מדדים ומחקרים

מדינה בחרדה: זינוק של 204% ברכישת תרופות הרגעה החל מה-7 באוקטובר

נתונים ממחקר חדש של מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) חושפים מגמה מדאיגה. ה-7 באוקטובר הוביל לסיכון הגבוה ביותר לרכישת תרופות נוגדות חרדה בטווח הקצר, מכלל האירועים הביטחוניים שהתרחשו בישראל ב-19 השנים האחרונות

מערכת ice | 30/9/2024 14:24

תרופות למצבי חירום וחרדה - אילוסטרציה (צילום freepik, פלאש 90/ חיים גולדברג)

נתונים ראשוניים ממחקר חדש של מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM), אשר טרם פורסם בירחון רפואי עם ביקורת עמיתים, הוצגו בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, מעלים כי על בסיס ניתוחי הדאטה הרפואי שנאסף מ-19 השנים האחרונות, בעתות מתיחות ביטחונית הרכישה של תרופות הרגעה קצרות-טווח במרשם עולה באופן משמעותי.

ה-7 באוקטובר הוביל לסיכון הגבוה ביותר לרכישת תרופות נוגדות חרדה בטווח הקצר, מכלל האירועים שנבדקו ב-19 השנים האחרונות, לרבות מלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן ושומר חומות. במסגרתו, הסיכון לרכישת תרופות הרגעה לראשונה עלה ב-204%.

הנתונים הוצגו במושב בנושא הקשר שבין בריאות הנפש, סביבה, וטראומה מתמשכת בזמן מלחמה, בהנחיית ד״ר פטלון, מנהלת המכון, בו שורה של חוקרים מובילים תחום אשר בחנו יחד את ההשפעות של גורמים סביבתיים ואירועים ביטחוניים על בריאות הנפש.

מנתוני המחקר הרטרוספקטיבי שערך מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) באישור ועדת אתיקה (הלסינקי) על דאטא מותמם של מעל מליון חברי מכבי בני 21 ומעלה, בהובלת ד"ר טל פטלון, לקחו החוקרים את מדינת ישראל כמקרה בוחן לכיצד תנאים סביבתיים כדחק לאומי ועתות משבר לאומיות משפיעים על תחושת דחק אישית, בתקנון למאפיינים סוציודמוגרפיים כמו גיל, מין, אזור מגורים, מצב סוציואקונומי, מגזר ושימוש קודם בתרופות פסיכיאטריות. המחקר בחן את דפוסי ההתמודדות התרופתיים ב-19 השנים האחרונות, כולל ה-7 באוקטובר, על-ידי בחינת מספר הרכישות של תרופות נוגדות חרדה במרשם לאורך השנים.

עוד עולה מהמחקר כי:
הסיכון לרכישת תרופת הרגעה קצרות טווח במהלך מבצע ביטחוני הוא גבוה ב-14% מאשר בשגרה. במהלך מלחמת לבנון השנייה, הסיכון לרכישת תרופות נוגדות חרדה עלה ב-27%. עם אירועי ה-7 באוקטובר חלה עלייה חסרת תקדים, עם התגברות הסיכון לרכישת תרופות הרגעה ב- 204%.

במהלך מלחמת לבנון השנייה הסיכון לרכישת תרופות הרגעה בקרב תושבי הצפון היה גבוה ב ב-39%.לעומת תושבי המרכז. במהלך מבצעים צבאיים בדרום, אצל תושבי דרום עלה ב-18% לעומת תושבי אזור המרכז.

במלחמת ה-7 באוקטובר (חרבות ברזל) העלייה ברכישת תרופות נוגדות חרדה הייתה רוחבית וכללית ודומה בכל הארץ בהשוואה לאזור המרכז. מגמות דומות מתרחשות ברכישות חוזרות של תרופות נוגדות חרדה, לאחר הפסקת שימוש של לפחות שנה.

ד"ר טל פטלון – מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM: "מה שראינו ב-7 באוקטובר היה מציאות קשה ומטלטלת של כולם – חולים ורופאים כאחד. הפנייה לטיפול תרופתי ממחישה לנו את הצורך בהתערבות טיפולים מיידית באמצעות אנשי מקצוע כמו מטפלי בריאות הנפש ועוד. זוהי גם דוגמא לאופן שבו גורמים סביבתיים יכולים להשפיע כל כך על בריאות הנפש, ולערך של רתימת דאטה רפואי להבנת התמונה וההשפעות של אותם גורמים על הבריאות ועל הצורך להקצות משאבים נוספים לטיפול".

ד"ר צבי פישל – יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש בהתייחסות לנתונים: "צריך לזכור שבזמני מתיחות ביטחונית, רופאים נמצאים באותה סביבה כמו המטופלים, וגם הם שותפים לאותה תחושת חרדה. לכן, יתכן שהיד הייתה מאוד קלה על ההדק, והיה קל לרופאים לתת תרופות למרות שזה לא היה הדבר הכי נכון לעשות, ולא סוג הטיפול שהיינו בוחרים בזמנים רגילים".

פרופ' יואב יאיר, חבר בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, חבר ביה"ס לקיימות באוניברסיטת רייכמן: "בזמן שמדברים על חינוך לאקלים. צריך לדבר גם על חינוך לאקלים בבתי ספר לרפואה. אנו כבר רואים איך שינויי האקלים משפיעים על הבריאות, דוגמא עדכנית ראינו בתל אביב בשנים האחרונות שפתאום הגיעו יתושים שבכלל חיים באפריקה. אם לא נשקלל את המשבר הסביבתי לתוך מערך השיקולים, לא נוכל להתמודד עם המשבר הסביבתי הבא שיקרה".

עוד ב-

הילד לא נרדם? כך נגרום לו וגם לנו לישון טוב יותר

לכתבה המלאה

פרופ' דורית ניצן, ראש התוכנית לתואר שני ברפואת חירום וראש מרכז המחקר לבריאות אחת וחוסן באוניברסיטת בן -גוריון, לשעבר ראש מערך החירום בארגון הבריאות העולמי: "באירופה למשל, גם האלימות הולכת ועולה ככל שהשינוי האקלימי הולך וגובר. לכן יש מקום להכשיר את הדור הנוכחי להסתכל על כל המארג הזה, כולל היבטים של התזונה שנכללים בתוך הסביבה. ולהבין שאנחנו חיים פה בשיווי משקל מאוד עדין עם כל כדור הארץ".