מי שמסתכל על שער הדולר הבוקר צריך לעצור ולשפשף את העיניים. 2.92 שקלים לדולר - רמה שהישראלים לא ראו מאז אמצע שנות התשעים. הדולר לא נחלש רק מול השקל: מדד הדולר, המודד אותו מול סל של שישה מטבעות מובילים, יורד ב-0.3% ל-98.1 נקודות.

ההסבר העיקרי מגיע מוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יעצור זמנית את "פרויקט החופש" - המבצע הצבאי שנועד ללוות ספינות מסחר דרך מצר הורמוז ולשבור את החסימה האיראנית - וציין כי חלה "התקדמות גדולה" לעבר הסכם מקיף עם איראן. זמן קצר קודם לכן, מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר כי ארה"ב השיגה את יעדיה הצבאיים מול טהרן, והבהיר שהיא "אינה מעוניינת בהסלמה נוספת".

המסרים האלה עשו את העבודה. בשווקים הבינלאומיים, כל צעד בכיוון של רגיעה דיפלומטית מתורגם מיד לשינוי בתמחור הסיכון - ועבור ישראל, שנמצאת בלב הסיפור, המשמעות ברורה: פחות חשש ממלחמה אזורית, פרמיית הסיכון על ישראל יורדת, וההשקל הופך לאטרקטיבי יותר בעיני משקיעים זרים. הביקוש לשקל עולה, הדולר נחלש.

ויש כאן שחקן פחות מוכר שמוסיף שמן למדורה: הגופים המוסדיים הישראלים - קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. אלו מחזיקים חלק גדול מהנכסים שלהם בחו"ל, ובמיוחד בארה"ב.

כשוול סטריט עולה - וזה בדיוק מה שקרה בימים האחרונים - הנכסים הדולריים שלהם שווים יותר. אבל כללי ניהול הסיכון שלהם מחייבים אותם לשמור על פיזור מאוזן, ולכן כשהחשיפה לחו"ל גדולה מדי, הם מוכרים דולרים בחזרה לשוק. המכירות האלה, בהיקפים של מיליארדי שקלים, מתורגמות ישירות ללחץ כלפי מטה על הדולר.

המומחים מזהירים מפני אופטימיות מוגזמת. חלק מהאנליסטים מציינים שהמסרים האמריקאיים מרגיעים - אבל המיצר עדיין סגור, הנפט עדיין לחוץ כלפי מעלה, והחוזים על חבית נפט מסוג WTI עומדים על מעל 100 דולר.

המצור האמריקאי על נמלי איראן נמשך במלואו, ואיחוד האמירויות דיווחה על יירוטים של מתקפות איראניות. הדיפלומטיה אומנם מתקדמת, אבל אי הוודאות עדיין גבוהה.

שקל חזק הוא בשורה מעורבת לישראלים. מי שצורך - מרוויח: סחורות מיובאות, דלק, מוצרי אלקטרוניקה - כל אלה עשויים לרדת במחיר, האינפלציה מתמתנת, והלחץ על בנק ישראל להעלות ריבית פוחת. חברות ייבוא נהנות.

מנגד, חברות הייטק ויצואניות - אלה שגובות בדולרים אבל משלמות משכורות בשקלים - רואות שחיקה ישירה ברווחיות. כל דולר שנכנס שווה פחות.

עוד ב-

הדולר בשפל: האם הוא ימשיך לרדת? זו התחזית של הבכיר

לכתבה המלאה

למשקיעים יש כאן שאלה עמוקה יותר: האם שע"ח של 2.92 הוא תחנת ביניים, או שזוהי אכן נקודת שפל? נתוני התעסוקה האמריקאיים שיפורסמו בימים הקרובים יהיו מבחן משמעותי - הם יקבעו אם הפד ישמור על הריבית כפי שהיא, או שסימני האטה יחזירו לשולחן את שאלת ההורדות. התשובה תשפיע ישירות על הדולר, ומשם - גם על הכסף שלכם.