השוק

השוק האפור בישראל נחשף: כך מעבירים כסף בקלות מחברות ציבוריות

פסק דין של ביהמ"ש המחוזי בת"א מתאר הסתבכות של בעל השליטה בקבוצת גמול עם השוק האפור. ביריונים, מטעני חבלה וסיפור שנראה כאילו נלקח מהסרטים. כך הועברו בקלות כספים מהחברה הציבורית

מערכת ice | 
ניידת משטרה USA (צילום משטרת ישראל, פייסבוק)
חגי ברנר, סגן נשיא בבית המשפט המחוזי בתל אביב, החליט בפסק דין חדש לבטל שורה של עסקאות בקבוצת גמול, כאשר הנכס העיקרי של הקבוצה, שאמור היה לשרת את מחזיקי האג"ח שלה במסגרת הסדר נושים, נמכר ב"נזיד עדשים", כשהתמורה הוברחה מהחברה לשורה של גורמים עלומים כדי לשרת חובות של בעל השליטה בגמול, רענן אלוני, לשוק האפור, כך פורסם הבוקר (ראשון) ב"כלכליסט".
למעשה מדובר בלא פחות מ-15 מיליון שקלים שהועברו מהחברה לשוק האפור. גמול השקעות מתגלגלת כבר שנים ארוכות בהסדרי נושים שונים. ההסדר הנוכחי החל ב־2014, אז בעל השליטה בחברה היה יצחק גוילי. החברה הגיעה להסדר מול מחזיקי האג"ח על חוב של 81 מיליון שקל, כאשר במסגרתו סוכם כי המחזיקים יקבלו שעבוד על כל נכסי החברה. הנכס השווה ביותר היה פרויקט בעיר אור יהודה.
הפרויקט באור יהודה אמור היה לספק את עיקר התמורה למחזיקי האג"ח, שיוצגו על ידי הנאמן עו"ד פיני יניב. הכספים היו אמורים להגיע מחברת אחים עזרא, שהתקשרה בהסכם עם גמול יהוד עוד בשנת 2012. על פי אותו הסכם, אחים עזרא תקים את הפרויקט, ותשלם לגמול יהוד 23% מהתמורה על מכירת הדירות ו־25% מהתמורות על שטחי המסחר והמשרדים בפרויקט, בניכוי 12 מיליון שקל.
בתמורה לכך, תעביר גמול יהוד לאחים עזרא 77% מהבעלות והזכויות בקרקע, כאשר 23% מהקרקע תישאר בידי גמול יהוד. בהסדר הנושים של גמול נקבע כי הוא יכלול מימוש של יתרת הקרקע כדי לספק עוד כספים לכיסוי חובותיה של גמול למחזיקי האג"ח. למרות זאת, הסכם זה הסתבך לאחר שורה של טענות מצד שני הצדדים על הפרה של ההסכם, שהגיעו לבוררות, כאשר רק בהסכם השני הצדדים הגיעו לפשרה.
עם זאת, בפסק הדין נכתב כי ההסכמים לא הובאו לידיעתו של הנאמן יניב, בין השאר בגלל "הסתבכות" בחובות לשוק האפור. עקבות אותה הסתבכות פעל אלוני ל"העברת המפתחות" בגמול יהוד לעו"ד שלמה בן חיים, שפעל מטעמם של אותם נושים מהשוק האפור. "הדבר קרה בעקבות לחצים ואיומים שהפעילו גברתנים מטעמם של נושי השוק האפור על רענן אלוני לשם גביית חובות בהם הסתבכו הוא וקבוצת גמול, בסך של כ־10 מיליון שקל", נכתב בפסק הדין.
בפסק הדין תואר כי אלוני היה נתון ללחצים של אותם נושים מהשוק האפור. בין היתר, דוד זוארץ שייצג את הנושים מהשוק האפור הביא למינויו של עו"ד בן חיים (אדם שהנאמן מכנה "קוף" של אנשי השוק האפור) כך שייצג את האינטרסים של נושי השוק האפור בלבד, על חשבון מחזיקי האג"ח תוך "רמיסת זכויותיהם" של המחזיקים. מינוי סלל את הדרך למימוש מהיר של הפרויקט ביהוד.
השופט קובע כי בן חיים השתמש במינוי שלו בחברת גמול יהוד כדי למכור את זכויותיה בפרויקט ב"נזיד עדשים" כדי לשרת את אנשיו בשוק האפור. השופט מסתמך על כך שהתשלום שקיבלה גמול יהוד מחברת אחים עזרא היה 15.3 מיליון שקל בלבד, בעוד הנאמן הצליח למצוא קונה לזכויות של מחזיקי האג"ח בפרויקט תמורת 30 מיליון שקל. על בסיס אותה עסקה שהציג הנאמן, השופט העריך כי שווי הזכויות של גמול יהוד בפרויקט הוא 60 מיליון שקל.

לפי פסק הדין, בן חיים נאלץ להימלט מהארץ בעקבות מטען חבלה שהתפוצץ צמוד לדלת דירתו, והוא נתן עדות בתיק ממקום מחבואו בחו"ל. למרות הקושי קבע השופט כי "בוצע כאן מעשה גזל, פשוטו כמשמעו, ביחס למחזיקי האג"ח, אגב פעולה בלתי חוקית של הברחת נכסים המשועבדים לטובתם. למעשה הגזל היו מספר שותפים, וכל אחד מהם תרם את חלקו המפוקפק לתוצאה הקשה שהתרחשה בסופו של יום".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה