שיווק ופרסום
גוגל, מטא, טיקטוק ו-X מרוויחות: מדוע קיבלו מיליוני שקלים מהמדינה?
לצד המהפכה בשוק הפרסום והמעבר לפרסום בדיגיטל מפרוץ המערכה, נראה שלשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) שינתה את עורה. לצורך פרסום נראה שבלפ"מ מעדיפים את הרשתות החברתיות שקבלו ממנה 88 מיליון שקל על פני גופי התקשורת בישראל שזכו לסכום זעומים | כל הפרטים
מתחילת המלחמה, הממשלה בהנהגת לשכת הפרסום הממשלת (לפ"מ), השקיעו 181 מיליון שקל לצורך קידום הסברה ושיפור מצבה של ישראל בעולם. כעת, פרטים חדשי חושפים שקרוב למחצית מהסכום (88 מיליון שקל) שולמו לפרסום ממון ברשתות החברתיות והגיעו ישירות לכיס של מטא, גוגל, טיקטוק ו-X (טוויטר לשעבר).
על פי הפרטים שפורסמו לראשונה בדה מרקר, מרבית הסכום (73 מיליון שקל) הופנה לקמפיינים בגוגל, לאחר מכן 9 מיליון שקלים הופנו לקפיינים ברשתות החברתיות שבבעלות מטא (פייסבוק, אינסטגרם, ת'רדס), X של אילון מאסק קיבלה 3.3 מיליון שקל ולבסוף טיקטוק קיבלה רק 1.6 מיליון שקל.
לעומת תקציבי הענק שהופנו לפרסום בדיגיטל, המצב בעיתונות הכתובה שונה לחלוטין. לפ"מ, השקיעה סכומים זניחים בארבעת העיתונים היומיים הגדולים בישראל: "ידיעות אחרונות", "ישראל היום", "מעריב" ו"הארץ" אשר קיבלו יחדיו 3 מיליון שקל.
ב"ידיעות אחרונות" קיבלה ממנה 1.1 מיליון שקל, לאחר מכן "ישראל היום" זכתה לסכום של קרוב ל-מיליון שקל, ל-"הארץ" הועבר סכום של חצי מיליון שקל וב"מעריב" כ–300 אלף שקל.
שינויי יחסי הכוחות בשוק התקשורת
בהסתכלות על נתוני העבר ניתן לראות את השינוי שחל ביחסי הכוחות בשוק התקשורת. במהלך השנים האחרונות, לפ"מ הוציאה את מרבית התקציב שלה על פרסום בטלוויזיה שתפס בשיאו נתח של 46%. כמו כן, גם שיעור ההוצאות על העיתונות היה גדול , אך עם השנים כוחו של הדיגיטל עלה בשיעור של 54%.
בהסתכלות על נתוני העבר ניתן לראות את השינוי שחל ביחסי הכוחות בשוק התקשורת. במהלך השנים האחרונות, לפ"מ הוציאה את מרבית התקציב שלה על פרסום בטלוויזיה שתפס בשיאו נתח של 46%. כמו כן, גם שיעור ההוצאות על העיתונות היה גדול , אך עם השנים כוחו של הדיגיטל עלה בשיעור של 54%.
כאמור, השינוי ביחסי הכוחות בשוק התקשורת לא הורגש רק אצל לפ"מ, זה כבר שנים שחברות ומפרסמים השכילו להבין את כוחו של המדיום ובעיקר את העובדה שהוא מאפשר לדייק את הפרסום ואת החשיפה שלו בהתאם לקהלי יעד.
בשונה החברות הפרטיות שיכולות לבצע מהלכים ללא כל ביקורת ציבורית, הפעם מדובר בגוף ממשלתי שפועל בחסות כספי הציבור. ההחלטה של לפ"מ, להעביר את כספי משלם המיסים לענקיות המדיה החברתית יצרה ביקורת רבה עליה.
מנגד, אנשי לפ"מ ממהרים להסביר שנתוני הפרסום בגוגל מתייחסים לשימוש במערכת של גוגל, שגובה עמלה ובפועל, מרבית מהתקציב שהופנה לקמפיין אצלה מגיע לבסוף לאתרים ישראליים. הטענה הזו יכלה להתקבל אם לפ"מ היו מסכימים לפרט איזה חלק מגיע בסופו של דבר לאתרים ואיזה חלק מהתקציב זרם לגוגל.
מוריה שלום מנהלת מפ"מ, צילום: מתוך פייסבוק
ללפ"מ אין תקציב ייעודי שלה והיא כפופה למשרד ראש הממשלה ולחברות המשלתיות, אך מאז פרוץ המלחמה היא שינתה את עורה והפכה לזרוע המבצעת של מערך ההסברה הלאומי. במסגרת השינוי היא אחראית כעת על מאות קמפיינים בעולם, בנוסף לקמפיינים של משרדי הממשלה שפועלים על מנת לשפר את התדמית שלהם בעקבות התנהלות כושלת מתחילת המלחמה.
עוד ב-
מהנתונים עולה שהמשרד שהוציא את הסכום הגבוה ביותר על פרסום הוא משרד ראש הממשלה, אשר עומד על 65 מיליון שקל. אחריו, מדורגים משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, שתקציב הפרסום שלו עומד על סכום של 20 מיליון שקל, בהמשך משרד החינוך עם 8.1 מיליון שקל ולבסוף משרד הביטחון עם סכום של 7.9 מיליון שקל.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
