בפרשות השבוע הנקראות בימים אלה אנו למדים על בניית המשכן. תכנון המשכן הינו תכנון אלוקי. לא רק התכנית הכללית אלא גם תבנית המשכן ותבנית כל כליו הכוללת את כל פרטי חומרי הבניה והחיבורים. חומרי המשכן, צורתו והחיבור בין חלקיו עשויים באופן שיתאים במדויק למציאות המדבר ולאקלים המדבר. ישנה מחלוקת במדרש תנחומא כמה זמן ארכה בניית המשכן.

"ולכמה חדשים נגמרה מלאכת המשכן? רבי שמואל בר נחמן אמר: בשלשה חדשים נגמרה מלאכת המשכן, תשרי, מרחשוון, כסליו. והיה מונח ומפורק טבת ושבט ואדר. והעמידוהו באחד בניסן, שנאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד.  רבי חנינא אומר: באחד באדר הייתה נגמרה מלאכת המשכן. למה? שהמלאכה שנעשית בקיץ ביום אחד, נעשית בחורף בשני ימים, וכדברי רבי שמואל בר נחמני שאמר: שנעשה המשכן בשלשה חדשים".

פרויקטים לאומיים דורשים שיתוף פעולה ודורשים מסלולים מקוצרים. גם אם לא נצליח בשלושה חודשים עלינו להזדרז. אני לא רוצה לחשוב לאילו אישורים נזקק היה המשכן כיום. כיצד היינו מקצים בפטור ממכרז? הוצאות פיתוח? הרשאה זמנית או בעלות? למי היינו מקצים? ניהול מרכזי של קרקעות המדינה, לעיתים זוכה לביקורת, אך מאפשר קידום מדיניות כדוגמת פיזור אוכלוסין, פיתוח תשתיות מהיר, תכניות דיור מוזלות והתחדשות עירונית, טיפוח השטחים הפתוחים. ניהול מרכזי מבוסס על משנתה של קרן קיימת לישראל שבבסיסה תורתו של פרופ' צבי הרמן שפירא שהעלה את הנושא עוד בוועידת חובבי ציון בקטוביץ בשנת 1884 ובקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897.

רשות מקרקעי ישראל עברה שנתיים של שיא בשיווק קרקעות לכלל צרכי המשק. למגורים, למסחר ותעסוקה ולאנרגיה. שיווקיים ועסקאות בכל התחומים גבוהים בעשרות אחוזים מול תקופות עבר. והכל ללא כל תוספת תשומות. הרשות עוברת בתקופה האחרונה טרנספורמציה דיגיטלית. שילבנו מערכות AI ליצירת ערכי קרקע אשר יקצרו זמני המתנה לשמאויות, פיתחנו מערכת לזיהוי פלישות לקרקעות הלאום ע"י ניתוח צילומי אויר מלוויינים, מטוסים ורחפנים. המכרזים מתבצעים באופן דיגיטלי ללא צורך בהגעה למשרדי הרשות וכך גם שורת פעולות נוספות שניתן לבצען מכל מקום מבלי להגיע למשרדינו. לצד הפעולות השוטפות אנו מנסים לגבש אסטרטגיה להתמודדות עם צרכי המדינה והדורות הבאים לאור קצב גידול האוכלוסין מחד ואזילת עתודות הקרקע מאידך. אם בקום המדינה היו כאן כ - 800 אלף נפשות, כיום מונה אוכלוסיית ישראל כבר קרוב ל - 9.5 מיליון נפשות  ובשנת 2050  צפויה אוכלוסיית ישראל לחצות  את סף  ה-15 מיליון נפשות. המשמעות איננה רק עוד דירות, תשתיות, ומוסדות ציבור לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, אלא גם הכרח לעשות זאת תוך כדי שמירה על עתודות לדורות הבאים, יחד עם הגנה על הקיימות, השטחים פתוחים, השימור של הריאות הירוקות, בטחון תזונתי וכו'. וזהו אתגר גדול, ומורכב יותר מאי פעם.
 
על מנת להתמודד עם אתגרים אלו יש לבחון בכובד ראש את הפתרונות הבאים:

א. חשוב לציין שיש היום שיתוף פעולה פורה בין משרדי הממשלה כך שיש מקום לאופטימיות. לצד חיזוק היישובים הקיימים, עלינו לטפל בהקמת מטרופוליניים נוספים בצפון ובדרום. מראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון למדנו ש"הנגב הוא עריסת אומתנו, אזור התורפה המסוכן  של המדינה ותוחלת הגדולה". הוא משתרע על פני כ -60% משטח המדינה כשמרבית קרקעותיו אינן ממומשות. פיזור האוכלוסין לנגב עשוי לתרום הן בהיבטים של בטחון לאומי והן במענה לביקושים. גם באזור הצפון ובעיקר בגולן ובגליל, יש לקדם עיבוי מאסיבי של ההתיישבות במגזר העירוני וגם במגזר הכפרי. את המהלך, יש לתמוך, בהמשך פריסת תשתיות תחבורה מתקדמות לפריפריה ובהקמת מרכזי תעסוקה חדשניים באזורים אלה. אלה יאפשרו את מימוש חזון בן גוריון הלכה למעשה.

ב. פינוי בינוי והתחדשות עירונית: אין די בהתחדשות העירונית הקלאסית. על המדינה להיכנס ולייצר מודל חדש. מודל של בינוי פינוי בינוי בהיקפים גדולים. דומה לזה שבוצע ברמת אליהו בראשון לציון. יש לפעול כך לא רק לשם ניצול יעיל יותר של משאב הקרקע, גם בשל הצורך להתמודדות עם רעידות אדמה. כך ניתן יהיה לחדש את מרכזי הערים בפריפריה: בדימונה, נתיבות, קריית שמונה, בית שאן, נצרת ועוד.
 
ג. פיתוח תת הקרקע: הבניה בתת הקרקע מקובלת מזה אלפי שנים. ניצול יעיל יותר של תת הקרקע עשוי לתת  מענה לשימושים אורבניים שאינם מחייבים  שהות ארוכה ולהקמת תשתיות. שימושים אורבניים כדוגמת מרכזי קניות, בתי קולנוע, מרכזי כנסים לצד פרויקטים תחבורתיים, חניוני אוטובוסים, תחנות אנרגיה, מאגרי מים, חוות שרתים, מחסנים, מתקני ספורט וכן מתקני אגירת גז ומחצבות בתת הקרקע. בניה שכזו תיתן מענה לגידול האוכלוסין, לשימושים אלטרנטיביים, לאיכות הסביבה ושימור הטבע, למיגון  למצבי חירום  ואף לשיפור נגישות לשירותים. כל זאת ייעשה לאחר בחינת ההיבטים גיאולוגים וסיכונים סיסמיים הממוקדים באזורים הרלוונטיים. דוגמאות לשימוש בתת הקרקע ניתן למצוא בפינלנד (הלסינקי), קנדה, הונג קונג וסינגפור.

ד. שימוש ב"קרקע" הימית: משאב הים עשוי להיות בעל פוטנציאל משמעותי להעתקת תשתיות. העתקת שדות תעופה ומתקני תשתית לים, יכולה לפנות שטחים רחבים ולהסיר מגבלות גובה. ניתן אף לייבש שטחי ים כפי שנעשה בנמלים ולהרחיב את רצועת החוף. תועלת נוספת שתצמח היא שמירה על המצוק החופי מפני התמוטטות. ניהול מקרקעי ישראל הוא תפקיד מאתגר  הדורש  מחד התמודדות עם צורכי המשק  ומשימות לאומיות ומאידך חשיבה מחוץ לקופסא ופיתוח חזון לעתיד ולדורות הבאים. כל זה מחייב שילוב זרועות עם שותפים בשלטון המרכזי ובשלטון המקומי ותיאום עמדות על מנת  שנצליח ביחד להתמודד עם כלל המשימות והאתגרים לטובת אזרחי מדינת ישראל.

בתוך כך, יש לתת חשיבות גם לפן הכלכלי שעל סדר היום ומצריך יציבות. בספר שמות בתיאור מסעות בני ישראל במדבר נאמר "ויחן שם ישראל נגד ההר" רש"י אומר "כאיש אחד בלב אחד" עד עתה היה מצב של כל החניות בתרעומת ובמחלוקת. בימים אלה ובאוירה הקיימת כשהפירוד והמחלוקת הם מנת חלקנו, חובה עלינו להעמיק את המאחד והמשותף הגדולים לאין שיעור מהמפריד והשונה.
"כאיש אחד בלב אחד"

עוד ב-

הצעת חוק חדשה: חיילים משוחררים יקבלו קרקע חינם בפריפריה

לכתבה המלאה

הכותב: יעקב קוינט, ראש מנהל מקרקעי ישראל