שוק העבודה בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023 היה בתעסוקה מלאה. מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בתחילת הרבעון האחרון של השנה, גרמה לשינוי חד בפעילות הכלכלית. כ-17% מהעובדים שהועסקו לפני המלחמה נעדרו ממנה באוקטובר 2023 (כולל מילואימניקים ונעדרים מסיבה אחרת).

התאוששות המשק הייתה יחסית מהירה, בתוך חודשיים בלבד עלה שיעור התעסוקה המותאם מ-54.4% ל־57.8%. ההתאוששות המהירה חרף הימשכות המלחמה מעידה על הגמישות הרבה המאפיינת את שוק העבודה הישראלי ועל יעילותו של מנגנון החל"ת. שיעורי התעסוקה המשיכו לעלות בתחילת 2024 למרות הימשכות הלחימה, אולם הם עדיין נמוכים מעט יחסית לרמתם ערב המלחמה.

העלייה בשיעור האבטלה המותאם באוקטובר, נגרמה כתוצאה מעלייה במחול"תים שהגיעו באוקטובר ל-6.4% מכוח העבודה, עד סוף השנה שיעור זה נחתך בחצי, ובתחילת שנת 2024 שיעור זה המשיך לרדת. נוסף על כך תחילת המלחמה לווה בזינוק חד פעמי בשיעור הנעדרים מסיבה אחרת, תוך חודש בלבד מספר הנעדרים מסיבה אחרת חזר להיות זניח. הרבעון האחרון של שנת 2023 לווה בשיעור גבוה של נעדרי מילואים שנע סביב 3% מכוח העבודה. שיעור זה עומד היום על פחות מאחוז מכוח העבודה.

הפגיעה בשוק העבודה בעקבות המלחמה הייתה נרחבת והקיפה עובדים רבים, אולם היא לא הייתה אחידה. עובדים משכילים נטו להיעדר פחות. עובדים במשלחי יד אשר מאפשרים גמישות תעסוקתית רבה יותר היו מסוגלים להמשיך לעבוד למרות המלחמה ולכן נעדרו בשיעורים נמוכים יותר.

שיעורי התעסוקה בכלל האזורים שפונו היו טרום המלחמה גבוהים מעט מבשאר הארץ, לעומת זאת השכר הממוצע בשדרות ובקריית שמונה היה נמוך יותר. השכר הממוצע בשאר הישובים בצפון דומה לשאר הארץ וביישובי הדרום שפונו מלבד שדרות הוא אף גבוה יותר. המלחמה פגעה משמעותית במצב התעסוקתי של המפונים. מעיבוד של משרד העבודה לשאלון שנערך בקרב המפונים עולה שרק כ-60% מהשכירים שהועסקו לפני המלחמה המשיכו לעבוד לאחר הפינוי. עצמאים רבים (76% מבין מפוני הדרום העצמאים ו-90% מבין מפוני הצפון) דיווחו על ירידה משמעותית בפעילות העסקית ועל תלות בלקוחות מהאזורים המפונים.

תעסוקתן של אימהות לילדים קטנים נפגעה בצורה משמעותית בתחילת המלחמה, אם כתוצאה מפתיחה חלקית בלבד של מערכות החינוך ואם כתוצאה מהיעדרות בני זוג רבים כתוצאה משירות המילואים. תעסוקת אימהות לילדים קטנים[1] נמוכה מתעסוקת אימהות לילדים גדולים יותר גם בזמני שגרה בכ-3 נקודות אחוז, אך בעקבות המלחמה פער זה התרחב לכ-7.5 נקודות אחוז.

בעשור האחרון שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עלה בצורה משמעותית. עלייה זו מלווה בגידול בהשכלה ובשכר, כתוצאה מכך פערי השכר בין נשים חרדיות לנשים יהודיות שאינן חרדיות הצטמצמו אך עדיין קיימים. בניגוד לשינויים אצל הנשים החרדיות, בקרב הגברים החרדים השינויים בתעסוקה ובהשכלה היו מינוריים יחסית בעשרים השנים האחרונות. פער השכר בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים התרחב. 

שר העבודה יואב בן צור: "מלחמת חרבות ברזל הובילה ברבעון האחרון לשינויים דרמטיים בשוק העבודה, ואיתם אתגרים חדשים ומורכבים. בעשור האחרון אנו עדים לשיפור משמעותי בשיעור התעסוקה ואיכותו לגבי הנשים הערביות והחרדיות ואנו נחושים להגבירו בכלל האוכלוסיות. גם כאשר המשק חזר לשיעור תעסוקה כמעט שגרתי, עדיין יש אתגרים רבים בכל הנוגע להעלאת התעסוקה, ולגיוון בה, בדגש על תעסוקה איכותית בפריון גבוה. היעדים המרכזיים שלנו בשנה הקרובה הם בין היתר הגדלת הפריון שממשיך להיות נמוך מהממוצע במדינות ה- OECD, שילוב אוכלוסיות בתת ייצוג בשוק העבודה, בדגש על גברים חרדים ומתן כלים תומכים לשילוב איכותי בתעסוקה לכלל המגזרים".

עוד הוסיף: "עלינו המשימה להתאים את שוק העבודה לאתגרי המחר, ולהתמודד עם השלכות הבינה המלאכותית והטכנולוגיות המתפתחות בקצב מהיר. אני תקווה כי נצא מתקופת המלחמה לתקופת צמיחה והתחדשות, במאמץ משותף של כולנו יחד נמשיך לבצר את כלכלת ישראל ולהזניק אותה קדימה".

מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן: "שוק העבודה הישראלי שהתמודד עם אתגרי הקורונה הגיע מוכן יותר לזעזועים שפקדו אותנו עקב מלחמת "חרבת ברזל". משרד העבודה היה הראשון להירתם ולתת מענה הן לעובדים והן למעסיקים במישורים מגוונים, בין היתר בנושאי זכויות העובדים בעת המלחמה. החל מאוקטובר 2023 אפיינו אוכלוסייה נוספת והיא אוכלוסיית המפונים. יצרנו עבורם הזדמנויות תעסוקה ויזמנו מענקי עידוד עבודה כדי להחזיר את המשק לתעסוקה מירבית".

לסיום הוסיף: "מול האתגרים החדשים, אנו עדיין באתגר של שילוב אוכלוסיות מגוונות בתעסוקה והשנה פעלנו ביתר שאת כדי להגביר תכניות תעסוקה איכותית לגברים חרדים כדי לשלבם בשוק התעסוקה במשרות איכותיות. נושא העובדים הזרים נמצא על שולחננו כל העת ואנו עמלים לייצר עוד פתרונות עבור המשק הישראלי שחסר בידיים עובדות. משרד העבודה ימשיך לספק הזדמנויות להגברת התעסוקה ולשילוב מיטבי לכלל אזרחי ישראל".

חוסאם אבו בכר, מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי וקידום תעסוקה בחברה הערבית, בתגובה ל"דוח שוק העבודה בישראל לשנת 2023": "הדו"ח שפורסם על ידי משרד העבודה מתאר את שוק העבודה בישראל לשנת 2023, אך אינו כולל את נתוני תעסוקת הערבים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר. הדו"ח מתמקד בעיקר בשינויים הכלליים בתעסוקה ואינו מציין את ההשפעה החמורה על תעסוקת הערבים.

בסקירות שקיימנו בארגון אלפנאר, נוכחנו לדעת כי הראשונים שהפגיעה בתעסוקת ערבים בשל השלכות המלחמה הייתה ועדיין פגיעה עמוקה: "הערבים הם הראשונים להיפגע בכל משבר ובמיוחד במלחמה זו, והאחרונים לצאת מהמשבר".

גברים ערבים רבים נעדרו ממקום עבודתם בחודש אוקטובר ובהמשך המלחמה, שיעור התעסוקה שלהם נשאר נמוך יחסית למרות התאוששות חלקית במשק.

ממצאי סקר כוח אדם לחודש אוקטובר 2023 של בנק ישראל הצביעו על פגיעה ניכרת בתעסוקה בחברה הערבית. בחודש אוקטובר שיעור האבטלה בהגדרה הרחבה עמד על 15.6% בחברה הערבית לעומת 8.6% בחברה היהודית. בנוסף, שיעור המועסקים שנעדרו ממקום העבודה בקרב החברה הערבית היה גבוה ב-4.5 נקודות אחוז מאשר בחברה היהודית. נתונים אלה משקפים את העובדה שכשליש מהעובדים הערבים מועסקים בענפים החשופים לירידה בתעסוקה כתוצאה מהמלחמה, כגון בנייה, מסחר ופנאי, וכן בצמצום תעסוקת ערבים כנותני שירותים לחברה היהודית.

עוד ב-

בצל המלחמה: שוק העבודה מציג נתונים מעודדים של התאוששות

לכתבה המלאה

יש לציין, כי משרד העבודה מוביל מהלכים משמעותיים לשילוב האוכלוסיה הערבית בתעסוקה, ובמיוחד תוכנית ריאן שאנו וארגונים נוספים מפעילים, אך הצלחות התוכנית מושפעות לרעה במצבי משבר.