שלכם לפועל
הצורך הבוער בקידום התחדשות עירונית, מחייב גם את ייעול השיח בין בעלי דירות והחברות היזמיות. מה נעשה כדי להגביר את האמון ולהסיר חסמים? עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; עו"ד אפרת רשף, שותפה במשרד פרבמן רשף ושות'; ויוסי כהן, מנכ"ל קבוצת נקסט אורבן כוזהינוף, מעדכנים מהשטח
להנחת העבודה לפיה ללא דיאלוג פורה בין בעלי הדירות לחברות היזמות, לא יצליח פרויקט התחדשות עירונית להגיע לידי מימוש, שותפים היום כלל הגורמים הפועלים בתחום המתפתח. על רקע הצורך הבוער בקידום מיזמי פינוי-בינוי ותמ"א 38 לשם הגדלת היצע הדיור ומיגון המבנים הוותיקים, גם המאמצים להגברת האמון והשקיפות בין הצדדים עולים שלב.
יחסי דיירים-יזמים עמדו במרכז פאנל התחדשות עירונית של אתר ice, בו התארחו שלושה מבכירי השחקנים בתחום: עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; עו"ד אפרת רשף, שותפה במשרד פרבמן רשף ושות'; ויוסי כהן, מנכ"ל קבוצת נקסט אורבן כוזהינוף, המקדמת מיזמי פינוי-בינוי בנפחים גבוהים.
בדבריה בפאנל הרחיבה גנון באשר לפעולות שנוקטת הרשות הממשלתית בכדי לשדרג את שיתוף הפעולה בין בעלי הדירות והיזמים, ולהניע פרויקטים במסגרת התחדשות עירונית: "כתובת חשובה מהוות המינהלות העירוניות, המצויות כמעט בכל רשות מקומית. המינהלות הללו נותנות את הכלים לבעלי הדירות, מארגנות אותם ועושות להם קורסים. בנוסף, אנחנו מעמידים עבור בעלי הדירות שורה של מדריכים ומסמכים הזמינים להורדה באינטרנט".
גנון, פירטה גם על הכלים העומדים בפני בעלי הדירות כשהשיח בינם לחברות היזמיות עולה על שרטון, וציינה: "הממונה על פניות הדיירים היא ערכאה שקבועה בחוק, ולה יש את סמכויות אפילו עד כדי ביטוח הסכם ההתקשרות".
יוסי כהן, הסביר על המודל הנדרש לבניית שותפות עם בעלי הדירות, והדגיש: "זה מתחיל ונגמר בהתנהלות בגובה העיניים. בפרויקט שהוא גם כך ארוך ומורכב, ומתפרש על פני שנים רבות, חשוב מאוד לייצר שיח רציף ושקוף עם בעלי הדירות – כולל באמצעות קבוצות ווטסאפ ואפליקציות. כאשר בעלי הדירות מקבלים מידע באופן שוטף, התהליך המאתגר הזה הופך פשוט יותר ונבנה אמון".
עו"ד אפרת רשף, הסבירה על חשיבות הפונקציה המשפטית במיזמי התחדשות עירונית: "המשרד שלנו מייצג הן בעלי דירות והן יזמים, כך שאנו מכירים את התחום מכל הכיוונים. צריך להבין: מדובר במיזמים מרובי שחקנים, עניין המוביל להרבה מאוד חששות וחוסר אמון. אם אנחנו, כעורכי הדין, לא נייצר פה הנגשת מידע ונחבר בין כל הצדדים, פרויקטים עלולים להישאר על המדף. החשיבות שלנו היא קריטית להצלחת התהליך".
כמי שמלווה את התחדשות העירונית מקרוב, התייחסה עו"ד רשף גם לתרחישים בהם התמורות לבעלי הדירות עלולות להשתנות אחרי שנחתם הסכם מול החברות היזמיות. "בהסכמים המשפטיים אנחנו מקפידים לייצר מנגנונים גמישים שמביאים בחשבון גם תרחישים הכוללים שינויים כאלה ואחרים בפרויקט", הבהירה עו"ד רשף. "קיימת בפירוש התייחסות רצינית לנושא זה, כדי שבמקרים כאלה נוכל לתת את המענה לבעלי הדירות".
נושא אחר שעלה במהלך הכנס, נגע לחסמים שעדיין מונעים מההתחדשות העירונית בישראל לעשות עוד צעד קדימה. "הרשות המקומית היא החסם המשמעותי ביותר", טען כהן. "כמו שהמדינה יודעת לתמרץ רשויות מקומיות שמקדמות התחדשות עירונית, כך היא צריכה לקנוס אותן כשהן מעכבות פרויקטים מסיבות לא הגיוניות. אם יהיה כלי כזה ויוטלו סנקציות, אני בטוח שהדברים ייראו אחרת".
בהקשר הזה, פירטה גנון על המנדט המאפשר לרשות הממשלתית לסייע כאשר פרויקטים נתקעים בצנרות העירוניות: "במקומות שבהם אנחנו רואים שהרשות המקומית מסיבות לא ענייניות מעכבת הגשת תוכניות וכשיש משיכה או מריחה ללא הצדקה, הרשות מצטרפת כמגישת התוכנית. זה כמובן דורש בדיקה מקיפה, ואם השתכנענו – אנחנו חותמים".
צפו בפאנל המלא.
(בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן)
