סוף שבוע שני של חזרת חטופים מעלה את תחושת האופטימיות, ומשכיח, ולו לזמן קצר, את זה שביהודה ושומרון השטח עדיין תוסס, שצה"ל נאלץ לא לסגת מלבנון כמתוכנן, ושגם פתרון ארוך טווח בעזה עדיין רחוק מעמנו. עסקים בצפון חוזרים לפעול באופן הדרגתי, התיירות הפנימית גדלה, והמחסור בכוח אדם עדיין בולט. מספר הנעדרים משוק העבודה מסיבות כלכליות (ביניהם המפונים) ירד לפחות מ- 18 אלף איש, מספרים שדומים כבר לאלו שראינו טרם המלחמה.

על פי הניתוח של בנק הפועלים, הקדמת הרכישות לקראת סוף שנת 2024 בשל עליית המע"מ בתחילת 2025, יוצרת נקודת השוואה גבוהה לרבעון הראשון של השנה. בנק ישראל מעריך שהעלייה ברכישות בכרטיסי האשראי בחודשים נובמבר-דצמבר הגיעה ל-3.0% (לא במונחים שנתיים). ביצועי שיא היו גם בשוק המשכנתאות – 13.8 מיליארד שקל. מגמות אלו צפויות להשתנות בחודש ינואר, ובהמשך השנה. ככל שיתרבו חברות התעופה שיחזרו לטוס לישראל, נראה גם הסטה גוברת של צריכה לחו"ל.

בדרך כלל כששיעור המע"מ עולה, חלק מהעסקים מעלה את המחיר בהתאם לשינוי במע"מ, וחלק אף דוחה את מועד העלייה. העלאת המע"מ בתחילת השנה לוותה בשורה של מסים נוספים, ארנונה, חשמל, מים, כך שבהרבה מקרים עסקים ניצלו את מועד עליית המע"מ ואת תחילת השנה, לעדכון כלפי מעלה של מחירים אף מעבר לעליית שיעור המע"מ. לאור זאת בבנק הפועלים מעלים את תחזית מדדי המחירים לחודשים ינואר ופברואר ל-0.6% ו-0.3% בהתאמה. תחזית האינפלציה שנה קדימה עולה אף היא ל-2.8%. מחירי הטיסות צפויים לרדת בעקבות הפסקת האש, אך קשה לדעת עד כמה זה יבוא לידי ביטוי בשיטת המדידה של הלמ"ס.

עד כמה ישפיעו המכסים וההגבלות על הסחר בעולם, אם אכן יתממשו, על המשק הישראלי. ישראל לא נוטלת חלק ישיר במאבקים האלו, ובבנק די במעמד של צופים מהצד, אבל זה לא אומר שלא ניפגע בצורה כזו או אחרת. ישראל נהנתה לאורך השנים מתהליך הגלובליזציה בעולם, וכל פגיעה בסחר העולמי או בהשקעות, תשורשר בצורה כזו או אחרת למשק הישראלי.

לדוגמא, עשויים לראות ירידה בביקוש לרכיבים אלקטרוניים ושירותי הייטק אחרים. בצד של המחירים, זה אולי משפר באופן יחסי את האטרקטיביות של ישראל בעיני חברות יצואניות בעולם, אבל גם במקרה זה לא בטוח שזה יתבטא בשורה התחתונה בירידות מחירים, לכל היותר ניתן לומר שלחצי האינפלציה בישראל יהיו מתונים יותר מאלו שבעולם.
השווקים מתמחרים עתה הפחתת ריבית אחת בלבד השנה, ורק במחצית השנייה של השנה. הצפי לירידות ריבית התמתן, בין השאר על רקע ציפיות לסביבת אינפלציה וריבית גבוהה יותר גם בארה"ב. פרמיות הסיכון של מדינת ישראל, כפי שהן נגזרות משוק האג"ח, היו יציבות סביב 120 נקודות בסיס לטווח של עשר שנים. לאור הצפי לאינפלציה גבוהה ברבעון הראשון של השנה, בפועלים גם מעריכים שירידת הריבית הראשונה תידחה למחצית השנייה של השנה, אך תיתכן יותר מירידת ריבית אחת עד לסופה.

גלובלי
השבוע הראשון לכהונתו השנייה של טראמפ בבית הלבן הביא לכותרות רבות בנושאים כמו מדיניות הגירה, מכסים ומיסי חברות, אך סימני השאלה לגבי מימושן נותרו פתוחים. השבוע האחרון הסתיים בעליות שערים בארה"ב, בין היתר בשל סימנים לכך שהנשיא יאמץ גישה מתונה יותר לגבי הטלת מכסים, כמו גם כותרות נוספות שסיפק הנשיא הנכנס כמו דרישתו מהפד להורדות ריבית מהירות. בארה"ב מדד ה-S&P500 ומדד הנאסד"ק עלו בשיעור של כ-1.7%. באירופה מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-1.4%. מדד הקאק בצרפת עלה ב-2.8% והדאקס בגרמניה עלה ב-2.4%. באסיה, מדד הניקיי ביפן עלה בשיעור 3.9% ובסין מדד שנחאי עלה ב-0.3%.

בשבוע האחרון נרשמה יציבות בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עמדה על 4.62% והתשואה לשנתיים עלתה על 4.27%. מחיר הנפט ירד בשבוע האחרון לרמה של 78 דולר לחבית מסוג ברנט, על רקע קריאותיו של הנשיא טראמפ להוזלת מחירי הנפט בעולם, ואילו מחיר הזהב הוסיף לעלות גם בשבוע האחרון והשלים עלייה של 6.4% מתחילת השנה.

על אף הכרזותיו של הנשיא טראמפ, שוק ההון צופה שהריבית בארה"ב תרד באופן מתון בלבד השנה. עם זאת, בגוש האירו, ובמדינות מפותחות רבות אחרות כמו קנדה, בריטניה, אוסטרליה, הריבית צפויה להוסיף ולרדת בקצב מהיר יותר. בארה"ב השוק לא צופה כעת הפחתת ריבית בהחלטה של חודש ינואר, והערכה היא שפעימת הריבית הבאה תהיה לקראת אמצע השנה. השוק מעניק הסתברות של כ- 70% להפחתה נוספת של הריבית לרמה של 4.0% עד לדצמבר 2025. לעומת זאת, ה-ECB צפוי להוריד את הריבית ביום חמישי הקרוב לרמה של 2.75% והשווקים מגלמים שתי הפחתות ריבית נוספות במרץ וביוני, ובהסתברות של כ-50% הפחתה נוספת לקראת סוף 2025, כך שהריבית תעמוד בסוף השנה על רמה 2.0%.

האינדיקטורים הכלכליים האחרונים בארה"ב הצביעו על מגמה מעורבת. מספר דורשי דמי אבטלה ראשוניים עלה בשבוע האחרון ב-7 אלף לרמה של 223 אלף, ובמספר דורשי דמי אבטלה מתמשכים נרשמה עליה לרמה גבוהה יחסית של 1.9 מיליון, הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת שנת 2022. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד החודש בניגוד לציפיות. עיקר הירידה נרשמה על רקע ירידה של כ-4 נקודות במדד למצב השוטף, אך גם מדד הציפיות ירד החודש בנקודה אחת. ציפיות האינפלציה העולות מהסקר נותרו גבוהות, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נותרו ברמה של 3.3% והציפיות לטווח של חמש עד עשר שנים ירדו מעט לרמה של 3.2%.

מדד מנהלי הרכש (PMI) למגזר התעשייה עלה בינואר ועבר להצביע על התרחבות בפעילות ברמה של 50.1 נקודות, ואילו המדד למגזר השירותים ירד אך הוסיף להצביע על התרחבות בפעילות ברמה של 52.8 נקודות. בשוק הנדל"ן נרשמה מגמה חיובית כשהמכירות של בתים קיימים עלו בדצמבר ב-2.2%, לקצב שנתי של 4.24 מיליון עסקאות, עם זאת, למרות עלייה של 9.3% בשנת 2024, רמת העסקאות עדיין נמוכה מאוד יחסית לעבר. השבוע יתפרסם האומדן הראשון לנתוני הצמיחה לרבעון הרביעי של 2024 ואלו עומדים על שיעור גבוה של כ-2.7%. אנו מניחים שהצמיחה ברבעונים הקרובים תתמתן מעט, אך תישאר ברמה גבוהה יחסית של כ-2.3%.

גוש האירו- אומדנים ראשוניים למדד מנהלי הרכש לחודש ינואר בגוש האירו הצביעו על מגמה מעורבת. המדד למגזר עלה החודש מעט יותר מהצפי לרמה של 46.1 נקודות, אך הוא עדיין מצביע על התכווצות בפעילות, ואילו המדד למגזר השירותים ירד מעט החודש אך הוא ממשיך להצביע התרחבות בפעילות ברמה של 51.4 נקודות.

עוד ב-

בנק הפועלים הכריע: זה היו"ר החדש שנבחר בהפתעה לג'וב הנוצץ

לכתבה המלאה

יפן- הבנק המרכזי של יפן העלה בשבוע את הריבית לרמה של 0.5%. זוהי העלאת הריבית השלישית שנרשמה בשנה האחרונה, לאחר שבמרץ 2024 הריבית עמדה בשיעור של 0.1%-. העלאת הריבית ביפן הגיעה על רקע העלייה בסביבת האינפלציה- אינפלציית הליבה הגיעה בדצמבר לרמה של 3.0%. תשואת אג"ח ממשלת יפן לשנתיים הגיעה לרמה של 0.71%, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2008.