ועדת הכספים החלה לדון היום (שני) בסעיפים 11 ו- 13 (שינוי מודל החשבוניות הפיקטיביות) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), הסעיפים עוסקים ב"חוק החשבוניות" שנועד להילחם בהון השחור ואושר במסגרת חוק ההסדרים לשנים 23-24, לאחר דיונים ארוכים ואינטנסיביים בוועדת הכספים.

החוק קובע שינוי הליך הוצאת חשבונית מס בגין עסקה, כך שנדרשת התקשרות אונליין עם רשות המיסים בגין עסקאות בסכומים מוגדרים ומעלה, במטרה למנוע הוצאת חשבוניות פיקטיביות. לאחר חששות מצד המגזר העסקי כי החוק יביא לרגולציה קשה ולפגיעה בעסקים, ובתום מספר דיונים, סוכם לדרישת הוועדה, כי החוק יחול כהוראת שנה ל-5 שנים, כאשר בתחילת התקופה הוחל פיילוט בן שנה ללא צעדים שעלולים לפגוע בעסקים. כן נקבע הסכום בגינו יופעל המנגנון (25,000 שקל) בתקופת הפיילוט, עם התכנסות מדורגת לאורך השנים, עד לסכום שהוצע בתחילה בהצעת החוק בשנה החמישית (5,000 שקל). 

במסגרת שנת הפיילוט שנקבעה לשנת 2024, נקבע כי יוקצו מספרי חשבוניות לכל, ללא שיקול דעת למנהל רשות המיסים. כן נכללה בחקיקה אפשרות של הארכת הפיילוט במידת הצורך, וכי במידה וזה לא יוארך תחול כניסה למתווה מלא עם סנקציות וכל הקבוע במסגרת החוק. בנובמבר האחרון אישרה הוועדה צו הקובע כי החוק יעבור בתחילת 2025 משלב הפיילוט לשלב המניעה, וכן כי הסכום ירד ל-20,000 בשנת 2025, 15,000 בשנת 2026, 10,000 בשנת 2027 ו-5,000 ש"ח בשנת 2028, עם שיקול דעת לרשות המיסים שלא להקצות מספר. אנשי הרשות ציינו כי ההערכה היא שהצעד יכניס בשנת 2025 כמיליארד וחצי שקל לקופת המדינה.

הצעת החוק שנידונה היום, מבקשת לקפוץ למדרגה האחרונה שאמורה להיכנס לפי המתווה המקורי לתוקף רק בשנת 2028, ולהקטין את הסכום ל-5,000 שקל. ברשות המיסים הציגו כי עד כה 260,000 עוסקים וחברות הפיקו חשבוניות מס וקיבלו מספרי הקצאה, וכי מידי יום מופקים בממוצע כ-50,000 מספרי הקצאה. כן הוצג כי 95% מכלל בקשות ההקצאה מתקבלות באמצעות מערכות דיגיטלית – תוכנות המשמשות את בתי העסק להנהלת חשבונות, כאשר העוסקים רק מתבקשים להירשם למערכת, וכי 5% מכלל בקשות ההקצאה מתקבלות באמצעות אפליקציה ייעודית.

כך הציגו ברשות המיסים כי כתוצאה מהורדת הסכום ל-5,000 יתווספו למודל כ-24,000 עוסקים וחברות המפיקים מעל ל-10 חשבוניות בשנה, כאשר כ-9,000 כבר נרשמו וולונטרית, כך שרק 15,000 עוסקים  וחברות שידרשו לבצע רישום, נוסף ל-260,000 שכבר רשומים כאמור.  ברשות ציינו כי המטרה בבקשה להוריד את הרף ל-5,000 שקל, הינה למנוע תמריץ להפיק חשבונית פיקטיבית גם בחשבוניות בסכומים נמוכים יותר.

ברשות ציינו כי החשש לתקלות נרחבות שיגרמו לשיבוש הפעילות במשק התבדו, כאשר לא נרשמו כלל תקלות במהלך השימוש במערכת, והציגו כי מאמצע חודש יוני ועד לאתמול, סה"כ מחזור עסקאות שהתגלו כפיקטיביות עומד על 49,128,786,688 שקל, כאשר מתוך כך נגזר סה"כ מע"מ עסקאות שהתגלו כפיקטיביות בגובה 8,351,893,737 שקל. כך ציינו ברשות כי 8 מיליארד השקלים מופנים לפשיעה, וכי באכיפה לאחר הוצאת החשבוניות הצליחו ברשות להציל רק חלק מהכסף, לאחר שמספרי הקצאה שהוקצו כבר נוכו.

לשאלות ח"כ חמד עמאר בדבר ענישה של גורמים שהפיקו חשבונות אלה, ציינו ברשות כי בוצעו חקירות, הוגשו כתבי אישום וסוקלו תיקים, אך אין בידי כוח האדם הקיים כדי להתמודד עם היקפי התופעה כאשר מדובר בכ-2,500 חברות שעוסקות בפעילות העבריינית, וכי החקיקה מביאה למניעה, והורדת גבוה החובה במסגרתה, תביא למניעה גבוהה בהרבה. 

ברשות המיסים הציגו נתונים לפיהם העבריינים המפיקים חשבונות פיקטיביות החלו להפיק חשבוניות נמוכות יותר מגובה הרף המרבי בחוק על מנת לעוקפו, כאשר הם מפצלים את הסכומים למספר חשבוניות, וכי בהשוואה של 7-10/23 לתקופה המקבילה של 2024, התגלה גידול בכמות חשבוניות שסכומן בין 5 ל 25 אלף בענפים עתירי פיקטיביות: בענפי כ"א – גידול של 10%, בענף ניהול עסקי – 10%, ובענף הובלות – 7%. 

ברשות ציינו כי הם פעלו ככל הניתן על מנת שהעלות עבור העסקים תהייה מינימום, וכי בכוונתם להמשיך ולסייע בכל שלב הרישום, וכי הצורך להכניס את העסקים הקטנים יותר למעגל חוק החשבוניות, הכרחי על מנת לעצור את ארגוני הפשיעה, כאשר העמדת הרף על 5,000 שקל לחשבונית תהייה לא כדאית עבור ארגונים אלה.  כן הציגו מקרה בו עוסק אחד הוציא 720 חשבוניות בתוך 10 ימים, בסכומים של פחות מ-25,000 שקל. 

עו"ד שלומית ארליך, יועמ"ש ועדת הכספים "בסופו של דבר נקבע מתווה, לאחר שנעשו ישיבות רבות בנושא, זה נושא שלקח כמה שנים להביא אותו לדיון בוועדה, שמעתם את כל ההתנגדויות, באו והציפו את הקשיים. יש גם את הפן הנוסף, העלויות שזה משיט על הציבור, בנוסף הייתה אמורה להיות שנה של פיילוט והושלמה חצי מהתקופה, בתחילה הייתה בעיה של התחברות למערכת, היו קשיים בתחילת הדרך, נכון שלאחר מכן זה עבד חלק, אבל הייתה מחצית מהתקופה, ועכשיו אתם מבקשים לשנות מתווה שהיה אמור לפעול עד 28, ואפילו לא לחתוך אותו אלא לקפוץ לנקודת הסוף. בהתחשב שהפיילוט הסתיים לא מזמן, למה לא לאפשר מהלך הדרגתי גם לעוסקים וגם מבחינת הטלת עלויות על העוסקים, לפזר לאורך שנים ולמנוע פגיעה?". 

ברשות המיסים הוסיפו וציינו כי הקדמת ההכנסות הכרחית גם נוכח הוצאות המלחמה, כי החשש שהמערכת לא תתפקד התבדה, וכי הרצון היה לפעול נגד ההון השחור, ולא לפעול בהעלאת מע"מ וצעדים נוספים שישיתו את העלויות על עסקים לגיטימיים במשק. כן ציינו ברשות כי לטובת עסקים קטנים קיימת האפליקציה הייעודית להפקת החשבוניות.  במהלך הדיון העלה ח"כ נאור שירי את סוגיית מיסוי תאגידי הטכנולוגיה, דוגמת גוגל, מטא, אמזון ואחרים, וציין כי ביקש בעבר מספר פעמים מהאוצר הסברים לשאלת מיסוי תאגידים אלה בישראל. באוצר הציגו כי ישנם פרמטרים שונים הנבחנים בעת מיסוי, וציינו כי יעבירו לוועדה תשובות לעניין הסוגיה. 

עוד ב-

רשות המסים עלתה על השיטה: עסק הקעקועים המוכר הסתבך

לכתבה המלאה

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אתם באים עם הצעה למתווה לאחר מתווה שקבענו לא מזמן, ושמענו את הבעיות שעולות מצד העסקים, תגידו שקופת המדינה ריקה ואנחנו רוצים כסף. אנחנו מבקשים תשובות לשאלות לגבי האכיפה וכתבי האישום, תשובות לעניין מיסוי תאגידי טכנולוגיה, וכן תשובות לבקשות העסקים לתיקונים ותקופת הכניסה של החוק לתוקף".