נדל"ן ותשתיות

"סכנת חיים": הממצאים המדאיגים מאתרי הבנייה בישראל נחשפים

דוח של המרכז לבטיחות וגהות מוכיח כי חלק מהקבלנים באתרי הבנייה בישראל לא עומדים בתנאי הסף: ממנהלי עבודה שלא נמצאים באזור, ועד לפיגומים שאינם יציבים. עו"ד מומחה בתחום הבטיחות מזהיר בראיון: "מצוקת העובדים גורמת לכך שמביאים כוח אדם לא מנוסה, מה שמוביל לתאונות"
איציק יצחקי | 
עו"ד רונן ורדי (צילום shutterstock, אופק צלמים)
בסוף השבוע פרסם המרכז לבטיחות וגהות (המוס"ל) דוח מיוחד על אתרי הבנייה בישראל. לצד הירידה המשמעותית במספר הפועלים, שנבעה בעיקר מהמלחמה וההחלטה לחסום את כניסת הפועלים הפלסטינים, הדוח מצביע גם על כשלים רבים בתחום הבטיחות בעבודה. מהדוח עולים ממצאים רבים, אבל עיקרם: בני ברק מובילה במספר המקרים בהם לא נכח מנהל עבודה באתרי בנייה. בפתח תקווה השכנה, לעומת זאת, המצב טוב בהרבה - אבל יש לא מעט ערים בתחום האפור.
העובדה שאין מנהלי עבודה בחלק מהאתרים צריכה להדאיג את ראשי המשק, בעיקר בשעה שבה חלק מאתרי הבנייה נסגרו בתחילת המלחמה ואחרים - בשל בעיות בטיחות. לאחרונה סיפרו לנו יזמים כי הנוכחות של מנהלי העבודה לא מתאפשרת בשל גיוסם למילואים. קשה להאשים אותם: היצע מנהלי העבודה קטן יחסית ובעת מלחמה, קשה מאוד להתנגד לגיוסם. אלה, כמובן, אינם הממצאים המדאיגים היחידים שעולים מהדוח.
על פי הנתונים, נמצאו מעל 200 ליקויים הקשורים לסולמות, שילוט וגידור ופיגומים - אולי אחד הרכיבים המסוכנים ביותר, שגורם למותם של פועלים רבים מדי שנה. גם הציוד של הפועלים לוקה בחסר. בתחום מנהלי העבודה – נמצאו 140 מקרים שבהם הוא לא נוכח במקום. לא פחות מסוכן - נמצאו עשרות מקרים של ליקויים בעגורנים ומנופים, או בורות ומעקות שאינם תקינים.

מתוך ממצאי הדוח (המוסד לבטיחות וגהות)
עו"ד רונן ורדי הוא בעל משרד עו"ד העוסק בדיני הבטיחות פלילי ומנהלי בענפי הבניה והתעשיה ונחשב למומחה בתחום. לדבריו, "הרשויות המקומיות חייבות להכנס בפיקוח שלהן כי משרד העבודה מוגבל ביכולת שליטה".
ורדי מסביר כי הדו"ח מדבר בפני עצמו ומציג את הרשויות המצטיינות ואילו שפחות. "המשמעות היא שהרשויות צריכות להשקיע יותר בפיקוח. ברגע שמפקח מגיע ורואה עגורן צריח הוא יכול להכנס לאתר ולבקש 'סט' של דברים מינימליים, כמו מינוי מנהל עבודה, תסקיר בודק לעגורן צריח, רשתות הגנה, לראות שיש מעברים בטוחים להולכי רגל, הסדרי תנועה ועוד בדיקות בסיסיות שהן חלקן פועל יוצא של היתר הבניה שהרשות מטילה דרך היתרי הבניה הנחיות לקבלנים ועושה עליהם בקרה. דבר נוסף: יש רשויות שמשקיעות יותר בפיקוח באתרי בניה כמו רמת גן, נתניה ובת ים אבל רשויות רבות לא מפקחות מספיק".

עו"ד רונן ורדי (אופק צלמים)
מה ההבדל בין ערים חזקות לערים חלשות?
"אנו רואים שהיכן שיש אוכלוסייה חזקה יש כמויות דיווחים רבות יותר לעומת מקומות שבהן אוכלוסיות חלשות יותר ששם אין מודעות לבטיחות. ברגע שהציבור לא ערני לבטיחות באתרי בניה אז אין דיווח. היום, בשל הצפיפות באזורי ההתחדשות העירונית (כמו בני ברק) קשה יותר לשמור על הבטיחות - מה שדורש מהרשויות תשומת לב מוגברת לנושא".
אולי גם התנאים החדשים שיצר השוק, פועלים לא מיומנים, הובילו לכך?
"מצוקת העובדים גורמת לכך שמביאים כוח אדם לא מנוסה, מה שמוביל לתאונות. זה גם משפיע על תהליך קבלת ההחלטות של הקבלנים וחוסר יכולת לבצע בקרה ואכיפה פנימית. גם היציאה למילואים של בעלי תפקידים באתרי הבניה פוגמת ביכולת למצוא מחליפים ואם כבר מוצאים הם יהיו פחות מנוסים מה שמוביל ליתר סיכון לתאונות, לדעתי זה ישתקף בדוח של כמות התאונות של 2024 שסביר שיתפרסם בימים הקרובים".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה