שנה מעניינת עברה על המערכת הבנקאית. הריבית התחיל לעלות וזה מצויין למערכת. מאידך הכלכלה התחילה לעורר חרדות/ חששות מפני גלישה להאטה שלא לומר מיתון וזה רע למערכת. בין אלה לאלה היו את בעלי המניות שרוצים דיווידנדים והפיקוח על הבנקים שמנסה להקשיח את מדיניות החיתום ולמתן את תאוות הדיווידנדים וזה יצר שנה מעניינת למערכת.

עוד כמה דברים מעניינים נכנסו השנה למערכת הבנקאית והכל מכוון להגברת התחרות. היו אלה רפורמת הבנקאות הפתוחה וה"ניוד בקליק" וה"עקוב אחרי" וכל הטוב הזה וזה הכניס את המערכת ללחצים מהסוג שלא תמיד הכירה. ואם הכירה, בטח לא כמו שהרפורמה הזו הכניסה אותה.

המערכת הבנקאית מאופיינת במספר סוגים של שחקנים. יש את הבנקים פועלים ולאומי שפונים לכל הלקוחות האפשריים עם כל השירותים האפשריים וכן הלאה. יש את מזרחי שמכוון את עצמו למשקי הבית המבוססים יותר במעמד הביניים, נותן שירות שלם ומלא וכן הלאה. יש את בנק דיסקונט שעובר טלטלה ניהולית לא פשוטה וממקום לא מזהיר שהיה בו עד כניסת לילך אשר-טופלינסקי (אורי לווין החליף אותה) למקום שונה לגמרי שמתחיל להריח כמו בנק שחוזר לעצמו.

ויש את הבנק הבינלאומי. הבנק השמרני ביותר במערכת. מדובר בבנק קטן (יחסית) שפונה לכלל משקי הבית אבל מכוון למשקי בית שיש להם אוריינטצייה של השקעות פעילות. כלומר שוק הון וכן הלאה וכאן הבינלאומי יודע לשחק משחק בלידה של בנק הפועלים. הבינלאומי, הוא שמרן במתן אשראי גדול. הוא כמעט לעולם לא יוביל עסקאות אלא ייקח בהם חלק (תוך שחיקת הרווח). אבל כל אלה עושים את הבנק הבינלאומי למעניין.

בשנה מעניינת בשווקים הפיננסיים המשקיעים גילו מחדש את הבנק הבינלאומי וכאן היה להם קל מאוד לחפש (ולמצוא) את המניה ש הבנק השמרן ביותר במערכת. לאחר מכן ובמקום השני נמצא בנק הפועלים. בנק הפועלים עבר עשור לא קל שהסתיים אי שם לפני 4 שנים (לערך). דב קוטלר נכנס לנהל את הבנק והתחיל לעשות בו סדר ולדחוף אותו לתהליכים לא פשוטים שהיה חייב לעבור, לא רק כדי לשמור על מעמדו אלא כדי לשרוד.

קוטלר ניער את הבנק ואת התוצאות רואים בדו"חות הכספיים והמשקיעים מסתתבר, אהבו את העבודה של בנק הפועלים ומכאן התשואה החיובית של המניה בשנה החולפת. 

בנק מזרחי שאהוב בדרך כלל על המשקיעים עובד כמו מכונה. יש תוכנית אסטרטגית ועומדים בה ומכאן היה חשש בקרב המשקיעים שהבנק לא ינצל הזדמנויות ולא יפגין גמישות ניהולית וכאן צריך להיות הוגנים - זה לא קרה ונכון לעכשיו בנק מזרחי מתנהג כפי חלקו במערכת. כלומר, הפגין את הגמישות בקבלת החלטות מתי שחשב שנכון ושמר על חלקו ועל מעמדו בעולם המשכנתאות.

נעבור לדיסקונט. בנק דיסקונט עובר שינוי ארגוני משמעותי ולכן באופן טבעי לעבור תהליך כזה ולהיכנס לעולם כלכלי מוזר (ריבית עולה, סיכון למיתון וכן הלאה) מאת לך את הקצב. דיסקונט הצליח לצמוח בכל פרמטר וזה חשוב לבנק שהיה במשבר עמוק כל כך וכל כך הרבה שנים. אבל עדיין המשקיעים חוששים מהאטה בקצב של הצמיחה הזו ומכאן ביצועי המניה.

עוד ב-

הרבעון של סמדר: הבנק הבינלאומי פותח פער על המתחרים

לכתבה המלאה