מדדים ומחקרים

מחקר: שיעור הדתיים המתחילים לימודים לתואר ראשון, גבוה משל החילונים

היקף הבוגרים ממוסדות החינוך ממלכתי-דתי שהתחילו תואר ראשון תוך עשור עומד על כ-50%, לעומת כ-46% מהחינוך הממלכתי. וגם: נתוני הנשירה והתחומים המועדפים של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי

כפיר אדר |  1
חרדי (צילום pexels)
מחקר חדש בנושא: "הציבור הדתי-לאומי במוסדות ההשכלה הגבוהה: תמונת מצב ומגמות", מאת אריאל פינקלשטיין, הסוקר את המשך הלימודים של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשנים 2018-1989 במוסדות ההשכלה הגבוהה (ללא האוניברסיטה הפתוחה), מצביע על עלייה משמעותית בשיעורם במוסדות האקדמיה בישראל. המחקר גם הצביע על כך ששיעור הדתיים המתחילים לימודים לתואר ראשון, גבוה משל החילונים.
במחקר תואר כי לאורך השנים חלה עלייה משמעותית בשיעור הלומדים בהשכלה הגבוהה, ובפרט בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי: בעוד מקרב בוגרי שנתון 1989 בחינוך הממלכתי-דתי 28.2% התחילו תואר ראשון בטווח של 10 שנים מסיום התיכון לעומת 34.8% מבוגרי החינוך הממלכתי, בקרב בוגרי שנתון 2008 עשו זאת 49.6% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת 46.3% מבוגרי החינוך הממלכתי (עלייה ריאלית של 76% תוך שני עשורים בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת 33% בקרב בוגרי החינוך הממלכתי).
עוד ניתן להבחין במחקר ששינוי המגמה חל באופן הדרגתי בשני העשורים האחרונים, כך שכיום, כאמור, שיעור הדתיים המתחילים תואר ראשון גבוה יותר משיעור החילונים. במשך שני עשורים שיעור הממשיכים לתואר ראשון בטווח של עשר שנים מסיום התיכון מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי עלה מ-28.2% ל-49.6% (עלייה ריאלית של 76%!) בעוד בקרב בוגרי החינוך הממלכתי העלייה הייתה מ-34.8% ל-46.3% (עלייה ריאלית של 33%).
בנוגע לנתוני הנשירה, לדברי פינקלשטיין מדובר בסוגיה מורכבת וקשה להגדרה כאשר ישנם סטודנטים המפסיקים את לימודיהם לתקופה ולאחר מכן חוזרים ללמוד, כך שעל מנת להגדיר נשירה יש לקבוע טווח שנים מעת התחלת התואר שלאחר שעברו סטודנט שלא סיים את התואר ייחשב כמי שנשר. הדבר מביא לכך שאין הגדרה אחידה ומקובלת לנשירה מלימודים אקדמיים. בגרף שצורף נראה כי שיעורי הנשירה של בוגרי חינוך ממלכתי-דתי גבוהים יותר מאשר אלו של בוגרי החינוך הממלכתי בכל סוגי המוסדות. שיעורי נשירה גבוהים במיוחד ניתן לראות בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי במכללות להוראה: 49% לעומת 35% בקרב גברים בוגרי החינוך הממלכתי.
בנושא תחומי הלימוד וההבדל בין הבוגרים, התחום הבולט ביותר בשיעור גבוה יחסית של בוגרי חינוך ממלכתי-דתי הלומדים אותו הוא תחום החינוך: 14.7% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי לומדים את תחום החינוך לעומת 4.6% מבוגרי החינוך הממלכתי, כך ששיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי גבוה קצת יותר מפי 3 משיעור בוגרי החינוך הממלכתי דתי בתחום זה. כמו כן, 27.6% מבין הממשיכים לתואר ראשון מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי עושים זאת בתחום החינוך. תחום נוסף שבו ישנה דומיננטיות של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הוא תחום מקצועות העזר הרפואיים (סיעוד, ריפוי בעיסוק וכדומה): 3.2% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי לומדים מקצוע זה לעומת 1.9% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 1.68).

מנגד, התחומים שבהם בולט שיעור נמוך במיוחד של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הם בעיקר תחומי המדעים המדויקים: מתמטיקה ומדעי המחשב, מדעי הטבע, הנדסה ואדריכלות. כך, בתחום ההנדסה והאדריכלות שיעור בוגרי החינוך הממלכתי עומד על 9.5% לעומת 7.5% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי. בתחום מדעי הטבע שיעור בוגרי החינוך הממלכתי עומד על 3.3% לעומת 2.2% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי, ובתחום מתמטיקה ומדעי המחשב שיעור בוגרי החינוך הממלכתי עומד על 3.6% לעומת 2.4% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי. כמו כן, גם בתחום האמנות ואומנויות ניתן לראות פער משמעותי: 2.4% מבוגרי החינוך הממלכתי המשיכו ללימודים בתחום זה לעומת 1.1% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי, יותר מפי 2.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    החינוך הממלכתי דתי
    פלוני 10/2020/19
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ברור שמספר הסטודנטים מהממלכתי דתי גבוהים יותר הן הם מקבלים מלגות גבוהות והממשלה מממנת להם את הלימודים. המפלגות הדתיות דואגות למגזר שלהן ודואגות לתקציבים גבוהים בכל תחום. והממשלה שחפצה ביקרם דואגת לתקציבים.
    סגור