הדברים שכתב לאחרונה רן שריג, הביאו עליו ביקורת חריפה ותגובות עוקצניות ואף אלימות ביותר. בשל כך ולאחר קושי רב שעבר עד שקיבל החלטה בעניין, הוא בחר לשתף אמש (שישי) רגע לפני כניסת שבת על חוויה טראומטית שחווה כילד.

תחילה פתח: "שניה לפני שנכנסת השבת, ובעיקר כי אינני יכול עוד: כבר שבוע שהציוץ הבא מוכן ואני רועד מפחד. אבל הקרקס המשיך בעליצות הלאה, ואני תקוע על נקודה יום ולילה כמו אדם טובע, בהיריון עם עוול בבטן ולא מוצא מנוח, לכן החלטתי לשחרר. מוזמנים לצאת לעוד סיבוב ציד וטרף. מקווה שתחשבו פעמיים".

שריג כתב לאחר מכן: "בגיל 10 נגע בי איש מבוגר. התעללות מינית. נקודה. כשנגע גם בקרוב לי, הלכתי לאמי להתלונן. השאר היסטוריה. “ידיד המשפחה” קראו לזה באייטיז, סמכו עליו, וכך נכנס לביתנו. מיותר לציין שזה קרה כשלא היו שם. זה בטח לא היה זר מנומס בים. כגבר, אני מותנה להסתיר, אם כי כל מי שמכיר אותי, או רק למד אצלי אולי שמע על זה. כתיבה עבורי היא להשליך את עצמך מתחת לאוטובוס בשביל שאחרים ירגישו נורמלי. והנה כתבתי, והימים האחרונים היו שקיעה גיהינומית. כבר עברתי סערות בחיים, בטלוויזיה וברשת, אך כלום לא הכין אותי ללעג ולרוע שספגתי".

יוצר רמזור המשיך: "לקח לי זמן להבין שהאופן שבו השוו אותי לתוקף שלי, אני, שלא אפגע באיש, בטח לא בילד, בשם הילד שהייתי, שהותקף וקם ועמד שלו. כל זה חזר וצף וזעזע אותי באופן שלא צפיתי. פוסט טראומה. מה שמכונה טריגר. זה התחיל בים, כמו מקלחת קרח לפנים, אך זה בעיקר השתולל באלימות כאן. ציפיתי להבנה, למאמינים לך. במקום זה קיבלתי לעג ושנינה ממים וגיפים. הפכתי לתבנית, לגג, בדיחה על אנס פדופיל, שאוספת עוקבים על גב הכאב הסודי שלי. מאז, הפיגוע הכפול בים ופה, כבר כמה ימים שאני חווה קריסה. ניסיתי להאיר נקודה, בדרכי העקומה אולי, הפרובוקטיבית בשקל, לבטח טעיתי בהשוואה לנשים, אך השמחה לאיד והלינץ׳ רק הוכיחו עוד יותר את הנקודה שניסיתי בגסות כנראה, לבטא".

שריג המשיך: "מבחינתי עברתי השבוע עוד התעללות. אני חושב שכל מי שכתבו לי שמגיע לי, שאדע מה מרגישה אישה, לא מבינים שגם ככה מרגיש גבר. רק מסתיר. השליפה הזאת של המונוקל הצדקני לעבור אות אות ולהוכיח אותי שרפה אותי. אני יודע, אני התחלתי. ואני יודע שכלום לא יעזור וגם עכשיו יבוא הלעג. אולי סיימתי פה. כותב את זה, בעיקר בשביל מסר. כדי להזכיר לכולנו שעד גיל 12, בנים עוברים אונס והתעללות ופגיעות מיניות בדיוק כמו בנות. ואז זה משתנה קיצונית. או שאנחנו הבנים פשוט לומדים להסתיר. להחביא חולשה ופגיעות. להתקשח. ללבוש כל בוקר את הזיפים והחליפה ולהעמיד פני גבר. אבל בפנים הילד הקטן צורח".
 

כותב את זה, בעיקר בשביל מסר. כדי להזכיר לכולנו שעד גיל 12, בנים עוברים אונס והתעללות ופגיעות מיניות בדיוק כמו בנות. ואז זה משתנה קיצונית. או שאנחנו הבנים פשוט לומדים להסתיר. להחביא חולשה ופגיעות. להתקשח. ללבוש כל בוקר את הזיפים והחליפה ולהעמיד פני גבר. אבל בפנים הילד הקטן צורח.

— Ran Sarig (@Ransarig) August 26, 2022

עוד ב-

רן שריג הסתבך: הקטינה לא הפסיקה לבהות בי

לכתבה המלאה

לסיום הסביר: "ועדיין, היו פה גילויים נהדרים של אור. של שפיות. ואני זוכר כל אחת ואחד מכם. הבוקר כבר נקשר פה שמי לרצח אישה ולא יכולתי יותר. מבקש שהמקרה הזה יזכיר לכל שולפי הקילשונים השנונים: כשמגיעים למצב שמחסלים אדם, ובטח כשמאשימים אותו בתוקפנות מינית, תחשבו פעמיים, תזכרו שאנחנו לא יודעים כלום".