לפני כשבועיים ניתן האות, וגל של כותרות אפוקליפטיות שטף את אתרי החדשות: "ההכנסות והצמיחה יתכווצו", "דירוג האשראי של ישראל ירד בקרוב",  "האוצר מעדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה ומעלה את הגירעון", "הכלכלנית הראשית חותכת את תחזית הצמיחה של ישראל" ועוד ועוד. הצמיחה יורדת, האינפלציה עולה, השקל נחלש, סוף העולם בפתח.

במאמר מוסגר, אני חייבת לציין שמשעשע היה לראות כיצד ה"מומחים" לכלכלה שישבו באולפני הטלוויזיה והרדיו, ציטטו מעל כל במה את תחזית הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, וזעקו שמדובר ב"כשלון מחפיר" של הממשלה. זאת, שבוע בלבד לאחר שדחו את חוות דעתם החיובית של אותם גורמים באוצר ביחס לקרן הארנונה שהעברנו בחוק ההסדרים קרן, שבין היתר, תסייע בהפחתת מחירי הדיור באמצעות העברת חלק מהרווח האדיר מארנונה עסקית לבינוי יחידות דיור חדשות ברחבי הארץ וכן תיצור צדק חלוקתי נכון יותר. 

מכל מקום, משהו לא מסתדר בפסימיות האין סופית. הרי חודשים ארוכים מתפרסמים עוד ועוד נתונים שמעידים על אינפלציה בכל רחבי העולם – שילוב של גורמים שונים, בהם השפעת מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והתפרצות גל של ביקושים. רק בתחילת השבוע הנוכחי פורסם שארה"ב ניצבה כפסע לפני חדלות פירעון עקב התקרבות לתקרת החוב - משבר שנפתר רק בזכות הגדלתה בידי הקונגרס.

חשוב לציין: אין חולק על כך שישראל ניצבת בפני אתגרים כלכליים משמעותיים. האינפלציה מאיימת על יציבות הכלכלה, וצמיחת המשק אכן הצטמצמה, מגמה שמאפיינת מדינות נוספות בעולם. אולם, כלכלת ישראל היא כלכלת שוק, המשולבת בכלכלה הגלובלית ומושפעת ממנה. לפיכך, עלינו להסתכל על פני הדברים מזווית רחבה הרבה יותר, שלוקחת בחשבון את מצבה של ישראל ביחס ליתר המדינות המפותחות.

על פי סקירת המאקרו שפרסמה הכלכלנית הראשית על בסיס נתוני קרן המטבע העולמי, ביחס לתחזית שפורסמה בינואר האחרון, תחזית הצמיחה של ישראל ירדה ב-0.3% ב-2023 וב-0.1% ב-2024. אולם, נכון יותר להביט על תחזית הצמיחה העדכנית של יתר מדינות המערב:

כלומר, על אף צמצום התחזית, הצמיחה של ישראל עודנה ניצבת גבוה גבוה בקרב מדינות המערב, ובהשוואה לחלקן - אף בפער ניכר.

"נו, אבל תחזית הצמיחה של ישראל נחתכה בשיעור הגבוה ביותר!". לעיתים, מספיק פרסום חצאי אמיתות כדי לזרוע פחד ותבהלה בציבור. כאמור, כלכלות העולם, רובן ככולן, ניצבות בפני מיתון. בשעת מיתון, המדינות בעלות שיעורי צמיחה גבוהים חוות לרוב השפעה משמעותית יותר על הכלכלה שלהן.
 
לא מדובר בתופעה חדשה: ספרד נכנסה למשבר הסאב-פריים של 2008 עם צמיחה יוצאת דופן  והתרחבות מהירה של האשראי. בבת אחת, התפוצצה בועת הדיור, כלכלת המדינה התכווצה ושיעורי האבטלה האמירו. אירלנד הגיעה גם היא ל-2008 עם צמיחה נהדרת, שניזונה משוק הנדל"ן. אתם יכולים כבר לנחש – המדינה נכנסה למיתון חמור ורבים איבדו את מקום העבודה שלהם.

מדינות אלו, ורבות אחרות, הסתמכו על מגזרים ספציפיים, הלוואות מוגזמות ובועות נדל"ן, שהובילו לפגיעה משמעותית בכלכלה שלהן בשעת משבר. בניגוד לאותן מדינות, כלכלת ישראל מתאפיינת באבטלה נמוכה, חדשנות פורצת דרך, ייצוא ביטחוני חסר תקדים, שיתופי פעולה כלכליים עם מדינות רבות בכל רחבי העולם, מינוף כולל (פרטי וציבורי) נמוך ביחס לתוצר ועוד ועוד. במילים אחרות, אמנם יש ירידה בתחזית הצמיחה, אולם לא מדובר בצניחה ובמשבר עמוק. לא פעם הוכיחה מדינתנו איתנות כלכלית בפני משברים מקומיים ועולמיים - החל בתחילת שנות ה-2000, עבור במשבר של 2008, וכלה במגפת הקורונה, ממנה התאוששה הכלכלה בקצב מרשים.

אנו ניצבים בפני אתגרים משמעותיים במספר זירות, ובראשן הביטחון והכלכלה. העברנו בשבוע שעבר תקציב טוב, שקול ואחראי, וחוק הסדרים הכולל שורה מרשימה של רפורמות וחוקים שיסייעו מאוד במלחמה ביוקר המחייה מחד, ובצמיחת המשק מאידך. באמצעות הסרת חסמים, פירוק מונופולים, הקלה בייבוא ומתן פתרונות למשבר הדיור, בשילוב עם המאפיינים הייחודיים של המשק בארץ – נמשיך להוביל את מדינת ישראל לפסגות חדשות.
כנראה שהנטייה של ערוצי התקשורת וה"מומחים" שיושבים באולפניהם לעורר תבהלה וחרדה בקרב הציבור לא תיעלם. אין ספק - "כותרות שליליות" מוכרות יותר טוב. עלינו לפחות, מוטלת החובה להסתכל נכוחה על המציאות כפי שהיא, ולראות שגם הפעם, השמיים לא נפלו. להיפך, השמיים הם הגבול.

עוד ב-

דוד ביטן בריאיון: "נעביר את הפחתת המע"מ על המזון"

לכתבה המלאה

הכותבת: מיכל ולדיגר, חברת כנסת מהציונות הדתית וסגנית שר האוצר