את המסחר במניות הבנקים צריך בחודש ינואר לחלק לשבועיים הראשונים ולשבועיים האחרונים. בשבועיים הראשונים של החודש, המסחר התנהל בסך הכל בסדר, או נכון יותר בהתאם לתחזיות הוורודות לכלכלה הישראלית. בשבועיים שלאחר מיכן התהפכו היוצרות ויצא מכתב הכלכלנים כשלאחריו הגיעה פגישת נתניהו עם בכירי הכלכלה המקומית ובינהם מנהלי הבנקים ואז התחילה לצבור תאוצה מחאת ההייטקיסטים.

אם כן, איך זה השפיע על המסחר במניות הבנקים? באופן עקרוני החשש בשוק ההון הוא מפני נקמנות של המשטר החדש בישראל. נקמנות שתופנה לכל מי שאמר משהו שלא מצא חן בעיני מישהו בפגישת נתניהו-ראשי הכלכלה. חשש מפני נקמנות בעולמות ההייטק ומכאן חשש מכל מי שקשור אליהם. אה ותו לא.

בכל מקרה נחזור למניות הבנקים. שני בנקים עובדים חזק מאוד עם תעשיית ההייטק הישראלית. אלה פועלים ודיסקונט. כל אחד כפי גודלו. הסיבות לכך פשוטות. מדובר בשני בנקים עם נציגות משמעותית בארה"ב ועם קשר מצוין עם עולם ההשקעות הסחיר והלא סחיר ומכאן אם נוסיף את יכולות התפעול המרשימות של שני הבנקים האלה הרי שנגיע למסקנה שפגיעה קשה מידי בתעשיית ההייטק תפגע יותר בשני הבנקים האלה מאשר בבנקים אחרים.

דיסקונט נפגע יותר מפועלים בעיקר לאחר שהתברר כי הממשלה החדשה תומכת בהחלטת הממשלה הקודמת, משמעות הדברים היא היפרדות של דיסקונט מחברת כרטיסי האשראי כאל, מה שאומר שהבנק יצטרך מהר למצוא מקור רווח חדש תחת זה של כאל.

עוד ב-

דירוג מניות הבנקים: זה הבנק שעשה את התשואה הטובה ביותר

לכתבה המלאה

צריך לזכור שבשל השינויים שעוברים על תעשיית כרטיסי האשראי (רכישת MAX על ידי כלל ביטוח והמו"מ בין ישראכרט לחברת הביטוח הראל) הרי שנראה כי מכירה ישירה של כאל לחברת ביטוח אחרת (נניח הפניקס שאיבדה את עסקת ישראכרט) יכול דווקא להניב לדיסקונט רווח הון לא רע מהמכירה, אבל השאלה הגדולה תהיה מקור הרווח המתמשך לאחר ההיפרדות מהבנק וכאן המשקיעים כבר התחילו לתמחר את הסיפורים האלה.