בישראל נרשמת מגמה בולטת של צבירת נכסים פיננסיים זרים, מגמה שהאיצה מאז פרוץ המלחמה, כך מדווחים כלכלני בנק ישראל בדוח היציבות למחצית הראשונה של 2024. משקי הבית הגדילו את אחזקותיהם בנכסים פיננסיים זרים, ובמיוחד דרך קרנות נאמנות, שם נרשמה עלייה בהשקעות בניירות ערך נגזרים.

סגנון השקעה זה, הכולל נגזרים ולא אחזקה ישירה בנכסי הבסיס, מעלה את סיכון הנזילות לאג"ח ממשלתיות, שמשמשות כבטוחות לנגזרים אלו. במקרה של ירידה חדה במחירי הנכסים הזרים, ייתכן שהדבר יוביל ללחצים למכירת אג"ח ממשלתיות ולרכישת מט"ח, כפי שקרה בתחילת משבר הקורונה.

במקביל, מדדי המניות המקומיים הציגו ביצועים נמוכים יותר בהשוואה למדדים של מדינות מפותחות, במיוחד לאור התשואות החיוביות בשוק האמריקאי. הפער נמשך במהלך 2023 והוסיף להתרחב במחצית הראשונה של 2024, בעיקר בהשוואה לשוק האמריקאי. זאת, בין היתר, בשל התשואות הנמוכות שרשם מדד ת"א 125 כולל מניות נדל"ן שהציגו תשואות נמוכות, בעוד שמניות הייטק, שהיו בעלות ביצועים טובים יותר, תפסו במדד משקל נמוך יותר.

ההשקעה בנכסים זרים אינה מוגבלת למשקי הבית, גם הגופים המוסדיים הגדילו את אחזקותיהם בנכסים פיננסיים זרים, בהיקף שהגיע ל-41% מסך הנכסים המנוהלים על ידי אותם גופים. מגמה זו נמשכת מאז פרוץ המלחמה והתרחבה עם הזמן, כשהיא בולטת במיוחד בקרב קרנות נאמנות, שם משקי הבית הם אלה שמקבלים את החלטות ההשקעה ולא מנהלי הקרנות.

(הנתונים מתוך דוח היציבות למחצית הראשונה של 2024, בנק ישראל)

החשיפה לחו"ל הניבה במהלך השנתיים האחרונות תשואה גבוהה לתיק הנכסים של הציבור בזכות העליות במדדים בחו"ל בהשוואה למחירי הנכסים בשוק המקומי. עם זאת, היקף ההשקעות במדדי מניות חו"ל באמצעות חוזים עתידיים מגביר את הסיכון למשבר בשוק ההון והמט"ח.

עוד ב-

בנק ישראל מזהיר: המערכת הפיננסית יציבה – אבל עד מתי?

לכתבה המלאה

במסגרת דוח היציבות למחצית הראשונה של 2024, סוקרים כלכלני בנק ישראל את ההתפתחויות הפיננסיות בתקופה זו לאור מלחמת "חרבות ברזל" והתרחבותה.