"המאיון העליון" הוא מונח המתייחס ל-1% מהפרטים בישראל, שלהם ההכנסות הגבוהות ביותר. לאור החשיבות הרבה שיש לפירוט ההכנסות המאיון העליון, על מנת לאמוד כראוי את אי השוויון במשק ולצורך גיבוש מדיניות המס, מפרסמת היום רשות המסים ניתוח של הכנסות ה-1% הישראלי, והשינויים שחלו בו בשנים 2013 – 2021.

הניתוח כולל התייחסות למקורות ההכנסה של המאיון העליון ותשלומי המסים על מקורות אלו, ומציג השוואה בינלאומית של שיעור הכנסתם של בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר מתוך כלל הכנסות משקי הבית, לפני ואחרי מס.

מהניתוח שנערך על ידי חטיבת תכנון וכלכלה ברשות המסים, עולה כי ישראל מאופיינת בשיעור גבוה יחסית של הכנסות המאיון העליון מתוך כלל הכנסות משקי הבית לפני ואחרי מס. חלקם של המאיון (1%), האלפיון (0.1%), והרבבון (0.01%) העליונים מתוך כלל הכנסות משקי הבית לפני מס עומדים בממוצע על 15%, 7.4% ו-3.6%, בהתאמה. לאחר מס הם עומדים על 13.2%, 6.8% ו-3.3%, בהתאמה. כלומר, צמצום חלקו של המאיון העליון בהכנסות באמצעות מערכת המס הוא נמוך יחסית.

בנוסף לכך, מהשוואה בינלאומית עולה כי מבחינת חלקו של המאיון העליון בכלל ההכנסות (לפני ואחרי מס), המהווה מדד מרכזי למדידת אי-שוויון בכלכלה, ישראל נמצאת בין המדינות האירופאיות לבין המדינות ביבשת אמריקה (צפון, מרכז ודרום). יתרה מזאת, בכל הנוגע לצמצום חלקו בהכנסות של המאיון העליון באמצעות מערכת המס, עולה מההשוואה כי ישראל דומה יותר למדינות ביבשת אמריקה מאשר למדינות האירופאיות.

עוד עולה מהניתוח כי היקף ההכנסות של המאיון העליון בתקופה הנסקרת עמד על כ-100 מיליארד שקל בשנה. ההכנסה המינימלית הנדרשת על מנת להיכלל במאיון העליון עמדה בממוצע על 1.4 מיליון שקל לשנה, וההכנסה הממוצעת למשק בית במאיון העליון עמדה על כ-4 מיליון שקל. בשונה משאר האוכלוסייה, המאופיינת בדומיננטיות של הכנסות מעבודה, כשני-שליש מההכנסות של המאיון העליון נובעות מהכנסות הוניות – בממוצע, כמחציתן מקורו בהכנסות הוניות פירותיות (דיבידנד, ריבית, שכר דירה וכו'), ומחציתן השנייה מרווחי הון ממכירת נכסים.

עוד ב-

דירוג עשירי ישראל: כמה מקומות מפרידים בין מרים אדלסון לאייל עופר?

לכתבה המלאה

סך המס (מסים ישירים על יחידים) הממוצע ששולם על ידי המאיון העליון בתקופה הנסקרת עמד על כ-25 מיליארד שקל בשנה (כ-25% מהכנסותיו), המהווים כ-9% מכלל הכנסות המדינה ממסים.